בתשובה לרון בן-יעקב, 16/11/05 19:35
רודנות ההווה ורודנות העבר 347005
היי רון,

מקובל עליי הפסוק "דע מאין אתה בא ולאן אתה הולך" ואפילו במובן של "דע מאין אתה בא למען תדע לאן אתה הולך".

בדיון שהתפתח בעקבות מאמרי כתבתי למשה דורון (זוכרים אותו?) שמה שאני שולל היא התבטלות בפני המתים ובפני חכמתם רק מעצם עובדת היותם מתים. להלן קטע מתגובתי שם תגובה 9719 וחלק מהדברים חופף להערכתי את הדעה שהצגת בתגובתך לעיל:

[יש הטוענים ש] שעצם השרדותם של דברי החכמים במשך הדורות מקנה להם ערך, אבל האמנם היא מקנה להם גם "ערך אמת"? [או תוקף מוסרי מיוחד]

אין להבין מדברי שאני מזלזל בטקסטים עתיקים, הפוך נהפוך הוא. דעתי היא שהקריאה בכתבי העבר היא מנוף בלעדי כמעט להיחלצות מ"הרודנות של ההווה".

אנחנו, החיים, שקועים בחיי השעה עד כדי כך שמטבע הדברים אנחנו נוטים לראות את מה שקיים כאילו הוא מחוייב המציאות, "זה טבעו של עולם," אנחנו אומרים. ואילו הקריאה בכתבי העתיקים מראה לנו שיכול להיות אחרת, היא מעניקה לנו נקודת השקפה שונה על המציאות שלנו. למה הדבר דומה? למי שיוצא למסע לחו"ל וכשהוא חוזר לארצו הוא רואה אותה בעיניים חדשות.

אבל אין זאת אומרת שאל לנו לקרוא בכתבי העתיקים בעיניים ביקורתיות... בכוחם של טקסטים עתיקים לחלץ אותנו מהרודנות של ההווה, אבל אם לא נראה בהם טקסטים שעומדים לבחינה ביקורתית ככל טקסט, אם נתבטל בפניהם, הרי שאנחנו מזמינים לעצמנו את הרודנות של העבר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים