בתשובה לברקת חוזרת לעצמה, 29/09/05 14:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פסטה שוטפים במים קרים אחרי הבישול. אחרת היא נדבקת. כל פתרונות ה"אם שמים שמן אז לא צריך לשטוף" 1 הם אחיזת עיניים. ושום קשר לרוטב. הרוטב נתפס טוב מאוד גם עם פסטה שטופה. פשוט פעם אנשים לא תפסו שפסטה בלי כלום זה כמו לחם בלי כלום 2. 1 אמא שלי. פעם היא עצמה לימדה אותי שצריך לעשות את זה, ואז היא קראה ש"אם שמים שמן אז לא צריך לשטוף". נו, אמא. זה פעולה פשוטה וזה פעולה פשוטה. מה בדיוק חסכת בזה? 2 שוב אמא שלי. רק כשבייתי בת 12 התחלנו להכין רוטב לפסטה. לפני כן, אנחנו היינו אוכלים איטריות עם קטשופ, ואבא שלי בלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדבקת למה? לצלחת? אם כבר יש סכנת הידבקות בפסטה, זה בזמן הבישול עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדבקות אחת לשניה. במיוחד אם לא מסיימים לאכול את כל הפסטה, ונשאר עוד, בגוש אחד גדול בגלל שמישהו התעצל לשטוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו פירמה אתם קונים? פוזילי סכנין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה איזה פירמה? ג'ון ווין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 334487 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין, זו השתמשות בשמות ישובים ערביים ככינוי למשהו זול ולא איכותי? מה הגזענות הזו לפתע? פסטה. כל פסטה. מפסטה של אוסם דרך פסטה אורגנית מקמח מלא של 'אדמה' דרך התוצרים הכי יוקרתיים שמיובאים מחו"ל ועד פסטה עבודת יד שמיוצרת בבית - נדבקת. להזכירך, פסטה עשויה מבצק. בצק עשוי מקמח ומים. מה עוד עשוי מקמח ומים? דבק. .paste נורא קרוב ל-pasta.ובכן. פסטה שלא שוטפים אותה במים קרים לקחא הבישול נדבקת אחת לשניה. ואז נוצר גוש פסטה. יש אנשים שזה לא מפריע להם. יש אנשים שאוהבים את זה. יש אנשים שלא. יש גם אנשים שתמיד מכינים פסטה בכמות מדוייקת לכמות הרוטב ומערבבים אותם זה בזה, ואז לא נוצרת להם הבעיה הזו. או שהם מעולם לא שמו לב אליה. ויש אנשים שמזלזלים ברות סירקיס כפי שהם מזלזלים בערבים, מסיבות כאלה ואחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. התיאוריות שלך יפות ופוליטיקלי קורקט, אבל אני לא שוטפת את הפסטה אף פעם (אדמה, אסם, ברילה...), והיא לא נדבקת. אפשר היה לומר שזו ראיה אנקדוטלית, אבל אני מעדיפה לחשוב על כך כפרכה רצינית בתזה שלך. למניעת בעיית ההידבקות במטבח שלך, אולי תשקלי בישול קצר ומהיר במים רותחים ועמוקים. לא עוזר? הוסיפי למים טיפונת שמן. לא עוזר? החליפי סיר, כי משנה מקום משנה מזל. שנה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איטריות עם קטשופ? זה עוד טוב, בילדותי העשוקה הלעיטו אותנו באיטריות עם תערובת של סוכר וקינמון. (והיו כאלו שממש שמחו ביום של "איטריות עם קינמון") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבינה וסוכר וקינמון. ואז זה טעים. סתם סוכר וקינמון??? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק סוכר וקינמון. זה פחות נורא ממה שזה נשמע, אבל לא הייתי אוכל את זה מיוזמתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומה שהטבח שלכם היה בעל שורשים הונגריים. איטריות עם סוכר, קינמון וגם עם גבינה ופרג הם מטעמים אופייניים במטבח הזה. בעקבות התיקונים הקטלניים (התירס הוא דגן והקינואה הוא גרעין לא דגני), טרחתי להציץ שוב ב"רובים חיידקים ופלדה" והטיעון שם הוא שונה ויותר מורכב מזה שהצגתי. אבל בעיקרו של דבר נטען שהשילוב של דגנים (חיטה ושעורה) וקטניות (עדשים, אפונה) האופייני לסהר הפורה ולאיזור הים התיכון, הביא לצמיחה המזורזת של החקלאות והתרבות שם, נניח ביחס לצפון אמריקה שם התבססו על 7 גידולי זרעים שמבחינת התזונאי היום הם עדיפים (עשירים בשומן וחלבון) אבל עוד ברמת זני הבר שלהם הם הרבה פחות עמידים ומניבים מן השילוב המסופוטומי. נראה לי שזה כן מרמז לכיוון שהצגתי לפיו הגידולים האורגניים והטבעוניים כנראה אינם גם עדיפים בהיבט של כמות המזון הפוטנציאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? ריסוס מסיבי מעלה את כמות המזון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור נא, אתה יודע אם התיאוריה בספר הזה היא של דיאמונד עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אך להתרשמותי התאוריה בקוויה הכלליים (קצב ההתפתחות ההיסטורית נקבע ע"י תנאי הגאוגרפיה, האקלים והסביבה יותר מאשר ע"י הבדלים גנטיים ומנטליים בין בני אדם (שהם בחלקם, בעצמם תוצאה של הסיבות הראשוניות) היא מקורית. אבל המידע לגבי הפרטים, חקלאות, צמחיה, בע"ח וכו' הוא מסתמך על מחקרים שונים. יש חמישה עמודים של מקורות על ייצור מזון: ספרים, מאמרים ותזות דוקטורט. כולל אפילו הפרק הראשון ב"מוצא המינים" של דארוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוספת של פירורי גבינה כנענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האיטריות טובעות בחלב חם זה באמת טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על כל ההצעות לשיפור, אבל בילדותי העשוקה היה מדובר באיטריות דביקות (בישול יתר ללא שום ספק) ובתערובת של סוכר וקינמון. זהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולעומת זאת, בילדותי העשוקה האכילו אותנו באטריות הבאות: "בעין חרוד/ טוב מאוד/ אין שם כסף כלל/ עוברות עגלות/ אתה רוצה לעלות?/ אמור רק: עמוד!". שירו של זאב מתוך החוברת הראשונה של "המוסף לילדים" של עיתון "דבר". (שלימים תהפך ל"דבר לילדים"). הידעת 54 מתוך http://www.itamar-books.co.il/diary.asp |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו התחלת השיר בו נאמר: "רצונך אשכול/ענבים לאכול?/לא צריך גם לשאול!" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית לי, ועכשיו ראיתי שהתשובה היא "כן". אני פגשתי בשיר הזה כשקראתי את "ארצנו", ספר ללימוד עברית לעולים חדשים דוברי אנגלית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |