בתשובה להאייל האלמוני, 31/10/05 14:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני משערת שקוטנר לא התכוון כי הזוגות הנישאים בוחרים את השיר הנ"ל ביום שמחתם על תקן - "השיר שלנו". לדעתי העניין הוא אחר, ונוגע למה שציינה ברקת: בחתונות העממיות (ושמא - גם באלה שאינן כה עממיות? אינני מתמצאת), ריקודי ה"סלואו" למיניהם - איטיים, רומנטיים, נוחים לבני כל הגילים וגם לשאינם יודעים לרקוד - מהווים אחוז מסויים מן הערב. שירי דיכי/נכאים, מטיבם - המלודיה שלהם, הקצב, העיבוד וד"כ גם צורת השירה (ובמקרה של "הגשם..." - קולו הדבשי-עד-מאוד של אייל גולן) - מתאימים לריקודים אלה. לכן לתמליל עצמו על משמעויותיו אין, בחישוב הכללי, חשיבות רבה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כמובן.:) על תגובתי הקודמת היה משוח חוט של ציניות מסוימת, אבל קשה להעביר אותה בלי אינטונציות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ככה? - אז עכשיו לא אוסיף עוד כמה תובנות טרחניות להפליא בעניין זה, שיש להן גם נגיעה לתגובה 342370 :-] . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל מאוד. אני חובבת גדולה של הערות טרחניות.:) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |