בתשובה לי. מנגלה, 01/10/01 8:50
סבל היהודים 37187
זהו כמובן *לא* הטיעון של מי שמתנגדים ל"ניסויים ביהודים". אתה יכול לקרוא בדיון הזה ממש תגובות לגבי ניסויים בבני-אדם ובבע"ח המבוססות כולן דווקא על ההנחה שישנם ניסויים הגורמים סבל למי שהם מבוצעים עליהם, ומתמודדות עם השאלות המוסריות הנובעות מכך. רבים מהמתנגדים לניסויים בבע"ח שהשתתפו בדיון הזה בחרו שלא לעסוק בנושא מהפן המוסרי, אלא מהפן התועלתני-לאדם, והרחיקו לכת עד כדי טענה שלא ניתן להסיק מתגובותיו של בע"ח לגבי בני-אדם. טענה זו, כפי שהראה יובל רבינוביץ, ככל שמקצינים אותה (לטובת הטיעון התועלתני-לאדם), מכרסמת בתשתית המוסרית לקביעת עמדה ביחס לניסויים בבע"ח. מכיוון שלי, לפחות, די ברור שהטענה הנ"ל רחוקה מלהיות נכונה (ועל כך מעידים, למשל, הנתון שהביא טל לגבי תרופות המשמשות הן רופאים והן וטרינרים, וההצלחות הרבות ביישום מחקר בבע"ח לבני-אדם) לפחות כשמדובר בבע"ח מסויימים, ולכן אפשר לבסס את הדיון בניסויים בבע"ח (ובבני-אדם) על ההנחה שנגרם, או עשוי להגרם להם סבל במסגרת ניסויים כאלה, ועל הידיעה כי הניסויים האלה מועילים הרבה יותר משהם מזיקים, וב"תועלת" הכוונה היא כמובן להפחתת סבלם של אחרים - החולים, למשל.
ללכת עד אבסורדום 37191
למרות שאין לי קשר לכותב ההודעה בשמו של ד''ר מנגלה, אני מאמין שהוא ניסה להתייחס לחוסר הרגישות הקיצוני שבדברי ד''ר רבינוביץ ולא לחזק את הטענה לגבי אי היכולת של האדם להפיק תועלת מניסויים בבעלי חיים. דבריו של יובל רבינוביץ מטילים ספק, כביכול, בסבלם של בעלי החיים, וזאת תוך נסיון ''להשתמש בנשקו של האויב נגדו''. הוא הקצין את דבריהם של המתנגדים לניסויים עד שיהפכו לאבסורד, ואז ניסה להציגם כעומדים מאחורי האבסורד הזה מה שלא יכול להיות רחוק יותר מהאמת.

כל דיעה, הגיונית ומקובלת ככל שתהיה, ניתן להציג כמגוחכת וכמטומטמת באמצעות טכניקה זו. באותה מידה שאפשר להקצין את דבריהם של המתנגדים לניסויים עד שמגיעים בסוף לאיוולת כמו הטלת ספק בקיומו של סבל אצל קורבנות הניסויים, כך ניתן להקצין את העמדה ההפוכה (תסכים שגם היא זכתה פה לייצוג לא מבוטל) ולהצדיק כל ניסוי בכל דבר שזז ובלבד שיהיה בכך משום תרומה כלשהי למדע. אני מאמין שלמרות קשת הדיעות הרחבה שקיבלה ביטוי בדיון הזה, אין אף אחד שאוחז בדיעה קיצונית מוחלטת לא מהסוג הראשון וגם לא השני (וזאת אפילו אם כך השתמע מהתנסחות לא זהירה של מישהו), ולכן תרגילים רטוריים מהסוג הזה הם מיותרים והם אף עלולים להסיט את הדיון לכיוונים בלתי רצויים.
ללכת עד אבסורדום 37203
אינני סניגורו של יובל רבינוביץ לעניין זה. הוא ביצע תרגיל רטורי-דמגוגי שנועד להזהיר מפני נקודת-כשל מסוימת, וענו לו בתרגיל רטורי מוצלח פחות.

טל כהן ניסה להציג את שאלות המודעות העצמית והסבל בדוגמאות ההיפותטיות-לפי-שעה של אנשים או בע"ח נטולי מערכת-עצבים מרכזית. אם, לפי הצעתו של רון בן-יעקב, מסתפקים בפן ההתנהגותי, אפשר גם להפליג למחוזות הקיברנטיקה, ולתהות מה דינה של מכונה המחווטת כך שתציג התנהגות "סובלת" בתגובה "לכאב". האם ניתן לפטור אותנו לאחריות לסבל שלה רק מפני שהיא יציר-כפינו? אם צובטים אותה היא לא מצטבטת?
סבל היהודים 37210
הגישה האנתרופוצנטרית זו שמעמידה את האדם במרכז הבריאה ומאפשרת את התוקף ה"מוסרי" לפגיעה או אי פגיעה ב"יקום הסובב" .לא עמדה כאן לדיון.הדיון התועלתני הוא עדין במסגרת החשיבה האנתרופוצנטרית .נדמה לי שלכיוון של Animal Rights כקטגוריה שוה ל Human Rights יש פוטנציאל הרבה יותר גדול .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים