בתשובה ליוסי גורביץ, 08/10/99 13:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. הנני מתנצל. גורביץ. ב. למלחמה אין כללים. עם כל הכבוד לרעיונות הומאניים כגון אמנת ג'נבה, הרי שהמצב האמיתי אליו צריך לשאוף הוא אי קיום מלחמה, לאמר - שלום. אולם כל עוד מתקיימת מלחמה, על כל צד לנקוט בכל האמצעים שבידיו על מנת לנצח. ע''ע השימוש שעשתה ארה''ב בנשק אטומי במלחמת העולם השנייה. ג. המלחמה לא נגמרה. הלוואי ותגמר. הייתי מוכן לתת הרבה למען שלום מתקבל על הדעת. אולם כל עוד מופגזים אזרחים ישראליים החיים בתוך גבולות מדינת ישראל, אין שלום, הווה אומר - מלחמה. אין מצב ביניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה באמת חושב שבמלחמה אין כללים? האם הרג עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע שלו השתתפו במלחמה, בהירושימה ונגאסקי היא מעשה מוצדק? ואם כך, מה הפסול הרצח שישה מליון יהודים? לא. למלחמה יש כללים. ולכללים גם יש בסיס הגיוני: אסור שאוכלוסיה אזרחית תפגע במהלך מלחמה. או שאתה חושב שצריך לרצוח כמה שיותר אזרחים עד שהצד השני ישבר? מהתגובה שלך נוצר הרושם שאתה אכן תומך בג'נוסייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניר, אתה טוען שבמלחמה אין חוקים. הכוונה שלך ברורה, וניתן להסכים איתה (למרות שניתן גם לא, ואני חושב שהאופציה הזו עדיפה), אבל הניסוח שגוי. למלחמה *יש* כללים, וכל עוד קיימים כאלה חוקים, חובה על ישראל כמדינה המחשיבה את עצמה כדמוקרטית ואף (עד כמה שהדבר תמוה מדי פעם) שוחרת שלום, לציית לאותם חוקים. מה שאתה התכוונת לאמר, הוא שלמלחמה לא צריכים להיות כללים, וגם כאן אני לא מסכים איתך. המגמה הפשיסטית של "ניצחון בכל מחיר" הובילה תמיד לעליה ברף האכזריות משני הצדדים (התקפה ללא הכרזת מלחמה הובילה למלחמה הגרעינית הראשונה בהסטוריה, לדוגמא), וכיום לכל מדינה כמעט יש את הכוח להשמיד חלק ניכר מהעולם ולהפוך אותו ללא ראוי לחיים. כאשר המצב הוא כזה, וכולנו ראינו מספיק סרטים "אינפורמטיבים" למדי בנושא, יש חשיבות מסוימת לחוקי מלחמה, לפחות כל זמן שעושה רושם ששלום עולמי הוא רק פנטזיה אינפנטילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, אמרתי בדיוק את מה שהתכוונתי לומר. ובפירוט: א. מלחמה אינה דבר מוצדק, הגון או הגיוני. מלחמה היא פשוט מה שהיא. ניסוח כללים וחוקים הוא מאד הומאני, אך מהווה לא יותר מעלה תאנה עלוב למדי לכסות בו את ערוות הצדדים הלוחמים. ב. לא הייתי משווה את הנפגעים היפנים בהירושימה ונגסקי לנפגעים בשואה - אלו נהרגו במהלך מלחמה כתוצאה מהחלטה אסטרטגית, ואלו נהרגו על מזבח אידאולוגיה מעוותת, ללא קשר להיות מדינתם במצב מלחמה. ג. נושא "הכח להשמיד את העולם" אינו רלוונטי - זהו חלק ממאזן האימה, ולא ממלחמה פעילה כרגע. ד. בעניין "ג'נוסייד" ו-"עלייה ברף האכזריות" - משנת 1982 ועד היום נהרגו בלבנון 1545 חיילי צה"ל, ואזרחים רבים נפגעו בהתקפות קטיושות מעבר לגבול. אישית, לא הייתי מתנגד למחיקתן של בירות ודמשק מעל פני האדמה אם המדבר שיחליפן ימנע את מותם של עוד חיילים ואזרחים. הומאניות היא דבר רצוי, אך אם אני צריך לברור בין חיי לבין חיי אויבי, ואם אין אויבי נותן לי ברירה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מלחמה אולי אינה הגיונית, אבל במהלך כמה מליארדי שנות אבולוציה, היא אחת משני הדרכים היחידות שיש לנו כרגע לפתרון קונפליקטים (השני מערב פניה שקולה של אחד הצדדים להוריו של הצד השני, ולצערנו הוא מפסיק לפעול אחרי גיל תשע). במצב כזה, שבו כל צד מתענין רק באינטרסים של עצמו, אלימות או איומים באלימות (ישירים או עקיפים) הם הפיתרון היחיד לסוגיות מדיניות. כל זמן שהמצב הוא כזה, חוקי מלחמה עוזרים לשמור על לפחות מינימום של הומניות, ומגינים, לפחות במעט, על שני הצדדים הלוחמים. ב. גם אני לא השוותי בין השואה להירושימה, אלא רק צינתי שהסיבה היחידה שהאמריקאים הרשו לעצמם להשליך את ילד קטן ואיש שמן על יפן, היא בגלל פרל הרבור. נכון, זוהי טענה לא מבוססת מאחר ולעולם לא נוכל לדעת ''מה היה אם...'', אך ההתקפה על פרל הרבור ללא הכרזת מלחמה בטוח שלא היוותה טיעון נגד השימוש בפצצה. ג. ''מאזן האימה'' הוא הסיבה היחידה שבגללה התרבות האנושית עדיין קיימת, והוא בהחלט רלוונטי לטענתי בנוגע לשמירה על חוקי המלחמה. הרי ברגע שצד כלשהו יחליט להשתמש באחד מנשקי יום הדין שברשותו, פעולתה האחרונה של הממשלה היריבה תהיה למחוק בצורה מוחלטת את הצד השני, מהמפה ומההסטוריה. ד. השאלה בנושא לבנון, היא אם אנחנו באמת מוכנים למלחמה בהקף מלא עם כל ארצות ערב המקיפות אותנו (אם אנחנו נתחיל במלחמה, אתה יכול להיות בטוח שגם ירדן ומצרים לא יהססו לקחת את הצד השני), שעלול בהחלט לשלוח את כולנו לשחיה קטנה בים התיכון, במקום לנסות להגיע להסדר מדיני, אפילו אם אנחנו מאבדים מעט מהאגו הגברי שלנו כלאום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שמו של אחד הפרקים ב''מיין קמפף'', וזה כל מה שיש לי להגיד לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסכים שהמצב שיש לשאוף אליו הוא שלום עולמי. ב. עם זאת, בהנחה שאין אפשרות להגיע למצב זה, יש להגביל את הלחימה למינימום האפשרי. דוגמא טובה היא מה שעושה לנו החיזבאללה בלבנון. החיזבאללה הגביל, למעשה, את הלחימה לצדדים הלוחמים בלבד: אין פגיעה באזרחים. כאשר צה"ל פוגע באזרחי לבנון, החיזבאללה מגיב בפגיעה באזרחי ישראל. כתוצאה מכך, נוצר מאזן אימה המאפשר את המצב האידיאלי: לוחמה בין לוחמים בלבד. צה"ל, כמובן, איננו רואה בכך את המצב האידיאלי, ונוטה ליבב על כך ש"קשרו לו את הידיים"... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |