בתשובה להאייל האלמוני, 30/10/05 20:59
תורת המשחקים על הכוונת 342604
1. אני הערתי בתגובה 342335 את הערה ‏2 על היכולת שלנו לנתח את המציאות ולהתאים לה מודל מתורת המשחקים. בתגובה 342340 טענת שמה שהמתמטיקאים מדברים עליו אינו "רציונליות" (ואולי שרציונליות אף לא קיימת). כששאלתי למה (תגובה 342345) ציטטת את אותה הערה לעיל (תגובה 342350). כל זה מחזיר אותנו לשאלה: מה הקשר בין היכולת שלנו לנתח את המציאות, לבין הקיום (או ההגדרה) של פעולה רציונלית?

2. המודלים המתמטיים (להלן: "תורת המשחקים") לא עוסקים בדרך שבה אנחנו מעריכים מצבים, אלא בדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות בהנתן פונקציית הרווח שלנו. אני לא בטוח באיזה מובן הערכת המצב יכולה בכלל להיות "רציונלית".

3. שוב, זו האידאולוגיה שמאחורי הערכת המצב, כפי שהיא מתבצעת *בסיפור שבו משתמשים כדי להסביר את דילמת האסיר*. זה עניין של יישום המודל, שלא קשור למודל המתמטי עצמו. האידאולוגיה, אם כן, היא בשום מובן לא מאחורי "דילמת האסיר" (המודל המתמטי!) עצמה.
הגדרת בסיטואציה מסוימת פונקציית רווח (לא חשוב ע"פ אילו עקרונות)? גם חבר שלך הגדיר פונקציית רווח (כנ"ל)? עכשיו נראה איזה מודל הכי מתאים לתאר את הסיטואציה. במקרים רבים זו תהיה דילמת האסיר - וזה יכול לקרות (כפי שהדגים גדי) גם אם האידאולוגיה של שניכם אלטרואיסטית לחלוטין, וגם בשלל מקרים אחרים!

("אז זה טמטום נטו" - אני מבקש להפסיק עם הטון המתנשא. חוץ מזה, לא הבנתי את הניתוח שלך של המשחק. האם אנחנו מדברים על מספר משחקים קבוע מראש? האם אנחנו מדברים על משחק חוזר הסתברותי? מי אמר ש"מדובר על שניים שהלשינו זה על זה במשחק הראשון"?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים