בתשובה לראובן, 29/12/05 9:40
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357885
לודביג • בתשובה לראובן יום ה', 29/12/2005, 10:52
למען האמת רציתי לכתוב את הפירוק הלוגי, אלא שאז התייאשתי כשלא מצאתי איך לכתוב כאן את הסימנים הלוגיים לכמתים "קיים" ו- "לכל" (E ו-A הפוכים) - למעשה מספיק אחד מהם אבל לא חשוב. אז לצורך העניין נגדיר את הסימנים הבאים:

W - פרדיקט המציין "חיבר את ווייברלי"
S - פרדיקט המציין "היה סקוטי"
EE - קיים.
() - לכל
יש לנו שלושה משפטים:
1. (EEx)Wx
2. (x)(Wx->(y)(Wy->y=x))
3. (x)(Wx->Sx)

משלושת משפטים אלה יחד ניתן להגיע למשפט הבא:

(EEx)Wx & ((y)(Wy->y=x) & Sx))

על-פי ראסל המשפט האחרון מייצג נכונה את הצורה הפורמלית של "המחבר של ווייברלי היה סקוטי."
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357892
ראובן • בתשובה ללודביג יום ה', 29/12/2005, 11:03
האם אפשר לפשט זאת ל
Z- פרדיקט המציין "המחבר של וויברלי היה סקוטי"
ואז להגיע למשפט Z?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357898
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לראובן יום ה', 29/12/2005, 11:18
אבל ''המחבר של וייברלי היה סקוטי'' לא כל כך נראה כמו פרדיקט, אלא כמו טענה שלמה. פרדיקט הוא משהו שמחלק את ''העולם'' לשתי קבוצות, אלו שכן ואלו שלא.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357905
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/12/2005, 11:41
ומה עם "המחבר של ווייברלי היה סקוט"?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357935
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 29/12/2005, 13:50
אותו דבר: טענה, ולא פרדיקט. רמז: משפט חיווי (כלומר, שאינו שאלה או ציווי או כמה חריגים אחרים) הוא לרוב טענה, שאפשר לנסחה כהחלת פרדיקט על אובייקט.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357938
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/12/2005, 13:56
כן, טוב, אבל המשפט הזה בהחלט מחלק את העולם לאלו שכן ולאלו שלא - כפי שדרשת.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357942
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 29/12/2005, 14:02
לא הבנתי: מיהם אלו שכן ומי אלו שלא?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357951
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/12/2005, 14:20
סקוט הוא זה שכן, וכל האחרים - לא.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357959
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 29/12/2005, 14:26
יפה, אז הפרדיקט הוא רק ''סקוט'', והוא מוחל על האובייקט ''המחבר של וייברלי''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357962
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/12/2005, 14:28
לא, הפרדיקט הוא ''המחבר של ווייברלי'', והוא מוחל על האובייקט ''סקוט''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357893
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ללודביג יום ה', 29/12/2005, 11:04
מדויק בהחלט, רק הערה: בדוגמה של ראסל לא מדובר על הלאום של מחבר "וייברלי", אלא על זהותו: וולטר סקוט.
(לפחות במאמר On Denoting)
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 357904
לודביג • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 29/12/2005, 11:40
אתה צודק, אבל אני התייחסתי ל Introduction to Mathematical Philosophy:

שאמנם נכתב על-ידו מאוחר יותר. ודרך אגב, אין לי מושג מדוע הוא כתב Scotch, ולא Scottish.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358541
ב/דרור • בתשובה ללודביג יום א', 1/1/2006, 22:36
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358654
לודביג • בתשובה לב/דרור יום ב', 2/1/2006, 10:34
תודה
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358613
גילי • בתשובה ללודביג יום ב', 2/1/2006, 7:59
והמחבר יחיד.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358656
לודביג • בתשובה לגילי יום ב', 2/1/2006, 10:39
כפי שציינתי ב- תגובה 357844 , תת המשפטים:

> לפחות אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> לכל היותר אדם אחד כתב את Waverley, ו-
> מי שכתב את Waverley היה סקוטי

הם הפירוט של המשפט המוזכר דלעיל. משני תת המשפטים הראשונים נובעת היחידות.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358664
האייל האלמוני • בתשובה ללודביג יום ב', 2/1/2006, 10:55
אם המשפט הוא ''המחבר של ווייברלי היה סקוטי'', אז המשפט ''לכל היותר אדם אחד כתב את ווייברלי'' איננו חלק ממנו. זה עובד רק עם הטענה ''המחבר של ווייברלי היה סקוט''.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358665
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/1/2006, 10:56
(כמובן, אחרי שמוודאים שלא מדובר בסקוט פיצג'רלד, למשל).
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358669
לודביג • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/1/2006, 10:59
לא הבנתי. הטענה שלך היא ש "המחבר של ווייברלי" יכול היה להיות קרנף סקוטי ולאו דווקא אדם?
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358672
האייל האלמוני • בתשובה ללודביג יום ב', 2/1/2006, 11:06
לא. אם המחבר של ווייברלי היה *סקוטי*, כיוון שיש יותר מסקוטי אחד בעולם, אותו מחבר מיתולוגי יכול להיות שם כללי לחבורת כותבים סקוטיים.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358680
לודביג • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/1/2006, 11:16
היחידות נובעת על-פי ראסל מתפקידה של ההא המיידעת. "המחבר" - מזאת עולה שהיה רק מחבר אחד, או שאולי לא הבנתי את טענתך. הטענה של ראסל, שוב, היא שכאשר אנו משתמשים בשפה ב- The x, הרי שאנו מרפררים למשהו אחד ויחיד. נדמה לי שהיתה ביקורת כנגד זה, אבל עליי לרוץ עכשיו עם הלודביגה לראות את מעלליו של איזה Big Ape, אז אחפש זאת מאוחר יותר.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358697
האייל האלמוני • בתשובה ללודביג יום ב', 2/1/2006, 11:48
אני מודה שתוך כדי כתיבת התשובה הקודמת כבר הבנתי ש-ה"א הידיעה פותרת לך את הבעיה, ורק נסחפתי להגן על עצמי ברעיון של "חבר מחברים תחת שם כללי וכו"'...:)
מאידך גיסא, כשאני חושבת על זה, נראה לי שיש דוגמאות שבהן זה לא ממש עובד, אבל כרגע אני לא מצליחה לעלות על אחת מהן. אם היא תגיע - אדווח.
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358736
לודביג • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 2/1/2006, 15:26
ישנה ההתנגדות של סטראוסון, לפיו משפט כמו:

"The table is covered with books" מצריך הקשר, שאחרת, על-פי ניתוחו של ראסל, ישנו רק שלחן אחד בכל היקום. אבל ניתן כנראה לפתור זאת ע"י ציון התחום המדוייק שעליו הכמתים חלים.

יש עוד התנגדות, מעט מתוחכמת יותר, של Donnellan
William G. Lycan בספרו "Philosophy of Language" (בו נעזרתי ביו היתר לתגובותיי כאן), מצטט שם מתוך "Girl", לקינגסלי אמיס, כדי להבהיר את ההבחנה שדונלאן מבצע:

"...Another point about her is that she isn't my wife."
"True. Very few people are Kitty."
"It isn't Kitty she isn't, you bloody fool. What she isn't is my wife. Not the same thing at all...."
בחיים כבר לא אהיה פילוסוף 358755
האייל האלמוני • בתשובה ללודביג יום ב', 2/1/2006, 18:05
מצחיק, הדבר הראשון שחשבתי עליו בהקשר ה היה שולחן, אבל אין לי בשבילו משפט מתאים ביידוע ("השולחן מכוסה בספרים" לא נראה לי *בדיוק* כמו לא-יידוע).

וקינגסלי חמוד. גם הדוגמה מתאימה לעניין סקוטי וסקוט.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות