בתשובה לנקדן, 17/09/01 17:11
לסגור את הדיון 35580
הרגע נזכרתי בסיטואציה בלתי-נשכחת מהספר השני בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. לקראת סוף הספר מתוארת מעין ציוויליזציה-דמיקולו שמורכבת מ-rejects של כוכב אחר שפשוט ארז יום אחד את כל הפקידים ושאר בעלי התפקידים המיותרים ופשוט זרק אותם לחלל במסווה של "משלחת" כלשהי שגם לראשיה אין מושג מה הם בעצם מחפשים. הם נוחתים בדרך פלא דווקא על כדוה"א הפרה-היסטורי ומיד מנסים להקים בו תרבות חדשה, רק שזה לא כל כך הולך מכיוון שלכל דבר הם מקימים כל מיני ועדות ותתי-ועדות שבהן מתנהלים רק ויכוחים אינסופיים ולא מתבצע שום דבר. זכור לי במיוחד הקטע המתאר את הוועדה להמצאת הגלגל:

'And the wheel,' said the Captain, 'What about this wheel thingy? It sounds a terribly interesting project.'
'Ah,' said the marketing girl, 'Well, we're having a little difficulty there.'
'Difficulty?' exclaimed Ford, 'Difficulty? What do you mean, difficulty? It's the single simplest machine in the entire Universe!'
The marketing girl soured him with a look.
'Alright, Mr Wiseguy,' she said, 'you're so clever, you tell us what colour it should be.'

-- "The Restaurant at the End of the Universe" by Douglas Adams.

מה הקשר? הקשר הוא שככה, בערך, נראים בעיני גם ה"דיונים" איתך, מר נקדן, ומסיבה זו אני מפסיק לענות על שאלותיך האינסופיות בדיוק... עכשיו.

סליחה ושלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים