 |
|
 |
||
|
||||
 |
החלטתי לכתוב תגובה קצת יותר מפורטת, מפני שלטעמי יש מעט מדי התנגדות. למען האמת ככל שאני חושב על כך ההצעה נראית יותר ויותר טוב. בסך הכל מה רע במימון החינוך הגבוה ע"י הלוואות, מה גם שהעלות הבירוקרטית-פיקוחית כאן לא נוראה? הנקודה היא שהייתי מצפה להתנגדות נזעמת לפחות מצידם של ה"שוקיסטים" (חסידי השוק החופשי). הרי יש כאן דוגמה קלאסית מדוע רצוי שהמדינה תתערב מעט ככל האפשר בכלכלה. נראה שחלק גדול מן ה"שוקיסטים" הם סטודנטים בעצמם ולכן המוטיבציות שלהם בעניין חצויות. צריך כאן להתיחס ל-3 שאלות: א. מה ומי רוצים? ב. מי ישלם? ג. מה יהיה? א. מה ומי רוצים? מה רוצה שרת החינוך ופעילי הסטודנטים ברור. הם רוצים מחיאות כפיים וקולות וזה מיליון אחוז בסדר. השאלה היא רק אם באמת צריך כאן למחוא כפיים. לפני שדנים בשיטות ולפני שמכניסים את ביטוח לאומי לעסק כדאי לברר מה הבעיה שמנסים לפתור ומה רוצים להשיג ולכך כמעט שלא מתיחסים. א.1. האם יש מחסור במשק באקדמאים? האם רוצים להגדיל את מספר הסטודנטים (והאם זה טוב או רע)? האם רוצים להגדיל את היצע האקדמאים כדי להוריד את המשכורות שלהם בשוק? האם רוצים לקדם את המחקר המדעי? נראה שרוב המגיבים מניחים כאקסיומה כי "הוזלת" שכה"ל והגדלת מספר הסטודנטים היא דבר טוב (תקדם את המחקר המדעי, תגדיל את התעסוקה במשק, תצמצם פערים חברתיים). אני טוען שצריך לבדוק הנחות אלו בזהירות שכן לפחות חלקן מפוקפקות על פניהן. א.2. האם שכ"ל "זול" מקדם מחקר מדעי? אני מסופק (למשל ארה"ב. נכון שיש שם מערכת הלוואות ומילגות מפותחת, אבל בכ"ז נראה שמרבית המימון הוא מתכניות חיסכון של ההורים). א.3. האם הגדלת מס' הסטודנטים תועיל למשק? שוב אני בספק. כיסי האבטלה הקשים במשק הם של מבוגרים ולא של צעירים ועל פניו נראה שלמשק קשה למצוא עובדים בלתי מקצועיים ולאו דוקא בעלי השכלה גבוהה. אם רוצים התומכים בתכנית לשכנע, יספרו לנו מה הם רוצים להשיג וכיצד התוכנית מסייעת להשיג זאת. ב. מי ישלם ("בנון?")? ברור שאין כאן פתרון קסם כלכלי. אם עסק ההלוואות היה כזה מציאה, הממשלה כלל לא היתה נדרשת להתערב וגורמים פרטיים היו מתנפלים על ההזדמנות העסקית. נראה שגורמים כלכליים מעריכים שמדובר בעסק שבסופו של דבר המדינה תצטרך להזרים אליו כספים ולא עסק רווחי או נושא את עצמו. ב.1. ראשית ברור שנדרש מימון הון ראשוני. אם רוצים שההלוואה לא תהיה שולית ולא משמעותית, דרוש הון ראשוני משמעותי (עד שיתחיל להכנס כסף מהחזרים). לא נראה לי שהמצב הכלכלי הוא כזה שמציאת הסכום היא עניין של מה בכך. ב.2. כל הסעיפים הפרוגרסיביים בהצעה (פטור לבעלי שכר נמוך, נשים בחופשת לידה, וכל מה שיתווסף בהמשך) מבטיחים לביטוח לאומי מאזן אקטוארי שלילי עד סוף כל הדורות. נדמה לי שרוב העובדים במשק (70%-80%) משתכרים פחות מהשכר הממוצע. בקרב האקדמאים אני מניח שהמצב שונה, אבל גם כך לפי מה שהוצע כאן בערך חצי מן הלווים יהיו פטורים מן ההחזר, וזאת בלי להזכיר את חופשות הלידה וכל התיקונים הפרוגרסיביים שיכניסו גורמים רוחשי טוב לחוק (ועל התחמנים הרמאים והברחנים כבר דובר מספיק). בסוף עוד ביטוח לאומי יתמוטט כמו קרנות הפנסיה. ב.3. האם זה באמת עניין רצוי שהמדינה תיגבה מיסים מחלכאים ונדכאים כדי לממן שכ"ל לסטודנטים? האם לא יהיה זה ביזארי שביטוח לאומי המשלם לגמלאיו סכומים המאפשרים קיום מתחת לקו בית המחסה ואשר ראה לא מזמן לחיוני לקצץ גם בתשלומים המגוחכים האלו, יגלה פתאום שיש לו מספיק כסף לעסוק בהלוואות לסטודנטים? ג. מה יהיה? אם רוצים להעריך את ההצעה, צריך לפחות לנסות לצייר לנו את התרחישים הסבירים. ג.1. אפשרות אחת היא שבגלל שלא ירצו לפגוע במשק, לא יהיה למפעל הון ראשוני משמעותי, ההלוואה תהיה קטנה וזניחה מבחינת השפעתה. כך שהרווח היחיד מכל העסק יהיה לפוליטיקאים (מחיאות כפיים), עבודה לכמה בירוקראטים וחברי מרכז וכמה פרוייקטים של מעאכרים מקצועיים (ראו פרשת המענק לחיילים משוחררים). ג.2. אם נניח שיממנו את המפעל ע"י העלאת שכה"ל לסטודנטים, נראה שסה"כ ההשפעה תהיה שלילית. הסטודנטים ירויחו מן העסק פחות ממה שהם חושבים (או שההלוואה תהיה קטנה או שההחזרים יהיו גדולים) ולכך תתלווה העלאת המדד, והזדמנות נוחה לקצץ בהשקעות המדינה בתקציבי מחקר, בעיות אקטואריות בביטוח לאומי ועוד. ג.3. נראה שבהצעה הנוכחית אין דיפרנציאציה בין מקצועות נדרשים למקצועות לא נדרשים. זוהי דוגמה קלאסית לכך שעדיף שהמדינה לא תתערב בדברים האלו. נראה שכדי שמערכת השכלה גבוהה תפרח דרוש שהיא תהיה מגוונת וחופשית. מה הרווחנו בכך שנתנו לפקידי האוצר/ביטוח לאומי ל"נפח" את הפקולטה ללימודי קדרות או לחלופין להחליט את מי כן ואת מי לא לממן? ג.4. מה יגידו התומכים כאשר ח"כ פורוש ידרוש מאיתנו "ששכחנו מה זה להיות יהודים" לממן מפעל דומה ללימודים תורניים גבוהים? (ואל תגידו לי שאין בוגרים של החינוך התורני הגבוה שמרויחים יותר מהשכר הממוצע). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב. יש גורמים עסקיים. ראיתי בחודשים האחרונים ברחבי הארץ פרסומות לחברה שמציעה הלוואות למימון שכר הלימוד, אולי זו רק סנונית ראשונה (שמבשרת, או לא מבשרת, חברות אחרות שיבואו בעקבותיה). חיפוש המילים ''הלוואות שכר לימוד'' בגוגל הראה שגם הבנקים השונים מציעים תוכניות הלוואות שונות למימון שכר הלימוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אם כך מדוע צריך את הממשלה וביטוח לאומי בעסק? (נ.ב. אני מניח שהם לא מציעים פטור להכנסות נמוכות, עובדים בחופשה ובנים של חברי מרכז. כנראה שזו הסיבה מדוע עדיף שהמדינה לא תתערב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לבנקים יש נטייה שלא לתת לך כסף אלא אם כבר יש לך (או להורים שלך). כל המטרה של התוכנית היא לאפשר לאנשים מהפריפריה לצאת ממעגל העוני ע"י תוכנית של "למד היום, שלם בעוד שלוש שנים". תשאל "אה, אז למה לא לדרוש מבחן שכר כבסיס לזכאות להלוואה?" למה? כי זה לא הוגן להפלות אנשים בגלל שההורים שלהם מרוויחים הרבה. זה שהם מרוויחים הרבה לא אומר שהם תומכים בילדים שלהם. מה שמזכיר לי את הגאונות הצרופה של התנאים להוזלה בארנונה לסטודנטים: רק אם אתה לא עובד או עובד ומרוויח סכום מגוחך מדי חודש - כזה שלא היה מספיק לך כדי לשכור דירה בין כה וכה - אתה זכאי להנחה. משמע: אם ההורים משלמים לך את שכר הדירה, אתה זכאי להנחה. אם אתה סטודנט מסכן שגם צריך לעבוד כדי לממן את המחיה של עצמו, אף אחד לא יתן לך הנחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, קרא שוב מה שכתבת. אני לא בעד מבחן שכר. כדי ''לאפשר לאנשים מהפריפריה לצאת ממעגל העוני'' לא צריך ראיונות בטלביזיה ולהפוך את ביטוח לאומי לבנק הלוואה ומשכנתאות. צריך שר חינוך רציני שימנה אדם ראוי שיפקח על המילגות לסטודנטים שמעביר משרד החינוך כבר כמה שנים לרשויות העירוניות בפריפריה וידאג שהם יגיעו למי שצריך שהם יגיעו ולא יוזרמו לכיסוי חובות או לסמינריונים להוראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא רוצה מלגות. מלגות בהכרח מחייבות כל מיני מבחני זכאות - ההוא לא מספיק עני אז לא מגיע לו, זה לא מספיק מזרחי אז לא מגיע לו, והיא לא מספיק פריפריאלית אז לא מגיע לה. אני רוצה שלכל אחד תהיה האפשרות הסבירה לקבל הלוואה בתנאים נוחים מהמדינה כדי לקבל השכלה גבוהה. אני גם לא חושב שצריך לשים כל כך הרבה הגנות על הסטודנטים כמו עניין השכר הממוצע - זה כבר צריך להיות עניין של לוקח ההלוואה אם הוא חושב שיוכל להחזיר אותה או לא (אפשר לתת הגנה מינימלית בכך שאדם לא ידרש להחזיר את ההלוואה כל עוד הוא רשום בביטוח הלאומי כמובטל, אם אנחנו רוצים למנוע מצבים מביכים יתר על המידה). זה שלא צריך ראיונות בטלוויזיה זה תמיד נכון. מצד שני, אני לא רואה למה הפיכת הנושא לדיון ציבורי היא בהכרח דבר רע. אני דווקא בעד לדון בנושאים של מדיניות כלכלית וחברתית בפורומים ציבוריים שנגישים לכלל האזרחים. יותר טוב מאשר לדון בנושאים הבטחוניים באותם פורומים כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג.3. לא ברור לי אם אתה מצפה לדיפרנציאציה או לא. בהצעה הנוכחית אין כזו, ולכן זה לא מדוייק ש"נתנו לפקידי האוצר לנפח את הפקולטה ללימודי קדרות". מצד שני, המנגנון להחזר ההלוואות מבטיח שבמקצועות מסויימים הלימודים יהיו חינם. למשל: עבודה סוציאלית (למי שמתכוון לעבוד במקצוע). כמובן שלימודים חינם בעבודה סוציאלית ידאגו להשאיר את המשכורות ברמתן הנמוכה. תרחיש אחר: אדם עובד במקצוע מסויים תקופה ארוכה (למשל הוראה) ויודע שרמת ההכנסה שלו היא מתחת לממוצע. לעובדים כאלה המדינה מעניקה לימודים חינם. ד. מהתוכנית לא ברור מה גובה הריבית על ההלוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג.3. אני מעדיף שהממשלה לא תתערב ותיתן לכוחות השוק לקבוע, שכן נראה שבד"כ בעניין זה הם עושים עבודה טובה. בהצעה הנוכחית אין דיפרנציאציה ולכן אני חושב שהיא מתמרצת לימודים שאינם נדרשים או מתוגמלים בשוק. לפוליטיקאים יש נטייה לעשות מה שהרבה אנשים רוצים (כאן להגדיל את מספר הסטודנטים ול"הוזיל" את עלות הלימוד). הבעיה בעיני היא שהמטרות הללו אינן משרתות את טובת החברה. קראתי פעם שאחד מן התיקונים הסוציאליסטיים של נאצר היה להבטיח משרה ממשלתית לכל בוגרי המוסדות האקדמאיים במצריים (כדי לעודד את ההשכלה הגבוהה שם). התוצאה היתה "ניפוח" של כל משרדי הממשלה בפקידים אקדמאיים. כך גם הסכומים העלובים שיכלה כלכלת מצריים להקצות לסעד ושרותי בריאות נאכלו ע"י משכורות הפקידים. את התועלת שהפיקה מכך ההשכלה הגבוהה במצריים כולנו יכולים לשער. ד. כאשר למדתי, לקחתי הלוואה של האוניברסיטה בשיעור של כמעט שכ"ל שנתי אחד. ההלוואה לא היתה צמודה ואז פרצה האינפלציה הגדולה. ההחזר החודשי היה משהו כמו 30 אג' והאוניברסיטה התחננה שנבוא לחסל את ההלוואה. כסטודנט מאוד נהניתי מן הקטע הזה. כאזרח משלם מיסים אני נהנה ממנו הרבה פחות. החשש שמפעל ההלוואות ינוהל בצורה כזאת שיגרום הפסדים ניכרים, אינו מחוסר כל בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לחשוב שבן אדם שמתעניין כל כך בהיסטוריה סבור שמדעי הרוח אינם מביאים כל תועלת לחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שוקי שמאל, אבל אני הבנתי "המטרות הללו אינן משרתות את טובת החברה" = "להגדיל את מספר הסטודנטים ול"הוזיל" את עלות הלימוד" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אמרתי דבר כזה? א. "כדי שמערכת השכלה גבוהה תפרח דרוש שהיא תהיה מגוונת וחופשית" תגובה 343031 מגוונת זה מתמטיקה, אוירונאוטיקה, קדרות, לטינית, אמנות ביזנטית, קליגרפיה וכמובן כמובן היסטוריה. ב. מה שאני כן חושב שזה לא מועיל לחברה להפוך ע"י מילגות את כל צעיריה למובטלים בעלי תואר בהיסטוריה ואח"כ לייבא ח'ברה מהפיליפינים בתור עובדי סיעוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת, כנראה בלבלתי אותך עם אחד המתדיינים האחרים.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא על הגישה שלך. בתחילת הדברים אתה מדבר על כוחות השוק. אינך סומך על מי שינהל את ההלוואות וחושש שהוא יפסיד, רחמנא ליצלן. איך אמר פעם מישהו? הוי התמימות הקדושה! נכון שהיו אנשים שהרוויחו בזמן שגם אתה הרוחת. אבל ב-1985 היה בדיוק ההיפך; המונים הפסידו את המכנסיים והבנקים הרוויחו רווחים דמיוניים. הגיע הזמן שאחד שמכנה עצמו "שמאל", יתחיל לגלות יתר ציניות לנפלאות השוק וכוחותיו ויבין שהשוק היום -במיוחד בישראל -איננו במתכונת עליה חלם אדם סמית. זהו שוק שיש גורמים שמשפיעים עליו.גם הורי נהנו מהמצב שאתה נהנית ובמקום לשלם 20 שנה על דירה - שילמו פחות מחצי. לעומת זאת, היתה להם משכנתא בסוף שנות ה-50 שהיתה צמודה לדולר ובוצע אז פיחות; מ-1.8 ל"י לדולר פוחתה הלירה ל- 3 ל"י לדולר. אני הייתי מוותר על התענוג הזה שהוא תולדה של האינפלציה שהיתה בשנות ה-80. האינפלציה לא ירדה מהשמים אלא היתה מעשי ידי אדם שגם הרוויחו ממנה מאד יפה. זה שבמקרה מצאת את עצמך על העגלה שלהם-זכית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תעזוב אותי. לך תסביר למובטל אפללוביץ מקריית-סוף-העולם ולעשרת ילדיו מדוע ביטוח לאומי צריך גם לנקות דמי ביטוח לאומי מקצבת האבטלה שלו וגם לתת לסטודנט הרוצה ללמוד קבלה מעשית מילגת לימודים חינם. ב. אני לא חושש שמי שינהל את ההלוואות יפסיד, אני חושש שאני אצטרך לכסות את הנזק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנזקים האלה הם נזקים מיניאטוריים לעומתההוצאות הגדולות באמת שאתה מכסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, גם לי יורדות מדי חודש כמה פרוטות מהמשכורת לטובת הביטוח הלאומי. למיטב ידיעתי, גם בניו של מר אפללוביץ' הנכבד יוכלו להנות מההלוואה המוצעת לכל, ואולי לרכוש לעצמם יום אחד דירות נאות בשכונות האופנתיות יותר של תל-מרכז-היקום-יפו. הרווח שלהם שלהם גדול יותר מההפסד שלו, וההפסד שלי גדול יותר מהרווח שלי ושל ילדי. אני חושב שקוראים לזה מיסוי פרוגרסיבי, והוא דווקא די מקובל בקרב חוגי השמאל. אולי כדאי לך לבדוק את הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך יש משכורת. למר אפללוביץ יש חצי שנה של קצבת אבטלה. בכל מקרה מר אפללוביץ צריך לשלם משכנתא מים וחשמל, ואתה רק מעדיף לא לחיות על חשבון הוריך. יש הבדל. בשיטה חסרת מבחני השכר שלך, הרבה יותר כסף מהמילגות ילך לילדים של הוריך מאשר לילדיו של מר אפללוביץ. ומיסוי פרוגרסיבי, מה לעשות, משמעותו להעביר כסף מכיסם של הוריך לכיסיו של מר אפללוביץ. אתה צודק בעניין הראיונות בתקשורת. זו כמובן אינה הבעיה. הבעיה היא שיש לי תחושה אישית קשה של עוול בלתי נסבל כאשר מצד אחד מקצצים בקצבאות ביטוח לאומי, כולל קצבאות נכים ומשפחות מצוקה ומצד שני מציגים תוכנית שמשמעותה מילגות לימוד לחוגי קבלה מעשית. מה שנדרש אינו תוכנית גרנדיוזית הזורה כספי ציבור לכל עבר. אלא דוקא שיפורים מנהליים שידאגו שהכסף המועט שישנו, יגיע למקום המיועד, כלומר לסטודנטים מעיירות הפיתוח הלומדים מקצועות נדרשים ומתגמלים. הדוגמה שהבאתי על מילגות לסטודנטים בעיירות פיתוח אינה סתמית. אין שם מבחן הכנסה או מצב כלכלי. הבעיה שם היא שיש מעט מדי סטודנטים בעיירות ונראה שרוב הכסף הולך למימון לימודים בסמינריונים למורות ומוסדות סמי אקדמיים אחרים (בכל אופן לא מובן לי איך נשאר להם מספיק כסף לממן גם דברים כאלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש משכורת, ולכן אני משלם הרבה יותר לביטוח לאומי, ומקבל הרבה פחות מהם, מאשר מר אפללוביץ. בגלל זה זה פרוגרסיבי. זה שאני מעדיף לא לחיות על חשבון הורי זה יופי, אבל יש אנשים שהוריהם פשוט לא מסכימים לתת להם כסף מעבר לגיל 18, למרות שהם יכולים. לך תבין. את האנשים הללו לא צריך לזנוח לאנחות. ההגיון מאחורי המהלכים הללו הוא פשוט: פחות כסף לצריכה, יותר כסף להשקעה. לימודים גבוהים - גם לתואר ראשון בקבלה טרנסצנדנטלית - הם השקעה. קצבאות הן צריכה. אני באופן כללי מעדיף שהמדינה תיתן לאנשים שירותים (או כסף שיוכל לשמש רק לצרכים מסויימים) ולא כסף מזומן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לדעתי לראות גם את מילגת הלימודים של מר בחור הלומד קבלה טרנסצדנטלית כקיצבה, בדיוק כמו קצבת האבטלה של מר מובטל (למעשה הרבה יותר, שכן מר מובטל עבד ושילם ביטוח לאומי עד שפוטר), אלא אם כן אתה טוען שצפוי למדינה רווח בעין מלימודיו של מר בחור. (למעשה בשני הקצבאות יש רווח למדינה אלא שהוא אינו ישיר ובמטבע קשה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדינה יש סיכוי טוב יותר לקבל חזרה (לפחות, אם לא יותר מכך) את ההשקעה בסטודנטים. עם כל הלעג לתלמידי כדרות אוסטרו-הונגרית בעת העתיקה, צריך לזכור שיש קצת יותר סטודנטים למשפטים, רפואה ומדעי המחשב מאשר לכל מדעי הרוח ביחד. בכל מקרה, אני כבר הבעתי את העדפתי לדרישת החזר ההלוואה בלי תלות ברמת ההכנסה של הסטודנט עם חלוף מספר שנים (פרט, אולי, לדחיית התשלום למובטלים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנקודה האחרונה אני מסכים. אני רוצה להדגיש שוב שאחד הדברים הבעייתיים בעיניי הוא אופן המעורבות של המדינה בעניין. הנתון הבסיסי בעניין הוא מבחינתי העובדה שכיום אין שוק פרטי משגשג של הלוואות לצרכי שכ"ל. הדבר יכול לנבוע מכמה סיבות. או שהעסק לא כלכלי מבחינת המלווה, או שהוא לא נדרש מבחינת הלווה או שבמשק של אבטלה אנשים חוששים לקחת "משכנתאות" מסוגים שונים. בהנחה המפוקפקת בעיניי שהלוואות לשכ"ל נחוצות ומועילות, עדיין אני תוהה אם ראוי שהמדינה תפתח עוד סניף של בנק הלוואות בביטוח לאומי. מדוע שהמדינה לא תיתן הנחות ערבויות ופטורים שונים ותעודד את הבנקים/חברות הביטוח להכנס לעניין ולא תנסה לנהל אותו בעצמה? ונקודה אחרונה. למה ביטוח לאומי (אולי זו אינדיקציה לחוסר הרצינות של התוכנית)? מדוע לא מס הכנסה למשל (מה יקרה עם העצמאים שלדעתי לא נמצאים במערכת של ביטוח לאומי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שהעצמאיים לא נמצאים במערכת של הביטוח הלאומי? הם אמנם לא זכאים לדמי אבטלה, אבל בחלק של התשלומים הם נמצאים בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי ש''הצטרפות'' של עצמאיים לביטוח לאומי היא וולונטרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש הסיבות שאתה נותן מניחות כנתון ראציונליות מלאה של כל הצדדים, בעוד שאני נוטה להאמין שאחת הסיבות מאחורי התוכנית היא הנחת אי-ראציונליות (או, לכל הפחות, הנחת ידיעה-חלקית) בקרב הציבור. כלומר, אחת המטרות היא חינוכית - לדחוק באנשים בעלי היכולת המתאימה ללמוד באוניברסיטה. לך תדע כמה אנשים מפחדים ללכת לאוניברסיטה כי זה נראה להם בזבוז כסף, כי הם חושבים שהם יכולים להרוויח יותר בתור בעלי באסטה בשוק, או כי הם לא מאמינים שיצליחו להחזיר את ההשקעה. אז המדינה אומרת להם - בואו נעשה הימור. אם אני מנצחת, אתם מחזירים את ההלוואה פלוס קצת ריבית. אם אתם מנצחים (כלומר, ההשכלה לא תרמה להכנסתכם), אז הלימודים שלכם עלי. עכשיו השאלה היא האם המדינה לוקחת כאן סיכון מיותר, או שהיא הולכת להרוויח על ההימור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתפלא עליך - אתה מדבר על הסיבות מאחורי התכנית, ולא בודק מי האנשים שמאחוריה? בוא נבדוק: יולי תמיר, כח"כית מטעם העבודה, רוצה לרצות את ציבור הבוחרים שלה. לכן, אם נזכור שהערבים מהוים את מחוז הבחירה הגדול ביותר בפריימריז, הרי שהיא דואגת לציבור זה, והגתה עוד תכנית, במסגרת המדיניות של העברת כספי מסים של יהודים, למשפחות ערביות, בעיקר ע"י הביטוח הלאומי (שהרי הציבור הערבי בכללותו משלם 350 מליון ש"ח בשנה כמסים, ומקבל 7 מיליארד ש"ח בצורת קצבאות). ברור שהערבים הם אלו שירויחו מהסדר זה, גם בגלל שהמשפחות הערביות יותר גדולות, וגם בגלל שהשכר הממוצע במגזר הערבי נמוך יותר מאשר אצל היהודים, כך שהם גם לא יצטרכו להחזיר את הלואה. לימור לבנת בודאי בונה על כך שבעלה יקים חברה שתתן שירותי הלואות לסטודנטים תוך קבלת ערבות מהמדינה, ללא צורך במכרז, ותכניס לשותפים מליוני ש"ח על חשבון משלם המסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילולא הייתי יודע מי אתה, הייתי מניח שמדובר בסאטירה ומודה לך על כך. לצערי, אני יודע שאתה מתכוון לדברים ברצינות, ולפיכך הם אינם שווים תשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בודאי לא יותר תלוש מהמציאות מאשר הרעיון שלך (''המדינה רוצה לחנך את הציבור'' נו באמת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוטב היה שתגובה זו לא תבוא לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים המספריים בתגובה (הציבור הערבי משלם 350 מליון ש"ח בשנה במסים, ומקבל שבעה מליארד בקצבאות) לא נכונים? לא מעניינים? סודיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה נזכרתי ב-http://news.msn.co.il/news/StatePoliticalMilitary/Po... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה להביא הנה את הזבל הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל את idan. הוא התחיל עם ההאשמות של הציבור הערבי במציצת דם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להמליץ פעם נוספת על הסרט הדוקומנטרי המענייןhttp://www.protocolsofzionmovie.com/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תמיד אפשרות להעניק למי ששלל את קיומה של המדינה/לא משרת שירות לאומי אזרחות אחרת. גם לכל נחש מפוטם שמגיח מדי פעם משנת החורף שלו אשר ימשיך לגלגל את עיניו ולצקצק בלשונו מאז ולתמיד, אפשר לצרף לאחר כבוד את אותה אזרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק מדינת ישראל יכולה להעניק למישהו אזרחות של מדינה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דם, רק דמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר ? רפואה לומדים בארץ רק באוניברסיטאות ועד 80 איש לאוניברסיטה, מדעי המחשב (ולא בדרבי), עד כמה שהחוג פופולארי, הוא מאוד תובעני (וספי קבלה בהתאם) והגודל של כל מחזור הוא גם כן לא אסטרונומי, לגבי משפטים אני לא יודע, אבל אם מה שאתה אומר זה נכון, זה רק על סמך משפטים (שלא בהכרח תורם יותר מדי למדינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבורה שלימודי כדרות אוסטרו-הונגרית בעת העתיקה תורמים יותר למדינה מאשר לימודי משפטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי אפללוביץ' גם ככה משלם ביטוח לאומי - תעריף של אדם שלא עובד, כמו גם הסטודנט שלומד קבלה מעשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א2. כמדומני בארה"ב משוחררי צבא זכאים למימון לימודים גבוהים. ג4. גם ככה אנחנו כבר ממנים מפעל ללימודים תורניים גבוהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה''ב השירות הצבאי התנדבותי ולכן מימון הלימודים והמשכורות הם הפיצוי והפיתוי למתגייסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בארץ מענק השירות (ללוחמים) היום הוא בגודל של שכר לימוד תלת שנתי באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעל סעיף ג. אפשר ללמוד מהמציאות במדינות העולם. בכלל, לא כל כך ברור לי למה צריך תמיד להמציא את הגלגל מחדש. יש בעולם מדינות רבות שניסו לממן את ההשכלה הגבוהה בדרכים שונות ומשונות. למרות שאי אפשר לבודד באמת את המשתנים, אפשר ללמוד לא מעט מההשפעה של כל דרך על כל אחד מהגורמים בסעיף א. במנותק מהתיאוריות (שלא תמיד מוכיחות את עצמן). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |