בתשובה ליעקב, 25/07/05 18:29
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 319915
אני שמח שלא הצלחתי לענות אתמול תשובה קצרה ולאקונית ל"מודיר אל מדרסה", לפני שיצאתי הביתה, כי זה נותן לי הזדמנות לתת תשובה יותר מלאה, ולעשות סדר במשנה הבלתי סדורה שלי :-)

רציתי לענות לו שבשבילך גזענות לא אמורה להיות עלבון, כי אתה מכיר בגזענותך וטוען שפחות או יותר כולנו כאלה.
אם תסתכל על התגובה הקודמת שלי, אני גם כמעט ומסכים.
אם גזענות בשבילך זה בכל זאת עלבון, אז אני האמת לא מבין למה. בגלל שחינכו אותנו שזה עלבון?

להבדיל, זה כמו שמפגר לא אמור להיות עלבון (אלא יותר עלבון למי שמשתמש במילה), למי שמבין באמת מה זה מפגר, אבל משום מה יש לנו התניה שזו קללה או פגיעה.

אני אגיד לך איך אני רואה את המציאות בקשר לגזענות.

אכן כולנו נולדים לתוך מציאות שבטית, שבה אנחנו מסתכלים החוצה ויש שבטים שונים ומשונים מסביבנו. הפחד מהשונה טבוע בנפש האדם, הנטיה להכללות ולגזענות, גם היא טבועה בנו, ככלי להתמודד עם הפחד הזה.
מעל זה יש את החינוך – חינוך בבית, בסביבה, בבית הספר, מהתקשורת ועוד ועוד. אוסף של מנטרות שהעולם דוחף לנו במחזוריות לתוך הראש.
ויש כמובן את החשיבה העצמית, שמסוגלת להפריד בין ההשפעות השונות, לקחת את מה שמתאים לנו ולהתקדם הלאה, עד שאנחנו בונים לנו תמונה יציבה פחות או יותר של העולם שמסביבנו.
אם נסתכל על מה שקרה לפני מלחמת העולם השניה, רוב האנשים גיבשו את תמונתם על הסביבה, את אישיותם, ואת איך שהם רואים אחרים, מבלי יכולת אמיתית לחשוב על הדברים.
הדבר הזה קיבל פוטנציאל אדיר לשינוי מהותי אחרי מלחמת העולם השניה, וזה מארבע סיבות עיקריות:

א. הלקח - שתי מלחמות העולם עצמן ובעיקר מלחמת העולם השניה, שבה רודן אכזרי החליט ללכת אחרי האמת שלו ולכבוש את העולם עבור הגזע שלו – לימדו את העולם החופשי (או את החלק שלא מאמין בגאולה דרך הדת), שאם נמשיך במצב הזה, שכל שבט סגור בתוך עצמו ונלחם בשבטים שמסביבו, לא נחזיק מעמד.

כתוצאה מזה נפתחו המון גבולות בין עמים, נכרתו בריתות כלכליות שמעולם לא נכרתו, והיום יותר מתמיד יש אינטרס משותף ואמיתי (שלא קשור לשטח), לאנשים משבטים שונים להתחבר. המהפכה הכלכלית העולמית, שאחרי מלחמת העולם השניה, היא אחת המהפכות החשובות ביותר בדברי הימים, ולו רק מהסיבה הזו.

ב. מגע ישיר ובלתי אמצעי - רוב האנשים בקושי באו במגע ישיר עם אנשים מקבוצות אחרות, ואם כן באו המגע בדר"כ היה דרך קנה
הרובה. היה עוד סוג של מגע, בצורה של הגירה, אך הסוג הזה של המגע (שלא מתוך בחירה), לצערנו יצר עוד ועוד התנגשויות בין תרבויות, כי ההגירה היא לא חיבור בין אדם לאדם, אלא בין קבוצה לקבוצה.
הטיסות המסחריות ופתיחת הגבולות שינו את המצב הזה בצורה דרסטית. אם פעם, טיולים להכרת עמים אחרים היה מותרות של מגלי ארצות, עכשיו בעצם כל אחד יכול.

אם תשב כמה שעות עם מישהו משבט אחר, תראה שהדיעות הקדומות שלך בעיקרן לא נכונות. שגם הוא מפחד או כואב, כועס או שמח, על פחות או יותר אותם הדברים.
השבט שלו שונה ודרך החיים שלו שונה, וגם הוא לרוב יכיל דיעות קדומות עליך ועל שכמותך.
אבל בשביל זה שניכם צריכים לפתוח באמת את הלב, ולהשאיר את הדיעות הקדומות שלכם בצד.

ג. המהפכה התקשורתית האדירה שאחרי מלחמת העולם השניה – הטלפונית (גם לפני זה היו טלפונים, אבל לא בכל בית או ישוב בכל מקום בעולם), הלווינית - תקשורתית והאינטרנט, גרמו לנגישות בלתי אמצעית כמעט לכל תרבות בכל מקום בעולם. ומדובר גם בנגישות למנהגים ותרבות, דרך הטלוויזיה, וגם בנגישות ישירה אל האנשים, דרך האינטרנט. זה כמובן אם אתה בוחר לחשוף את ילדיך למהפכה הזו (מה שלא קורה בארצות טוטאליטריות או בחברות דתיות או קנאיות, מהפחד האמיתי והנכון, שאם הילדים ייחשפו לכל בני התרבות, יש סיכוי שיאבדו את אמונם בדרכם שלהם).

ד. המהפכה המדעית חינוכית – ואם כל זה עוד לא מספיק, במאה ה- 20 המדע המשיך להתפתח בצורה מדהימה. הביולוגיה והמיקרו-ביולוגיה, הגיאוגרפיה, הגיאולוגיה, האסטרונומיה, ואף יותר חשוב (לצורך העניין שלנו) – הפסיכולוגיה, האנתרופולוגיה ותיעוד ההסטוריה..... כולם כולם זמינים, כמו שלא היו מעולם.
ואני לא מדבר על האינטרנט. אני מדבר על היכולת של כל אחד אם יבחר (בעל יכולת כלכלית כמובן – וזו בעיה אחרת), ללכת וללמוד מה שהוא רוצה. וכל אחד יודע לפחות קצת, אם הוא בוחר לפתוח את עיניו.

כל בר דעת, שרואה את השוני העצום בין הדתות והאמונות, אבל את הקרבה האדירה בביולוגיה ובפסיכולוגיה, מבין שכולנו אחד, רק שחוסר ידע, חוסר משאבים וטבע האדם הרחיקו אותנו אחד מהשני. ואם כבר לקחת משהו מהתנ"ך, אז אני קורא את התנ"ך עד מגדל בבל ונעצר שם. המטרה של כולנו (כל העולם), צריכה להיות לנסות ולחזור למצב של לפני מגדל בבל, בו כולנו מדברים שפה אחת.

זאת אומרת... יש לנו אפשרות, אם נבחר בכך, להתסכל לאמת בעיניים ולמרות שכולם (כמעט) בוחרים להמשיך ולהיות גזענים, להפסיק להיות גזענים בעצמנו.
יש לנו אפשרות להשתחרר מהדיעות הקדומות, שקיימות בכולנו, רק בגלל שהעולם חינך אותנו בצורה עקומה.
יש גם אפשרות להתעלם ממה שלמדנו ולהתבצר בגזענות שלנו. בישראל לפעמים זה נדרש כדי לשרוד וכדי להתגבר על הפחד.

גם אני כמובן מלא בדיעות קדומות ובגזענות. אכן... כשאני בא במגע עם ערבים, הם קודם כל ערבים בשבילי ורק אחר-כך בני-אדם. אני גם מבין מאיפה זה בא. רק שאני לא גאה בזה.
אני נלחם בזה.
וזה לא רק לגבי ערבים. זה גם לגבי מתנחלים או אחרים. (אפרופו אמנת גביזון-מידן)
ברור לי שהמצב שהייתי רוצה להגיע אליו רחוק מאוד מאוד מהמציאות הישראלית.

בעולם אוטופי זה לא היה ככה. בעולם אוטופי חצי מהמשפחות בבניין שלי היו ערביות, וגם הורי וגם הורי הערבים וגם הסביבה, המדינה וכו' הייתה מחנכת אותי באמת למשפט חז"ל – "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (כשהערבי הוא חברי).

אם הייתי יכול לבחור את החינוך לילדי ישראל, לא הייתי בוחר דווקא בתנ"ך או בקוראן, שלדעתי רק מרחיק את מחשבתם מהדרך הזו.
הייתי מלמד אותם את המקצועות שכתבתי למעלה. אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, אינטיליגנציה רגשית. הייתי מושיב אותם באותה הכיתה עם ערבים מישובים סמוכים.

זה כמובן אוטופי לחלוטין ומנותק מהמציאות.
אבל אני מעדיף את האוטופיה הזו מהמציאות הקיימת. בינתיים אני יכול לשלוט רק בעצמי, ובמידה מסויימת בילדיי.

אני גם מבין, שבעולם שהמלחמות בו ממשיכות, מדינה שנמצאת במצב מלחמה תמידי, צריכה להמשיך לגדל חיילים עם רמת גזענות מינימלית, כדי שיוכלו לקיים את המשימות שהיא מציבה להם, ואם אפשר, רמת גזענות גבוהה יותר, שמאפשרת גם לעשות דברים לא מוסריים בעליל, מה טוב.

זה מעגל שאין לו סוף, וזה עצוב. אני באמת לא רואה דרך לתקן את העולם שאנחנו חיים בו. כל הטעויות נעשו כבר לפני אלפי שנים, ואנשים מתעקשים להמשיך ולעשות אותן, עד מלחמת גוג ומגוג, שתתרחש עלינו במהרה בימינו (אם ירצה השם).

לגבי מדינה דו לאומית...
פה נעלמת האוטופיה ומגיעים לפרקטיקה

חוסר הרצון במדינה דו-לאומית לאו דווקא קשור לגזענות. אוטופית זה נשמע אחלה, אבל יש גם מציאות. וזה בגלל שבשני הצדדים הרוב הם לא שמאלנים יפי נפש, אלא קנאים שבטיים.
בגלל זה הפרדה עדיפה.
הפרדה עדיפה על נסיון שלא יצליח למדינה דו-לאומית, שוויונית ואוטופית.
הפרדה עדיפה גם על מדינת האפרטהייד שלך ושל ניצה. אין קבוצה שבטית ואינטיליגנטית בשנות האלפיים שתסכים במודע להיות אזרחים סוג ב'.

בהפרדה אני לא מדבר על הפרדה סטייל השמאל הישראלי, שבו יש מדינה פלסטינאית נקיה מיהודים ומדינה ישראלית עם 20% ערבים. אני מדבר על הפרדה סטייל קפריסין.
(הבעיה העיקרית עם ההפרדה שאנחנו הולכים אליה, שעדיין מדינת ישראל נשארת מדינה שבה הערבים הם אזרחים סוג ב')
כמובן שנצטרך לצאת מכל השטחים וממזרח ירושלים.

שתי בעיות עם הפרדה כזו:
א. הערבים אזרחי ישראל לא יסכימו לעבור ולהיות אזרחים סוג א' במדינה הפלסטינאית, אלא יעדיפו להישאר אזרחים סוג ב' במדינת ישראל. (אני הייתי מחייב אותם)
ב. כשנישאר פה לבד, תתחיל המלחמה בינינו, שלאו דווקא תהיה יותר נחמדה, כמו שראינו בתקופה האחרונה
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 320011
1) היה לנו מרצה שכתב במבחנים שרק שלושים המילים הראשונות בתשובה ייקראו.

2) בקיצור, אתה מכנה כל הבדלה על רקע לאומי ו/או תרבותי גזענות. עליך לציין בכל פעם שאתה משתמש במילה זאת שמשמעותה שונה מהותית מאשר אצל כל בני האדם שאתה משתמש במשמעות אחרת לגמרי ושלפי דבריך לפחות 99% מתושבי ישראל הם גזענים.

לפי ההגדרה שלי גזענות פירושה:
א) הבדלה בין אנשים על רקע גזעי ללא יכולת מעבר בין קבוצות
ב) עליונות של בני גזע אחד על בני גזע אחר.
ג) זכות של הגזע הנבחר לנצל את הגזע האחר.

אין בי אף אחד מקריטריונים אלו ולכן אני לא גזען.

אדם שמציע לגרש את כל הערבים מארצינו שלא יטיף לי על מדינת אפרטהייד. אני מתנגד לאפליה ובעוד שוויון זכויות לכל תושבי הארץ
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 320031
1. אכן מחלה. אני נוטה להאריך בדברים. פעם הייתי מתנצל או מפנה אל הסוף. לשמחתי פחות או יותר נגמלתי מזה. אבל זה בסדר אם לא קוראים, גם ככה אני לרוב אני מרגיש שאני מדבר רק אל עצמי :-)

2. מה היא גזענות הסברתי בתגובה אחרת, שכרגע אינני מוצא.
פה הסברתי רק מאיפה היא מגיעה ועל מה היא מסתמכת.
גזענות מבחינתי במשפט - התייחסות שלילית לקבוצה או לאדם בודד (מגזע מסויים) דרך דעה קדומה על הקבוצה, השוללת את היותה של הקבוצה רב-גונית, ואת היותו של האדם שונה מהקבוצה.
וכן... 99% מאיתנו גזענים. כל אחד וגזענותו הוא.

לגבי הגירוש...
קודם כל לא הצעתי. אמרתי שלדעתי, במצב הנוכחי, זה הדבר היחיד שיוכל איכשהו לעבוד.
או במילים אחרות, למנוע את המשך המלחמה הנצחית מצד אחד, ואת האפליה היום-יומית מצד שני.

אמרתי בעצמי שזה לא פרקטי. אני לא יכול לראות דרך שזה יקרה.
ואמרתי גם שבמצב אוטופי, הייתי גר איתם באותו הישוב וילדי היו לומדים איתם באותה כיתה.

גם לא הייתי מגרש אותם בעצמי, אלא מגיע להסכם עם ההנהגה של העם שהם מתיימרים להיות שייכים לו, ולמרות שהם לא היו מסכימים בעצמם, הייתי משתמש בהסכמה הזו של ההנהגה כדי להעביר אותם, כמו שעשו בקפריסין.

ברור שלא הייתי מוציא אותם וזורק אותם סתם לשדות, כמו שלא הייתי לוקח את תושבי יהודה ושומרון וזורק אותם כאן לאוהלים. וזו גם לא הייתה תוכנית לשנה וחצי כמו ההתנתקות. אני מדבר על דבר מסודר.

שוויון זכויות דרך אגב לא מספיק. זה רק נייר. לא פחות חשוב זה גם שוויון הזדמנויות, והכי חשוב שוויון בלבבות.

אם לדוגמא, מאבטח גזען בשדה תעופה בן גוריון, יכול לקחת כל ערבי שמתחשק לו לבדיקה בטחונית פולשנית, ובלי שום סיבה נראית לעין, ולמדינה אין מה לעשות בנידון, כי הוא "ראה" בו סיכון בטחוני, אז כל העסק לא שווה שום דבר.
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 320072
1) המילה גזענות משמשת בידי אנשים כדי להעלות את הקונוטציה של נאצי. כששמאלנים מכנים אדם מהימין גזען הם עושים זאת על מנת לעשות לו דה-לגטימציה. זה כמו שאני אכנה שמאלני מתון - נאציונל סוציאליסט, ואתמם ואומר שהוא לאומי וסוציאליסט.

2) שלילת דעות קדומות על בני אדם זה רעיון נחמד ותקין אבל הוא רע כי הוא מאבד מידע ומונע פתרון בעיות.
מה לעשות ויש בקרב קבוצות מסוייות שכיחות גבוהה של תופעות שליליות. יש חברות בהם יש שכיחות גבוהה לאיידס, יש קבוצות עם שכיחות גבוהה לשכרות, יש קבוצות עם שכיחות גבוהה לגנבים ותאונות דרכים ויש קבוצות עם שכיחות גבוהה (תמיד יחסית) לפיגועים נגד המדינה.
השאלה היא איך אנו מתייחסים. אם היחס הוא שלילי לאנשים הרי שזה רע. זה לא גזענות - זה רע. אבל אם היחס הוא לצורך התמודדות ופתרון בעיות אין עם זה בעיה.

3) אדם שאין לו תרבות וגאווה בתרבות שלו הוא אדם תלוש. אין לי בעייה שילדי ישחקו עם גויים. אבל הם צריכים לדעת שאנחנו שונים מהם, איננו מתחברים אליהם יותר מדי ואיננו מתחתנים בהם. אנו שומרים על תרבותינו וייחודינו. אם מישהו רוצה לקבל את דרכינו הוא יכול להתגייר. אם לא, אז הוא הוא ואנחנו אנחנו איש במקומו.

4) שוויון בלבבות הוא רע מאוד. אדם צריך לאהוב יותר את הקרובים לו. אדם צריך לאהוב את אשתו יותר ממשפחתו הרחוקה, לאהוב את שכניו יותר מבני עיר אחרת ואת עמו יותר מעמים אחרים. זו הסולידריות הדרושה על מנת להחזיק את האנשים יחד.

5) שוויון בתעסוקה במגזר הפרטי אינו דבר שניתן או אפילו ראוי לכפות. זכותי להעסיק את האחיין שלי או שכן שלי לפני שאני מעסיק אדם זר. אם אני עושה טעות, זו טעות שלי.

6) במגזר הציבורי ראוי שלא תהיה אפליה ולכן יש להפריט עד כמה שניתן את המגזר הציבורי. אם המגזר קטן, כל אפליה שתהיה כלפי מיעוטים (ותהיה, כי אין ברירה זהו הטבע האנושי) תהיה זניחה.

7) המצב היום בו הערבים אינם משרתים בצבא ואי נם שותפים אמיתיים במדינת ישראל אינו ראוי. יש לדרוש מהם שותפות מלאה. אם אין שותפות, אין זכויות.
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 320137
"אדם שאין לו תרבות וגאווה בתרבות שלו הוא אדם תלוש."
"יש קבוצות עם שכיחות גבוהה... לפיגועים נגד המדינה."
אדם שאין לו גאווה שתרבות שלו, הדוגלת בפיגועים נגד המדינה, הוא אדם תלוש?
אל גזענות, אוטופיה והמציאות 320140
ערבי שלא יזדהה עם הקבוצה שלו עלול להיות תלוש ולכן אנו רואים תמיכה כה גבוהה בתרבות היחידה המוצגת לערבים המסכנים - תרבות הטרור.
אל מול זה אנו צריכים להציג אופציה אחרת של התמערבות והשתלבות במדינה. זה עבד עם הדרוזים למרות הבוגדנות שלנו וזה יעבוד גם עם הערבים. שוויון, חופש ודרישה בלתי מתפשרת לנאמנות למדינה יביאו אותם להזדהות עם המדינה ונטישה באחוזים גדולים של הטרוריזים הפרימיטיבי שמוביל אותם למבוי סתום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים