בתשובה להאייל האלמוני, 11/09/05 21:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מייחס לי דברי הבל שאיני אומר (ואיני מאמין בהם) ואח"כ טוען שאני מדבר שטויות. "מפלה ומכליל ציבור שלם על סמך פרטים בודדים" - אני לא חושב שהטרוריסטים הפלשתינאים הם פרטים בודדים כשם שאיני חושב שאברושמי וגולדשטיין הם פרטים בודדים. "רוב הציבור המדובר הוא עדין ובעל נפש פיוטית" - אני חושב שרוב הפלשתינאים הם בני אדם רגילים וכמו האחרים ומסוגלים לדברים איומים ונוראים. "בקר ברמאללה, אנא בקר בעזה, ספר לי אז על יוהרה וצדקנות" - אני לא חושב שהפלשתינאים נקיים מאשמת הצדקנות היתרה. בדיוק כמוך. "בעוד מבוצע בך לינץ'. (זה שאני דמגוג לא אומר שאני לא צודק)" - אכן דמגוגיה. ממש הוכח שלפלשתינאים פטנט וזכות יחידים על מעשי לינץ'. "גם בשירי מחאה, וגם בשירי ההסתה החריפים ביותר, לא טורחים בד"כ להזכיר את האויב בשמו" - הרי זה בדיוק מה שטענתי. הרי אמרתי שפואטיקה גזענית מתאפיינת הרבה פעמים דוקא ע"י העדרו של האחר ולא ע"י קריאה לשפוך את דמו. מהי טענתך? "שידורי ההסתה של הטלוויזיה הפלסטינית אשר שודרו 24/7 בשנים האחרונות?" - אני מבין שאתה סבור ששידורי פופוליטיקה והשיעורים של המר"ן הם מבחר מייצג של הפרוזה והפואטיקה הישראלית. או שמא רק אצל הפלשתינים נטולי התרבות זה כך? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מעייף, אבל בכל זאת. אנסה לתמצת. התקוממת על קביעתי שרוב השירה הפלסטינית עוסקת בדם. איני מבין מדוע כל כך קשה לך לקבל זאת? *רוב* הציבור הפלסטיני תומך, יתמוך, ואף נוטל חלק פעיל ברטוריקה (שלא לומר בפעילות) האנטי-ישראלית החריפה, שמה לעשות, חלק ממנה הוא שירה (אחרי הכל, מדובר בהתקוממות *עממית*, לא?). לשם השוואה, האם רוב הציבור הישראלי שר "מוות לערבים" אפילו פעם אחת בחייו? האם אתה עשית זאת? ובאשר לטענותיך לעיל: דיברתי על רוב -> האשמת בגזענות. משמע, אינך חושב שזה הרוב -> הוזמנת לבקר את אותו רוב (או שמא אתה מאמין שלינץ', לדוגמה, מבוצע ע"י מיעוט?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הציבור הישראלי אולי לא שר ''מוות לערבים'' אבל בפיו שגור הביטוי ''ערבי טוב זה ערבי מת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבתי הקודמת הייתי נתקלת כמעט מידי יום באשה זקנה שבדרכה לתליית כביסה ובחזרה הייתה ממלמלת כל הזמן "שימותו כל הערבים/אלוהים תהרוג את הערבים/שימותו כל הערבים". וידידה פלסטיני שלי אמר לי שהוא עצמו מעולם לא שמע "איתבח אל יהוד" נאמר בקול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קטנטונת: אתה *מכיר* שירה פלסטינית? כי הדוגמאות שאתה מביא רחוקות מאוד משירה, או מכתיבה ספרותית באשר היא. יש בידי ספר של דרוויש. דם רב לא תמצא אצלו. הרבה אדמה, זה כן, אבל דם כמעט ולא. יש לך דוגמאות אחרות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהסבתא של זהווא פינטזה פעם על אכילת כבדים של חיילים ישראלים. (בזאת אינני מביע דעה על כמות הדם בשירה הפלסטינית, שכן אין לי מושג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סלח לי, חשבתי שמשחק המילים ברור. הכללתי שירה ווקאלית. אבל, אני מוכן להמר על חיי שרוב השירה הפלסטינית (גם הספרותית) מבליעה במובן זה או אחר את סופנו. ראה פירושי הצנוע לשיר של דרוויש להלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משירה (פואטיקה) לשירה (מוזיקה) מ'שטופה נהרות של דם' ל'מבליעה באורח זה או אחר את סופנו'. ותרשה לי לחלוק עליך שוב. בספרי השירים של דרוויש ואחרים, יש לעמול כדי למצוא שיר המתייחס במשהו לסכסוך. "רוב השירה הפלסטינית", כמו רוב השירה בעולם, עוסקת בנושאים כמו אהבה, מוות, חברות וכן הלאה, ולא ב'דם' או ב'סכסוך'. דרך אגב, אתה מכיר שירה ווקאלית פלסטינית או שגם במקרה זה אתה 'מהמר'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר שירה פלשתינית חוץ מדרוויש? זה לא נאמר בתור הקנטה , לא שומעים בתקשורת הרבה על אנשי הרוח הפלשתינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינץ' בוודאות מבוצע בידי מיעוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? ראית פעם תמונות של הלינץ' מראמאללה? משפרעם? (שפרעם!) מה זה מיעוט בעינך? האם 30% זה מיעוט? ו-20%? ו-10%? איזו אוכלוסיה מאפשרת ל"מיעוט" כזה מתוכה לבצע מעשים כה נתעבים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, ראית מאות אלפים עושים לינץ'? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |