בתשובה לניר יניב, 08/10/99 16:07
במלחמה כמו... 312
חברים, אמרתי בדיוק את מה שהתכוונתי לומר. ובפירוט:
א. מלחמה אינה דבר מוצדק, הגון או הגיוני. מלחמה היא פשוט מה שהיא. ניסוח כללים וחוקים הוא מאד הומאני, אך מהווה לא יותר מעלה תאנה עלוב למדי לכסות בו את ערוות הצדדים הלוחמים.
ב. לא הייתי משווה את הנפגעים היפנים בהירושימה ונגסקי לנפגעים בשואה - אלו נהרגו במהלך מלחמה כתוצאה מהחלטה אסטרטגית, ואלו נהרגו על מזבח אידאולוגיה מעוותת, ללא קשר להיות מדינתם במצב מלחמה.
ג. נושא "הכח להשמיד את העולם" אינו רלוונטי - זהו חלק ממאזן האימה, ולא ממלחמה פעילה כרגע.
ד. בעניין "ג'נוסייד" ו-"עלייה ברף האכזריות" - משנת 1982 ועד היום נהרגו בלבנון 1545 חיילי צה"ל, ואזרחים רבים נפגעו בהתקפות קטיושות מעבר לגבול. אישית, לא הייתי מתנגד למחיקתן של בירות ודמשק מעל פני האדמה אם המדבר שיחליפן ימנע את מותם של עוד חיילים ואזרחים. הומאניות היא דבר רצוי, אך אם אני צריך לברור בין חיי לבין חיי אויבי, ואם אין אויבי נותן לי ברירה...
במלחמה כמו... 331
א. מלחמה אולי אינה הגיונית, אבל במהלך כמה מליארדי שנות אבולוציה, היא אחת משני הדרכים היחידות שיש לנו כרגע לפתרון קונפליקטים (השני מערב פניה שקולה של אחד הצדדים להוריו של הצד השני, ולצערנו הוא מפסיק לפעול אחרי גיל תשע).
במצב כזה, שבו כל צד מתענין רק באינטרסים של עצמו, אלימות או איומים באלימות (ישירים או עקיפים) הם הפיתרון היחיד לסוגיות מדיניות. כל זמן שהמצב הוא כזה, חוקי מלחמה עוזרים לשמור על לפחות מינימום של הומניות, ומגינים, לפחות במעט, על שני הצדדים הלוחמים.
ב. גם אני לא השוותי בין השואה להירושימה, אלא רק צינתי שהסיבה היחידה שהאמריקאים הרשו לעצמם להשליך את ילד קטן ואיש שמן על יפן, היא בגלל פרל הרבור. נכון, זוהי טענה לא מבוססת מאחר ולעולם לא נוכל לדעת ''מה היה אם...'', אך ההתקפה על פרל הרבור ללא הכרזת מלחמה בטוח שלא היוותה טיעון נגד השימוש בפצצה.
ג. ''מאזן האימה'' הוא הסיבה היחידה שבגללה התרבות האנושית עדיין קיימת, והוא בהחלט רלוונטי לטענתי בנוגע לשמירה על חוקי המלחמה. הרי ברגע שצד כלשהו יחליט להשתמש באחד מנשקי יום הדין שברשותו, פעולתה האחרונה של הממשלה היריבה תהיה למחוק בצורה מוחלטת את הצד השני, מהמפה ומההסטוריה.
ד. השאלה בנושא לבנון, היא אם אנחנו באמת מוכנים למלחמה בהקף מלא עם כל ארצות ערב המקיפות אותנו (אם אנחנו נתחיל במלחמה, אתה יכול להיות בטוח שגם ירדן ומצרים לא יהססו לקחת את הצד השני), שעלול בהחלט לשלוח את כולנו לשחיה קטנה בים התיכון, במקום לנסות להגיע להסדר מדיני, אפילו אם אנחנו מאבדים מעט מהאגו הגברי שלנו כלאום.
האדם החזק חזק ביותר לבדו. 334
זהו שמו של אחד הפרקים ב''מיין קמפף'', וזה כל מה שיש לי להגיד לך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים