 |
|
 |
||
|
||||
 |
"פעם הגיע לשכונה קו אוטובוס של אגד, אבל מאז שחברת "סופרבוס" זכתה במכרז של משרד התחבורה להפעיל את קווי האוטובוס בעיר, בשלוש השנים האחרונות, אין תחבורה ציבורית ל-3,000 תושבי ג'ואריש. התחנה הקרובה ביותר נמצאת במרחק שני קילומטרים, בשכונת "בנה ביתך". בגן חק"ל לא היתה אף פעם תחבורה ציבורית וגם כיום אין. [...] מתנגדי הפרטתם של שירותים ציבוריים סבורים שהמצב ברמלה הוא דוגמה טובה לאחד הכשלים הבולטים בהפרטת התחבורה הציבורית. הם מצביעים על האירוניה שנוצרה - הממשלה מעודדת הפרטה כדי ליצור תחרות ובכך לשפר את השירות לתושבים. אבל בכך שהיא מעניקה זכיון בכל עיר או בכל קבוצת ערים שכנות למפעיל פרטי אחד בלבד ויוצרת מונופול מקומי. [...] חברת "סופרבוס" דוחה את הטענה ש"אין עם מי לדבר" ואומרת שהיא דווקא קשובה לצרכי התושבים. בין הקווים שנכללו במכרז בו זכתה נכלל גם קו מספר 3 לשכונת ג'ואריש, אומר המנכ"ל, אלי בליליוס. אבל ריבוי של "חאפרים", המפעילים מכוניות טרנזיט בשכונה, הביא למיעוט נוסעים, להפסדים ולהפסקת הקו, באישור משרד התחבורה. עם זאת, החברה מוכנה לחדש את הקו לתקופת ניסיון, בתיאום עם ועד השכונה, כדי לעשות מאמץ לספק תחבורה ציבורית לתושבים. משרד התחבורה מגבה את עמדת "סופרבוס" לגבי הפסקת פעילות הקו. עם זאת, בעקבות רפורמה בענף מוניות השירות שהחלה באחרונה, מאפשר המשרד לתת שירות בשכונת ג'ואריש, באמצעות מוניות שירות שמחיריהן נמוכים ותחת פיקוח, אומרים במשרד". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת הרעיון ב"הפרטה" שבה יש רק למפעיל אחד זכות לפעול? זה נשמע כמו הרע שבשני העולמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא כנראה צמצום ההוצאות הציבוריות בכל מחיר, ובמקרה הזה תחרות לא היתה עוזרת מאוד - מדובר בקו בעל רווחיות נמוכה יחסית כנראה (אחרת גם החברה הזו היתה מפעילה אותו). ''רק למפעיל אחד יש זכות לפעול'' פרושו שאם היו נותנים ליותר ממפעיל אחד זכות לפעול הסיכוי למצוא מפעיל בכלל היה יורד פלאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שבתנאי שוק חופשי, גם קו עם רווחיות נמוכה עדיף על שום דבר, ולכן אם השוק יהיה פתוח לתחרות מלאה גם קווים ברווחיות נמוכה יופעלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יתכן שטעית. ב. החלף ''קו עם רווחיות נמוכה'' ב-''קו עם רווחיות שלילית (קטנה כרצונך)''. ג. קו עם רווחיות נמוכה (קטנה כרצונך) עדיין דורש השקעה כדי להפעיל. רווחיות נמוכה מאוד פרושה שההחזר על ההשקעה נמוך, ומכאן שאל מול ערוצי השקעה חלופיים בסיכון נמוך יותר (לשים את הכסף שעולה קניית האוטובוס הנוסף בבנק, לדוגמה) אין הצדקה להפעיל אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי, מה היה שמה של חברת האוטובוסים הממשלתית שפעלה ברמלה לפני שחברת "סופרבוס" קיבלה את הזכיון הבלעדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה, אבל אני מרגיש כאילו אתה טומן לי מלכודת... פספסתי איזה משהו ברור מאליו בסיפור הזה? "אגד" היא לא חברת אוטובוסים ממשלתית במובן של "מנוהלת על ידי הממשלה", אבל אאל"ט היא כן ממשלתית במובן הזה שהיא מחויבת להפעיל קווים מסוימים ובמחירים מסוימים, בתמורה לסבסוד על ידי הממשלה. האשמה כמובן היא לאו דווקא על "סופרבוס" בלבד - המכרז הממשלתי להפעלת קו האוטובוס היה צריך לכלול חובה לשרת גם את השכונות הערביות של רמלה במחירים מסוימים. כמובן שאז המכרז היה הופך פחות אטרקטיבי וההוצאה הציבורית עליו היתה גדלה, וזה כנראה מה שהפריע במיוחד למי שהוציא את המכרז. מצד שני, אני לא בקיא בפרטים של המכרז הזה ואין לי מושג מה בדיוק קורה ברמלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מלכודת" היא בדיוק בנקודות האלו: 1."אגד" היא לא חברת אוטובוסים ממשלתית בשום מובן. 2. החיוב להפעיל קוים מסוימים הוא לא בתמורה לסבסוד על ידי הממשלה. הוא חלק מתנאי הזכיון. המכרז הוא (אמור להיות) על מה שנשאר: מחירי הנסיעה, איכותם (ה"מפנקת", לא הבטיחותית) של האוטובוסים, החוסן הכלכלי (= אפשרותו לעמוד בתנאי המכרז) של המציע. הסובסידיה (אם קיימת, למיטב ידיעתי כבר שנים רבות שהתחבורה הציבורית אינה מסובסדת) היא פשוט מקור מימון אחר (כלומר, לא ישירות ובלעדית ע"י המשתמשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער לא הבנתי. כלומר - הבנתי לחלוטין את התגובה, רק את המסר פספסתי לחלוטין. ולפרטים - 2? ברור שהחיוב להפעיל קוים מסוימים הוא לא בתמורה לסבסוד על ידי הממשלה, אבל יש כאן עניין של מכרזים מורכבים. האם יכול להיות ש-"סופרבוס" קיבלה אישור במכרז להפסיק להפעיל קווים שהם אינם רווחיים מספיק? האם יכול להיות שהזכיון הוא תמורת "הפעלת קווים ברמלה" בלי פירוט של השכונות אותן צריך לשרת? בהחלט יכול להיות (כאמור - אני לא מכיר את פרטי המכרז הזה) שהנקודה היא בדיוק על מה היה המכרז. ככל שהמכרז פחות אטרקטיבי (=צריך להפעיל קווים ברווחיות נמוכה) כך מחירו לציבור (=לממשלה) עולה. השאלה היא כיצד שוקלל במכרז הזה הצורך לחסוך כסף לציבור והצורך לספק לכל תושבי רמלה תחבורה ציבורית. אני בכלל לא שואל עד כמה שוקלל במכרז הצורך לשמור על זכויות עובדי חברת "סופרבוס", כי יש לי ניחוש די מבוסס לגבי זה (זו לא אותה חברה שזכתה במכרז בבאר שבע?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסר הוא כפול: 1. שימוש קצת יותר מדויק במונחים: העברת הזכיון מחברת אגד לחברת סופרבוס אינו "הפרטה" אלא ביזור, או דה-מונופוליזציה. 2. בהתלהבות להפריט (או לבזר במקרה זה) האנשים המקבלים מאיתנו משכורת עושים את מלאכתם רשלנית, ואינם מקפידים על תנאי הזכיון. להבדיל מאנשים מסוימים (חלקם גם מביע את דעתו באתר זה ממש) אינני סבור שהעובדה שאדם מקבל את שכרו מקופת המדינה היא שהופכת את עבודתו לרשלנית ובלתי יעילה. במקרה הפרטי הזה (לא הפרטי של חברת סופרבוס, אלא הפרטי של אי הקפדה על תנאי הזכיון1) נובעת מזהותם האידיאולוגית בתחום החברתי-כלכלי של אלו האמונים על ההקפדה על תנאי הזכיון. ברוב המקרים מדובר על בוגרי הפקולטות לכלכלה בארץ, עובדי משרד האוצר, רפרנטים של האוצר במשרדים אחרים (תחבורה במקרה האמור, תקשורת במקרה של טל"כ, ואחרים בהתאם למקרה), או אנשי כלכלה וניהול ברמות הביניים באותם משרדים. אותם אנשים נוטים להבין לליבן של החברות כאשר אלו טוענות להפסדים כספיים שיגרמו להן כתוצאה מעמידה בתנאי הזכיון (למרות שהמכרז מראש ובמודע כלל ערוב של חלקים אטרקטיביים יותר ואטרקטיבים פחות). הם גם נוטים להזדהות, אידיאולוגית2 עם הצעדים של הפרטה וביזור, ואי מלוי חלק מתנאי הזכיון נראה להם כמחיר כדאי בדרך למטרה הנכספת (מה גם שערכו הכלכלי של המחיר הוא אפס, שהרי חלקה של המדינה בתמלוגים אינו נגרע). גם העובדה שלרוב הנפגעים מאי עמידה בתנאי הזכיון הם אנשים שאינם קרובים לסביבה הפיסית, חברתית וסוציו-אקונומית של הממונים מטעמינו על העמידה על תנאי הזכיון, גורמת לאחרונים להקל ראש במשימה. ___ 1 אי הקפדה על תנאי הזכיון הנוגעים לאיכות וזמינות השרות, או אי הקפדה על תנאי הזכיון הנוגעים לאיכות הסביבה. כאשר מדובר על התמורה הכספית המגיעה לאוצר המדינה לרוב ההקפדה קיימת. 2 למרות מה שלכאורה עלול להשתמע מדברי, אינני נגד מהלכים של ביזור ודה-מונופוליזציה, אני רק בעד הקפדה יתרה, אפילו קטנונית משהו, על עמידה בתנאי הזכיון, ונקיטת צעדים דרסטיים, עד כדי שלילת הזכיון (ובוודאי מניעת הזכות להתמודד על הארכת הזכיון), כלפי מי שמתכחש לתנאי הזכיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבאר שבע פועלת חברת מטרודן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי נראה שהשוק החופשי דווקא בהחלט מצא פתרון שכנראה טוב לצרכנים: " ריבוי של "חאפרים", המפעילים מכוניות טרנזיט בשכונה" (איך אני יודע שהוא טוב לצרכנים לפחות כמו אוטובוס? עובדה שזה מה שהם בחרו כשעוד היה אוטובוס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מקבל את טענות חברת האוטובוסים כאמת לאמיתה? מדוע לפי דעתך התושבים מתלוננים אם הפתרון הנכחי מתאים להם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: החאפרים לא נותנים הנחה של 50 אחוזים לילדים ולאזרחים ותיקים. דוקא מהנסיון שלי המחיר של חאפרים יותר נמוך מהמחיר של חברת האוטובוסים, אבל אין כרטיסיות או הנחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנכנסתי לכתבה, אני פחות בטוח במה שכתבתי: הם מדברים על 25 ש"ח מחיר נסיעה למרכז העיר (אצל החאפרים, אם הבנתי נכון), שזה בערך פי חמש ממונית שרות בחיפה. אני תוהה האם זה באמת מחיר השוק לתנאים של מונית שרות (ייתכן שהחאפרים מאוגדים במעין קרטל, ומונעים בכוח ממתחרים להיכנס; ממילא זה שוק די שחור), אבל אני לא מבין בתמחור מוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להשוות, מדובר במונית ממוגנת RPG - בעלת יכולת מעבר ב"דרכים" לא סלולות - טיפוס מדרגות וחציית שטחים מוצפים. בקיצור, זלדה עולה יותר ממרצדס 300 ומחיר הכרטיס בהתאם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |