בתשובה לסמילי, 20/09/01 17:21
שבויים בפרדיגמה - הבהרות 35853
לפני שתמהר להגיע למסקנות, סמילי, בוא נחדד כמה נקודות מהותיות:

1. כשדיברתי על קונספרציה, הכוונה היתה הרבה יותר רחבה מיצרני תרופות ומדענים. הקונספרציה כוללת בתוכה חפים מפשע כמו ממשלות על כל משרדיהן (חוקים ותקנים) וכן גופים גדולים ואנשים פרטיים שתורמים כספם. נקרא לקונספירציה הזו "מטריית המדע הרפואי".

2. החוק מחייב ניסויים בבעלי חיים לכל תרופה שיוצאת לשוק. בשביל לקבל אישור ממשרד הבריאות האמריקני או הישראלי לשווק תרופה, היא מחוייבת לעבור ניסויים פרה-קליניים על בעלי חיים.

3. לא אתה ולא אני ולא אף אחד מה"קונים" של תרופות יכול, במצב הנוכחי, להשפיע כהוא זה על מכירות של חברת תרופות זו או אחרת. לדוגמה, לפני מספר שבועות נחשף בתקשורת מקרה שתרופה חדשה להפחתת קולסטרול של חברת "באייר" הגרמנית גרמה למותם של 52 איש (כמובן שהתרופה עברה בהצלחה ניסויים בבעלי חיים). הידיעה על כך יצאה מבלגיה וכותרת הכתבה בעיתון היתה: "צרפת ובלגיה כועסות על 'באייר' הגרמנית ומבקשות ממנה להוריד התרופה מהמדפים". או.קיי., כעת לאט לאט יורדת התרופה מהמדפים בכל העולם, ועד שהיא תרד לחלוטין, יכנסו עוד כמה מאות אלפי דולרים טובים לכיסה.

4. עד כה, במקרים המעטים שהוגשה תלונה משפטית נגד חברות תרופות, ברובם המוחלט הוכיחו החברות כי עשו את כל הנדרש על פי החוק לפני הוצאת התרופה לשוק, ויצאו נקיות משפטית.

5. אגב, לפני כ-‏10 חודשים, בהתערבות ד"ר אנדריי מנשה, רופא וטרינר ישראלי העומד בראש "ארגון רופאים ועורכי דין למען רפואה אחראית", הוכנס שינוי באמנת הלסינקי, הפוטר את ההכרח לבצע ניסויים בבעלי חיים לפני ניסויים קליניים בבני אדם בתרופות. זהו הישג חשוב מאוד, והוא אכן עוד אבן דרך בנתיב הנכון.

6. פיתוח תרופות הוא רק חלק מהמחקר הרפואי. המחקר הרפואי כולל בתוכו גם הרבה מאוד ניסויי "ניסוי ותהייה" (סקרנות אנושית) וניסויי "הבנה" וניסויי "הוראה" למיניהם. דוגמה קטנה: אוניברסיטת בן גוריון ביקשה אישור לשימוש ב-‏32,427 בעלי חיים(!) לצורך הוראה בשנת 2000. לכל הניסויים בהוראה קיימות אלטרנטיבות. יותר ממחצית האוניברסיטאות בארה"ב אינן משתמשות בבעלי חיים לצורך הוראה - אבל בן גוריון? לא, הם חייבים. מישהו כאן פיקפק בדרישתם? אולי המועצה לניסויים בבעלי חיים? הצחקת אותי.

7. שימוש באלטרנטיבות לבעלי חיים דורש שינוי תפיסה ושינוי לוגיסטיקה הכרוכה בהוצאה כספית. מוסדות מחקר אקדמאיות הינן שמרניות ואדישות, מה ששומר על המצב כהוויתו.
מי שגרם להפסקת ניסויים בבעלי חיים באוניברסיטאות בארה"ב היו הסטודנטים עצמם. כששלושה סטודנטים מתנגדים לניסוי, שולחים אותם הביתה. כש-‏50% מתנגדים - מחליפים את הניסוי באלטרנטיבה.

8. בישראל, יחסית למדינות רבות אחרות, המצב הוא גרוע ביותר. חברות זרות מבצעות ניסויים בבעלי חיים שאסורים במדינותיהם, כאן אצלנו. המכון הביולוגי בנס ציונה, שפטור מכל פיקוח עקב שייכותו לצבא, הקים חברות בת מסחריות שנותנות שירותי ניסויים בבעלי חיים לחברות זרות. אף אחד לא מעז להתקרב למכון הזה מבחינת פיקוח. אפילו לא המועצה האימפוטנטית. מישהו יודע בכלל מה קורה שם? אתיקה שמטיקה. רק הכסף מדבר!
חברת "הרלן" האמריקנית, שמייצרת מכשירים ואביזרים לניסויים בבעלי חיים ומוכרת בעלי חיים לניסויים (מכרסמים, כלבים, חתולים וקופים) הכריזה לפני כחודשיים על ישראל כעל "המרכז הבינלאומי" שלה. בימים אלה ממש נבנים עשרות דונמים של מבנים עבור "הרלן".
ישראל הפכה להיות "פח האשפה" של כל הקשור לניסויים בבעלי חיים.

נקודה אחרונה למחשבה. בשנת 2000 נעשו בישראל ניסויים ב-‏500,000 בעלי חיים. בשנים הקודמות היה המספר דומה. מישהו מבין המשתתפים בדיון הזה מוכן לספר לנו על תוצאה אחת שיצאה מזה לטובת האנושות?
שבויים בפרנויה? 35901
אני לא ממהר להסיק מסקנות, אני מסיק מסקנות מהר.
1. זה שאתה נותן לפרנויה שם, לא עושה ממנה קונספירציה, בשביל שפרנויה תהפך לקונספירציה צריך להיות מי שמרוויח, עד עכשיו טענת שכולם מפסידים (יצרני התרופות, הציבור הרחב, המדינות,...). תראה מי מרוויח ואיך, ואז תוכל להיות גאה בתיאוריית הקונספירציה שלך. ולא אני לא מאמין (לא בלי הוכחות חד משמעיות) שהאינטרס פה הוא אינטרס שלילי (להתעלל בבעלי חיים, תוך כדי יצירת תרופות לא יעילות והפסדים כספיים).
2,4,5. חוק נכתב ע"י בני אדם, במדינות דמוקרטיות (כמו ישראל וארה"ב) המחוקקים הם נציגיו של ציבור האזרחים, ולכן במידה ותשכנע את ציבור האזרחים לשנות את הצבעתם,החוק ישתנה מעצמו (ונשאלת השאלה, למי יש אינטרס למנוע מהחוק להשתנות?).
3. אולי אתה לא יכול להשפיע, אני יכול ומשפיע. אני יכול לקנות אקמול או אופטלגין, קלגרון או סטרפסילס ועקב כך לקבוע איזה חברה תרוויח יותר. תרופה על המדפים היא לא תרופה ריווחית, תרופה בבית הלקוח (המשלם) או בשימוש בית החולים היא תרופה ריווחית.
6. אוניברסיטת בן גוריון מדווחת לציבור על כל הרכישות האלה (עובדה שאתה יודע) ולכן קשה להגדיר את זה כקונספירציה גם בצורתה החלשה ביותר. הציבור יכול למנוע תקציבים מהאוניברסיטה, העובדה שהוא לא עושה את זה מוכיחה שלציבור לא באמת אכפת. מחקר מדעי ללא ניסוי ותהיה הוא לא מחקר מדעי, מה אתה מציע במקום ניסוי ותהיה (אולי נחזור לשיטה של אריסטו, מישהוא [אולי אסא כשר] ישב ויכתוב את כל חוקי המדע ואנחנו נאמין ונלמד את אותם חוקים לילדנו).
7. מה שמחזיר אותי לטיעון, שהדיון הוא ברמה המוסרית-פילוסופית ולא ברמה המעשית, ברגע שהמוסר החברתי ישתנה המוסדות ישתנו בהתאם, לא קונספירציה ולא נעליים.
8. אני כבר מזמן טוען, שמוסדות הביטחון מנהלות מדיניות עם אינטרסים כלכליים ומדיניים משלהם (זאת תיאוריית הקונספירציה שאני פיתחתי, וכמו שאתה יכול לראות היא הרבה יותר מבוססת ומשעשעת משלך), ולכן מה שצריך להסיק מזה הוא הצורך בפיקוח ציבורי (לא ע"י ועדה ממונה אלא ע"י חשיפה לציבור כולו) על מוסדות הביטחון השונים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים