בתשובה לבהמות!, 19/09/01 1:57
קשה לי להאמין לך 35690
אני אנסה להסביר את הטענה שהמוסר הוא חוזה (במקביל לוויכוח שלי עם גלעד, שבו אני מנסה להראות שהטענה הזו אינה תשובה מוחלטת לבעיות המוסר, ומכל מקום לא תשובה שקל לחיות איתה).

לא פשוט בכלל לענות על השאלה "מהו מוסר". יש, אכן, נטייה בתרבות שלנו לחשוב על מוסר כעל משהו "נאצל", שמעבר לשיקולי תועלת. לרוב, אכן, אנו קוראים "החלטה מוסרית" למשהו שאין בו תועלת ברורה ומיידית למחליט.

אבל הגישה החוזית מראה שיש לרוב ההכרעות שאנו עושים כפרטים, ושאנו רואים בהן הכרעות מוסריות, *גם* הסבר הנעוץ בתועלת הפרטית למקבל ההחלטה. יש תועלת כזו אם אתה מניח שיש מעין "חוזה" בין כל הפרטים המקבלים החלטות מוסריות. מכאן אפשר גם להסביר במונחים ביולוגיים-אבולוציוניים איך זה שיש לנו רגש מוסרי - הוא נוצר בנו בגלל שיקולי תועלת לגנים. איננו חייבים להיות מודעים לקיומו של החוזה, כי הרגש המוסרי כבר מוטבע בטבענו - אבל בבסיסו של הרגש החוזה כבר קיים.

ומכאן, עונה מי שעונה: הכרעה מוסרית היא כל הכרעה שנובעת בעצם מהחוזה הזה. זה יכול להיות מנוגד לאינטואיציות של רבים על מהו מוסר, אבל כמעט כל קביעה שתהיה מוסכמת על הכל כקביעה מוסרית - למעשה, רוב המשפטים שהמילה "מוסרי" מופיעה בהם - יסתדרו היטב גם עם טענת החוזה.

ועכשיו, ביקורת: צריך להבחין בין שתי שאלות. שאלה אחת היא: איך קרה שיש לנו מוסר? איך אפשר להסביר את קיומו של רגש מוסרי אצלנו, את התחושה האינסטינקטיבית (מולדת או מוטבעת חברתית) שיש דברים שהם "לא בסדר", "לא הוגנים", "לא ראויים"? אני חושב שהגישה התועלתית-חוזית נותנת תשובה מצויינת.

השאלה השניה היא: טוב, אז מה עכשיו? כשיש לי דילמה נתונה, איך אדע מה הבחירה הנכונה מוסרית? ותשובת אנשי החוזה היא: אני אפעל לפי התועלת האישית שלי, כאשר אני מביא בחשבון את החוזה. ייתכן שהכרעה כזו לא נראית לך מוסרית, אבל ברוב המקרים ההכרעה שתתקבל מכך תהיה בדיוק אותה ההכרעה שיקבלו רוב האנשים המחזיקים בגישות מקובלות אחרות למוסר.

אלא שלדעתי, יש מקרים שבהם זה לא בדיוק מסתדר. אפשר לראות בזה "תאונות עבודה" של הרגש המוסרי: מצבים שבהם האינסטינקט שלנו אומר שמשהו הוא לא בסדר, לא הוגן, לא ראוי, למרות שהוא כן משרת את התועלת שלנו ואינו מנוגד לשום חוזה (לפי הניתוח שלי; על כך אני מתווכח עם גלעד ולפעמים עם דובי, שמנסים להראות שהחוזה כן תופס כאן) - למשל, התעללות בחיות, פגיעה באנשים חלשים בסיטואציות מסויימות.

ואם אני צודק, יש שתי ברירות: אחת היא להכריז שיש לדבוק בחוזה ולהתעלם מהרגש, שהוא "שגוי" במובן מסוים - ולכן לגיטימי להתעלל בחתולים, למשל. השניה היא להחליט להפעיל שיקולים החורגים מהתועלת האישית גם במובן הרחב שלה. אני, אם כן, מסכים איתך - אני מעדיף להגדיר מוסר (ולקבל החלטות מוסריות) לא רק על סמך שיקולי תועלת. אבל זה רחוק מלהיות "כמובן"...
קשה לי להאמין לך 35727
להפך - אני מנסה להוכיח שהחוזה דווקא לא תופס כאן, ולכן אין משמעות לדיון מוסרי בשאלה הזו. הדיון צריך להיות תועלתני (האם יש בכך תועלת? האם יש בכך נזק? מה יש יותר?). האינסטינקט שלנו אולי אומר שזה לא בסדר, כי אנחנו too sophisticated for our own good. חיה אחרת לא הייתה מעלה על דעתה לדאוג לחיות אחרות, כל עוד אינן מועילות לה באופן כלשהו. בני אדם מסויימים החליטו שלכל האנשים האחרים כבר יש מספיק חמלה, ואפשר להתחיל להעביר את החמלה (או במקרים ממש קשים - זכויות) גם לחיות. נו, שויין.
קשה לי להאמין לך 35753
לא דיברתי על ניסויים כאן. האתגר שאני מציב לתפיסה התועלתית-חוזית הוא בקשר להתעללות בחיות ''סתם''. כאן נדמה לי שאתה וגלעד, שרוצים בכל זאת לאסור על זה, מתחילים להתפתל.
קשה לי להאמין לך 35782
מכיוון שאין תועלת חומרית בדבר, ומכיוון שיש בכך סכנה (אותו מדרון חלקלק לאלימות כלפי בני-אדם), הרי שניתן לטעון שהפגיעה הרגשית באנשים שרואים את תוצאות ההתעללות גדולה מהתועלת הרגשית שמפיקים הסאדיסטים מההתעללות, ולכן ניתן לאסור אותה.
התפתלויות, כבר אמרנו? 35866
1. "אין תועלת חומרית בדבר":
מה זה תועלת חומרית, בדיוק? אני מניח שאתה רוצה לטעון להבדל בין התעללות "סתם" בחתולים לבין אכילת בשר, ושימוש בעור לבגדים.
א. רוב אזרחי המערב אוכלים הרבה יותר בשר ממה שנחשב בריא, לאור אלטרנטיבות כמו סויה. ב. לעור בוודאי יש תחליפים סבירים. מסקנה: חלק ממקרי הרג החיות שאתה רואה בהם לגיטימיים, הם למטרות הנאה, אושר, אסתטיקה וכאלה. כך גם ההתעללות בחתול, עבור הסדיסט.

2. "יש בכך סכנה: אותו מדרון חלקלק לאלימות כלפי בני אדם":
איזה מדרון, ולמה הוא חלקלק? אתה בעצמך הגדרת גבול חד מאין כמוהו: בני אדם אסור, חיות מותר! בדיוק כמו שחיות מותר לאכול, ובני אדם אסור. יש מדרגה שטוחה ויפה במדרון, שעוצרת כל החלקה. ראה גם תגובתי קודם לגלעד ברזילי נגד הטיעון הזה.

3. "הפגיעה הרגשית באנשים שרואים את תוצאות ההתעללות גדולה מהתועלת הרגשית שמפיקים הסאדיסטים מההתעללות, לכן ניתן לאסור אותה."
הבנתי. אתה רוצה למנוע *מעשה* (לגיטימי כשלעצמו) שמישהו רוצה לעשות, בגלל שהוא פוגע *ברגשות* של אנשים שרואים אותו. מותר לי לספר לגילית? אני בטוח שהיא תשמח! (ולקוראינו שהצטרפו זה עתה לאייל, רמז: גם הומוסקסואלים מפיקים רק תועלת רגשית מהתנשקות בפומבי, לעומת המצוקה הרגשית שנגרמת לחלקים גדולים מהציבור שרואה אותם).
התפתלויות, כבר אמרנו? 35880
1.א. סויה איכסה. זה דבר ראשון. שנית - נו, אז? זה עדיין מביא תועלת חומרית.
ב. אני לא לובש בגדי עור. לא מסיבות של אהבת חיות, אני פשוט חושב שזה לא יפה (לי). בעצם אולי הנעליים שלי מעור. לא ממש מפריע לי, את האמת. [תמרור פיתול לפניך] אז זה נעשה עניין של רוב בחברה. אם רוב החברה מתנגדת להתעללות, אז זה יהיה מחוץ לחוק. ערך, לא רציונל. אם רוב החברה תהיה צמחונית - היא תוכל לכפות על כולם להיות צמחוניים.

2. זה שאני הגדרתי זה מאוד טוב ויפה, אבל המדרגה הזאת עדיין משומנת היטב. אנשים רבים מתייחסים לחיות המחמד שלהם כמו בני משפחה. ילד שיתרגל להתעלל בחיית המחמד שלו (או של מישהו אחר, או חיה שיכולה להיות חיית מחמד של אנשים), עלול לאבד צלם אנוש, או סתם להיות אלים יתר על המידה.
אבל זה פיתול שאני לא ממש יכול להגן עליו. אתה יודע מה? יכול להיות שפה כבר יש השפעות ערכיות (שטיפת מוח, אם תרצה, שעברתי בילדותי) כנגד התעללות בחיות. אתה צודק - המוסר החוזי שלי אינו מגביל התעללות בבעלי חיים. הרגש שלי כן מגביל.

מה שכמובן מדרדר את כל התאוריה שלי לאשפתות, כי בעצם אני מצייר את המטרה סביב החץ, ומסביר כיצד המוסר החוזי שלי מתרץ בדיוק את מה שאני מאמין בו מתוקף הערכים הבסיסיים יותר שלי. אני לא אוהב אותך, ירדן. (:
אז מה? המוסר החוזי עדיין תופס, לדעתי, כשמדובר באנשים מול אנשים. כפי שכבר ציינתי, הוא לא תופס כשום צורה כשזה נוגע לחיות. המוסר החוזי, יש לציין, הוא הבסיס - המינימום. אם אדם רוצה לתת צדקה, למרות שהמוסר החוזי אינו מחייב אותו לעשות כן, אין מניעה שיעשה זאת. זה לא נוגד את המוסר החוזי. חמלה, אם כן, באה בנוסף למוסר החוזי, ולא מחליפה אותו. זה אומר שחמלה צריכה להנחות אותנו כשזה מגיע לטיפול בבעלי חיים (כשמראש צריך להיות מוסכם שחמלה היא הבסיס היחידי. לחיות אין זכויות, עד כמה שאכפת לנו, אלא אם נואיל בטובנו להעניק להן אותן). מכיוון שמדובר אך ורק בחמלה, שהיא דבר ערכי, הרי ששוב חזרנו לטענה שכאן יש מאבק על פני החברה, שיוכרע על פי כללי המשחק הדמוקרטיים. אם רוב החברה תומכת בהתעללות בבעלי חיים - תהיה התעללות בבעלי חיים. אם רוב החברה רואה בכך פשע - זה יהיה פשע. אם רוב החברה תשלול אכילת חיות - החברה תאסור על אכילת חיות, וזה יהיה לגיטימי לגמרי.

עכשיו תראה מה עשית!

אני מושך את הטענה שהוצגה בסעיף 3, לאור שידוד המערכות בעמדה שלי.
התפתלויות, כבר אמרנו? 36885
יש רגליים לטענה האומרת, שהמצוקה הרגשית הנגרמת לאנשים ונשים כגילית, הצופים בהומוסקסואלים מתנשקים, מסבה עונג רב לאנשים אחרים. :-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים