 |
מאמר דיעה בכתב עת אינו יכול להתיימר להיות אובייקטיבי. מהרגע הראשון לא הסתרתי את היותי חובב משחקי מחשב בעצמי, ובאיזה צד של המתרס אני נמצא. אם תקרא בעיתון מאמר שמתחיל במילים "בעד מי כדאי להצביע? מי ידאג למדינת ישראל יותר מכל?", האם תחשוב שהמאמר עומד להיות ניתוח אובייקטיבי של המצב הפוליטי בישראל, או מאמר תמיכה באחד המועמדים על בסיס עמדותיו הפוליטיות של הכותב? (וזה עוד לפני שהתייחסנו לעובדה שכעקרון, המערכת היא שקובעת את הכותרת ואת כותרת המשנה, והם אינם בהכרח זהים למה שהציע הכותב במקור).
והמספרים, מה לעשות, באמת מצביעים על ירידה באלימות של בני נוער (ובכלל) בארה"ב, שהחלה בשנת 1993-4. לא באמת טענתי שזה כתוצאה ממשחקי מחשב, רק רציתי להדגים עד כמה הטענה שדווקא משחקי המחשב אשמים בעלייה לכאורה באלימות נוער היא אידיוטית.
(מותר לי להגיד אידיוטית בניתוח לא אובייקטיבי שכזה?)
אגב, איזה פוליטיקה ערבבתי בדעותי? משחק המחשב "אינתיפאדה" באמת היה נפוץ למדי בקרב בעלי מחשבים בסוף שנות ה-80. מטרת המשחק, אם אינך מכיר אותו, הייתה להרוג במפגינים הפלסטינים, כדי לעלות ב"רמה" (הרמות יוצגו ע"י ראש הממשלה המכהן - החל מיוסי שריד ברמה הנמוכה ביותר, וכלה, כמה משעשע, באריק שרון, כרמה הגבוהה ביותר - אז הרשו לך לירות בפלסטינים עם אש חיה, ולא סתם בכדורי גומי או שאר מיני צעצועים). כמי ששיחק בו לא מעט (אבל גם לא הרבה, הוא לא באמת היה טוב במיוחד כמשחק), אני יכול לספר לך שבקרב מה שהיה אז קהילת השחקנים הישראלים, היו דיונים לגבי המוסריות של משחק כזה, ואם זה מהווה "כיף לא-מזיק" או משהו מרושע יותר. אני, אגב, הייתי בצד של הכיף הלא מזיק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש