בתשובה לניר יניב, 09/10/99 2:51
במלחמה כמו... 331
א. מלחמה אולי אינה הגיונית, אבל במהלך כמה מליארדי שנות אבולוציה, היא אחת משני הדרכים היחידות שיש לנו כרגע לפתרון קונפליקטים (השני מערב פניה שקולה של אחד הצדדים להוריו של הצד השני, ולצערנו הוא מפסיק לפעול אחרי גיל תשע).
במצב כזה, שבו כל צד מתענין רק באינטרסים של עצמו, אלימות או איומים באלימות (ישירים או עקיפים) הם הפיתרון היחיד לסוגיות מדיניות. כל זמן שהמצב הוא כזה, חוקי מלחמה עוזרים לשמור על לפחות מינימום של הומניות, ומגינים, לפחות במעט, על שני הצדדים הלוחמים.
ב. גם אני לא השוותי בין השואה להירושימה, אלא רק צינתי שהסיבה היחידה שהאמריקאים הרשו לעצמם להשליך את ילד קטן ואיש שמן על יפן, היא בגלל פרל הרבור. נכון, זוהי טענה לא מבוססת מאחר ולעולם לא נוכל לדעת ''מה היה אם...'', אך ההתקפה על פרל הרבור ללא הכרזת מלחמה בטוח שלא היוותה טיעון נגד השימוש בפצצה.
ג. ''מאזן האימה'' הוא הסיבה היחידה שבגללה התרבות האנושית עדיין קיימת, והוא בהחלט רלוונטי לטענתי בנוגע לשמירה על חוקי המלחמה. הרי ברגע שצד כלשהו יחליט להשתמש באחד מנשקי יום הדין שברשותו, פעולתה האחרונה של הממשלה היריבה תהיה למחוק בצורה מוחלטת את הצד השני, מהמפה ומההסטוריה.
ד. השאלה בנושא לבנון, היא אם אנחנו באמת מוכנים למלחמה בהקף מלא עם כל ארצות ערב המקיפות אותנו (אם אנחנו נתחיל במלחמה, אתה יכול להיות בטוח שגם ירדן ומצרים לא יהססו לקחת את הצד השני), שעלול בהחלט לשלוח את כולנו לשחיה קטנה בים התיכון, במקום לנסות להגיע להסדר מדיני, אפילו אם אנחנו מאבדים מעט מהאגו הגברי שלנו כלאום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים