בתשובה לערן בילינסקי, 13/09/01 18:08
בשביל זה יש קוים על המפה 35029
אין לי שום כוונה לעשות ניסויים מסוג זה.
כמובן שיתכן מאוד שאתה צודק בנקודה זו, אבל לא ברור לי למה החתול ''משחק'' עם ג'וקים וחיפושיות (שבפרוש אינם מהווים טרף בשבילו) כאשר הוא מקבל אוכל ללא הגבלה. באותה צורה הוא משחק תופסת עם נקודת האור של ציין לייזר, עם שרוכי נעליים ועם החוטים של המחשב. יתכן שהוא טיפש עד כדי כך שהוא רואה בזה טרף אבל נראה לי שהוא פשוט נהנה לשחק.
(היה לי פעם חתול שהיה רץ אחרי כדורים של נייר כסף והיה מחזיר לי אותם ו''מבקש'' שיזרקו לו אותם שוב, אם הייתי מתעצל הוא היה ''בועט'' בכדור באחת הרגליים ורץ אחריו)
בשביל זה יש קוים על המפה 35053
בקיצור, היה לך חתול שחשב בטעות שהוא כלב... (:

חתולים (כמו כלבים, למעשה) הם גירסא נאוטנית‏1 של אחיהם הגדולים יותר. לכן, הם שומרים על פעולת המשחק לאורך מרבית חייהם, אם לא לכל אורכם. הפעילות הזאת נפוצה בקרב גורים של חתולים טורפים (נמרים, טיגריסים וכיו"ב) - שם היא משמשת כהקדמה ללמידת פעולת הצייד עצמה. אצל חתולים, כאמור - נשאר המשחק לכל החיים, גם אם אינו מתפתח עד לצייד מלא. אצל חתולי בר, למשל, פעולת המשחק אינה נשמרת מעבר לתקופת הילדות.

1 נאותניה - שימור של תכונות נפוצות בקרב צעירים, אצל פרטים בוגרים. הגולגולת של כלבים מסויימים, למשל, נראית כמו גולגולת של גור זאבים.
בשביל זה יש קוים על המפה 35055
אני לא בטוח שאתה צודק לגבי הנאוטניות של חתולים.
חתולי בית, ללא ספק, נשארים ''ילדותיים'' כל חייהם. לעומת זאת חתולי רחוב בוגרים לא משחקים, לפחות לא בנוכחותי. (וצפיתי ימים רבים על חתולי קמפוס גבעת רם באוניברסיטה העברית)
התאוריה שלי היא שחתולי בית לא ''נגמלים'' לעולם מכיוון שבני ביתם (לחתולים אין בעלים, לכל היותר שותפים לדירה. חלק משותפים אלו קוראים לעצמם ''אנשי המחמד של החתול'') ממשיכים לספק להם אוכל, הגנה וחשוב מכל, ליטוף שמקביל לפעולת הליקוק של האם. (כשמלטפים חתול כמה זמן הוא מתחיל להסתובב לכל הכיוונים כדי ש''ינקו'' את כולו.) מסיבה זו הם גם לא מפסיקים לשחק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים