בתשובה ליהונתן אורן, 13/11/05 12:52
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346050
ההמצאה היא הקוביה. מה הבעיה? המצאות זה לא רק טכנולוגיה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346245
מה שמעצבן אותי הוא שהמדינה מנסה להתערב בפעולת השוק כל הזמן. כאן אפילו לא מדובר על איזו תרומה ייחודית לאנושות שצריך להגן עליה כי אחרת אנשים לא ימציאו דברים. אם הממציא רוצה להרוויח כסף על המצאתו, שיתכבד ויפעל כמו כולם בשוק החופשי - יחפש משקיעים או יחבור לתאגיד קיים, יוזיל את עלויות הייצור, יעסוק בפעולות שיווקיות של מיתוג ובידול. התערבות המדינה רק מעוותת את האיזון הטבעי של השוק ועולה לנו יותר.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346251
אני מעדיף שיקבל הגנת פטנט (מוגבלת בזמן) על פני זה שיזכה בהגנת זכויות יוצרים (שהיו נשארים שלו עד 70 שנה אחרי מותו, אם לא יאריכו את זה ל-‏150 עד אז, כדי להציל את מיקי מאוס).

כמובן שאתה תגיד שגם זו התערבות (אגב, סרקזם לא ממש מתאים לך), אבל יש לי הרגשה שגם התוצאה של זה לא תערב לאוזניך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 346354
אני מניח שכמו ברוב הדברים, גם בסרקזם יש עניין של אימון. עם נחישות והתמדה אני אצליח.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347090
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך כאן (אחרי קילוף הסרקאזם). האם יש סתירה בין תמיכה בשוק חופשי לבין הדעה שקניין רוחני - ובכלל זה פטנטים - הוא קניין בר-הגנה, ומכאן תפקידה של המדינה להגן עליו?

(בימי הזוהר של דיוני השוק החופשי באייל‏1, גם הענף הזה זכה לפתילים ארוכים ומרים. הרושם שאני נשארתי איתו בסוף הוא שחוקי זכויות יוצרים אינם מחויבים מגישת שוק חופשי, אבל אינם סותרים אותה.)

1הנוער של היום, רק מתמטיקה מונדית כל היום.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347142
נדמה לי שזה תלוי בסוגי ההצדקה שנותנים לשוק החופשי ולקניין הרוחני. אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית, וההצדקה לקניין הרוחני גם היא תועלתנית (כמו במאמר) זה לא ממש מסתדר לי: אם האקסיומה היא שהמדינה גורמת נזק בעצם ההתערבות שלה, שמירה על קניין רוחני תזיק לכלכלה כמו ששכר מינימום מזיק לה. מנגד, אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית וההצדקה לקיומו של קניין אינה תועלתנית אלא מהותנית, אולי זה יכול לעבוד (אבל אני חושב שזה קשה מאוד להצדיק כך את קיומו של הקניין הרוחני).

מעניין יותר, בעיניי, הוא האיפיון הסוציולוגי. תומכי ה"חופש" הכלכלי שמסבירים לנו שההתמודדות בשוק היא זאת ששומרת על חיוניותו ושצריך להסיר את כל ההגנות ולצמצם את תפקידה של המדינה, ושהשוק כבר מגיע לאיזונים טבעיים בתנאי חופש, הם אלה שמתקוממים נגד ביטול חוקי הפטנטים וזכויות היוצרים. בלי קשר לשאלה אם ההצדקה הרציונאלית שלהם עובדת, זה נראה היפוך משונה של העמדה הרגשית שלהם.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347157
תומכי השוק החופשי מעולם לא אמרו שאין צורך בהגנה על הקניין. להפך - זה התפקיד העיקרי של השלטון בתפיסתם. חוקי פטנטים זה פשוט עוד הגנה על הקניין, בדומה לחוקים האוסרים על גניבה של חפצים פיזיים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347195
השאלה היא מה הופך את הפטנטים לקניינו של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347217
קניינו של מי הם אם לא שלו?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347224
בכלל לא ברור שהם צריכים להיות ''קניין''. עד המהפכה התעשייתית אף אחד לא חשב עליהם ככאלה. בניגוד לקניין חומרי, שבו שימוש של אדם אחד בקניין מגביל את השימוש של האחר (אם אתה משתמש במכונית שלי, אתה מונע ממני את השימוש בה), השימוש ברעיונות יכול להיעשות במקביל ע''י אנשים אחרים בלי להגביל את השימוש של הממציא.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347241
6ם תמשיך את הקו הזה, יוצא ששום עבודת חשיבה איננה ראויה לשכר, לטעמך.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347245
למה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347256
כי מהו קניין רוחני אם לא פרי החשיבה?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347264
קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה. וההיפך בודאי לא נכון - פרי חשיבה אינו, כשלעצמו, קניין רוחני.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347267
מה פירוש "אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה"? ומה זה קשור לעניין?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347269
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם/תאגיד אחר. במובן זה, קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. ז"א, כל דבר הוא פרי חשיבה, אבל קניין רוחני אינו פרי כזה יותר ממכונית פיזית. לכן, כמו שאנחנו לא משלמים על הרעיון של מכונית רק בגלל שהיא פרי חשיבה, אלא על המכונית עצמה (המוצר) , אין הגיון לשלם על קניין רוחני אחר רק בגלל שהוא פרי חשיבה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347270
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם אחר, אבל הם פרי חשיבתו של המוכר הראשון שלהם. כלומר, הם הקניין הרוחני שלו. גם קניין גשמי שייך בתחילה ליצרנו, והוא זה שמוכר אותו, לא? אני פשוט לא רואה מה ההבדל.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347277
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה.

אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347340
לא אמרתי שכל פרי חשיבה הוא קניין רוחני, אלא שכל קניין רוחני הוא פרי המחשבה. שני דברים שונים לחלוטין.
והמדינה איננה זו שקובעת את ערך הקניין הרוחני, אלא רק מפקחת על קיום החוק בנושאים אלה - בדיוק כשם שהיא מפקחת על הקניין הגשמי.

_____________
דיסכליימר: אין לי כל כוונה לייצג את הש"חיסטים. חלילה.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347304
הצדקה תועלתנית מלכתחילה לא יכולה להציב טענות מהצורה "המדינה גורמת נזק" כ*אקסיומות* - כדי לשכנע חייבים להציג טיעון מדוע זה נכון; ויתרה מכך, חייבים להציג טיעון כזה עבור כל סוג התערבות שבדיון. גם אם יש טיעון גורף שיכול להראות מדוע כל התערבות שהיא מזיקה, הוא חשוף עקרונית לטיעונים שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות. נראה לי שהגנת קניין רוחני היא מועמדת טובה לטענה כזו.

באשר ליכולת להצדיק עקרונית (להבדיל מתועלתנית) קניין רוחני, אני עדיין לא משוכנע מה קורה כאן: אני אכן מתקשה לראות בו בדיוק אותו דבר כמו כמו קניין פיזי (ומי שחושב שהוא בדיוק כמו, לא יכול להגביל את התוקף שלו בזמן). מאידך, הסרת כל סוג של הגנה על קניין רוחני תאפשר עוולות, שחוץ מזה שהן עוולות ברורות (אני מפרסם ספר שכתבתי, ומייד באים כולם, מפרסמים אותו גם, ומוכרים) נראות לי מאוד דומות, מבחינת תחושתו של הנשדד-לכאורה, לעוול שבשוד קניין פיזי (ונדמה לי שתחושת העוול הזו היא לפחות דרך אחת לבסס פילוסופית הצדקה עקרונית לקניין פיזי; הצעות אחרות?)
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347312
גם על קניין פיזי יש התיישנות.
לדוגמה, אתה לא יכול לתבוע מישהו שגזל קניין פיזי שלך לפני יותר מ 7 שנים.
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 347316
אולי השימוש במילה "אקסיומה" אינו מוצלח במיוחד, אבל תומכי השוק החופשי, כמו גם מתנגדיו, יוצאים מתוך הנחות-יסוד מסוימות. בין אם מדובר על הרעיון הפרידמני של מחיר כמשקף מידע ולכן כל התערבות במחיר פוגמת במעבר המידע בין השחקנים, ובין אם מדובר על איזון טבעי של השוק או על הגדרת החירות וטבע האדם. הנחות היסוד האלה לא נראות לי חשופות במיוחד להפרכה אמפירית.

גם הטענה "שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות" נראית לי מסוכנת. למשל, לי ברור שאת אותה טענה יש להחיל על רעיון הבטחת-הכנסה והיא מועמדת סבירה יותר מהגנת הקניין הרוחני. מה עכשיו? לי יש פיתרון - ניתן למערכת הדמוקרטית להכריע. אבל מה יעשה תומך שוק חופשי שהוא גם תועלתן? הוא יראה בהכרעה מרחיבה של המערכת הדמוקרטית הכרעה לא לגיטימית. הוא קצת תקוע, לא?

בנוגע להצדקה הפילוסופית לקניין פיזי, אני לא כל כך מתמצא. אני מכיר רק את ההצדקה של לוק, והיא לדעתי מבוססת על פרדוקס ולא על תחושת עוול. מעניין מאוד לקרוא אותה ולראות עד כמה השתנתה התפיסה מאז:

"אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לכל בני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו – על אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מן המצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופכו לקניינו. בהפקיעו את הדבר ההוא מן המצב הכללי שייעד לו הטבע, הריהו מצרף אליו על ידי עבודתו זו משהו המבטל את זכותם המשותפת של שאר בני האדם. כי הואיל ועבודה זו היא בלא ספק קניינו של העובד, רק הוא בלבד יכול להיות בעל זכות ביחס למה שצורפה אליו עבודתו, על כל פנים כאשר כמות מספקת, באיכות לא פחות טובה, נותרה במשותף בשביל האחרים.

הסועד את ליבו בבלוטים שליקט מתחת לאלון, או בתפוחים שקטף מן העצים בחורשה, בלי ספק הפך אותם לקניינו. איש לא יוכל להכחיש שמזון זה לו הוא. הריני שואל איפוא: אימתי התחילו להיות שלו? כשעיכל אותם? או כשאכל אותם? או כשבישל אותם? או כשהביאם הביתה? או כשאסף אותם? הרי ברור, שאם מעשה הלקט הראשון לא עשה אותם לקניינו, לא הועילו גם שאר המעשים האמורים. העבודה ההיא קבעה הבדל בינם לבין רשות הרבים; היא הוסיפה עליהם משהו יותר ממה שעשה בשעתו הטבע המוליד את הכול, וכך הפכה אותם לזכותו הפרטית."
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349190
בהנחה שאינך סנאי - האם אפשר לסעוד את לבך בבלוטי אלון? או שזה עובר רק עם אלונים בריטיים?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349323
לא יודע. אני לא חובב טבע ולא חובב בישול. אולי הוא מתכוון שרק לסנאים צריכה להיות הזכות לרכוש?
כמה הערות מעשיות לעניין יישום חוק פטנטים 349607
גם אני לא חובב בישול - אבל אני חובב אוכל. מסתבר
שניתן לאכול בלוטים, בתנאי שמרתיחים אותם כמה פעמים להרחקת המרירות.

In some human cultures, acorns once constituted a dietary staple, though they are now generally only a very minor food.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים