בתשובה לmusmus, 29/09/01 22:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסיבות של הנאצים היו שונות. אבל במקום להעלות את הנאצים שוב (כמו בכל דיון על מוסר או אלוהים או אני לא יודע מה) מדוע לא תסביר מדוע כללי המוסר תקפים לדעתך גם לבעלי חיים, ובאיזה אופן. הדיון הארוך כאן באייל (אני מצטרף די מאוחר) מעלה טיעונים מעניינים בעד ונגד ניסויים בבע"ח. הבעיה היא שיש כאן (AFAICT) קונצזוס לגבי העובדה שכללי המוסר תקפים לגבי חיות וכתוצאה מכך חלק מהניסויים הם בלתי מוסריים. מדוע לשמור על כללי המוסר? אפילו לשאלה זו אפשר לקבל ב"אייל" תשובות מגוונות ואף סותרות. אנשים שונים מגדירים לעצמם את סולם הערכים בצורות שונות, חלקם נותנים לדמויות תנ"כיות לעשות זאת בשבילם. הדיון הזה הוא עקר ברובו ומפספס את הנקודה האמיתית: מהו המוסר? מדוע יש לשמור על כלליו והאם הוא תקף לבעלי חיים? דעתי: מוסר הוא סט הכללים והנורמות החברתיות שיש להסכים לקיימם על מנת לחיות לאורך זמן בחברה אנושית מסודרת. אני לא רואה איך בעלי החיים מתקשרים לעניין. צריך להפריד בין השכל לרגש. זה לא נעים לראות גור לברדור קטן בוכה, אבל זה לא אומר שזה לא מוסרי לגרום לו לבכות. לעומת זאת, לשחוט גור לברדור מול קהל ילדות של כיתה ג' זה לא מוסרי כי זה כנראה יגרום להן לטראומה נפשית קשה. אני מקווה שהדוגמא הנ"ל הצליחה להמחיש את עמדתי: אין קשר בין היחס לבעלי חיים לבין כללי המוסר שמטרתם לאפשר לנו, בני האדם, לחיות יחד בשלום יחסי לאורך זמן ארוך ככל שאפשר. בני האדם יכולים וצריכים ללמוד לחיות עם האמביוולנטיות הזו של רגש ושכל. לי כבן אדם אין בעיה לאכול סטייק במסעדה כל עוד לא שוחטים את הפרה מול עיניי הסועדים. למה? ככה. כי התגובה הרגשית הטבעית שלי היא להיגעל ולאבד את התיאבון. אין כאן צביעות. כנ"ל לגבי פרוות, ניסויים, נעליים, ארנקים, מזוודות, קרקסים, כבד אווז, עגל רך, וחיות מחמד. אציין שמניסיוני הרבה אנשים לא מסכימים איתי על הנ"ל אז אבקש שהבאים לא יטרחו לענות לי: 1. כל מי שמאמין בה'. 2. כל מי שמאמין שיש משמעות לחיים. 3. כל מי שצמחוני. 4. כל השאר. חג שמח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1.אינני צמחונית. 2.אמונה בה? לא יודעת. חלק ממערך הטבע העצום והיקום - ועוד איך. 3.האם לחיים יש משמעות? יש להם את זו שאני נותנת להם. ללמוד לחיות עם האמביוולנטיות של רגש ושכל, פירושה ללמוד לחיות. כדי להצדיק את טיעוניך אתה יוצר הפרדה ברורה ביניהם, כך אתה שומר על עצמך. דיון נקי ומצוחצח, מוסרי. אלו חביבי לא החיים. זוהי פדנטיות. החיים פועמים. החיים מגירים ניחוחות ורדים, זיעה,צליל גרגורו של חתול שבע וכו'... החיים מתערבבים. את הכאוס לא מנקים באמצעות צקצוקי לשון וצחצוח מחשבות מוסריות. צריך ללמוד לחיות. תאמין לי, אני מתאמנת בזה יום יום, ומה רבה השתאותי על בעלי החיים שלא זקוקים ללימוד הזה. אני מתבוננת בהם ולומדת כל כך הרבה על החיים ועל תהליכי החיים, כי הם שלמים ואוטנתיים, ואנחנו לא. כל מה שאני מקווה לעצמי הוא להשאר אדם פתוח, ולעולם לעולם לא לאבד את הרגישות, כי היא למיטב הכרתי המפתח להתפתחות טבעית. ובתוקף רגישות זו אני יכולה להעיד על עצמי שהחמלה שלי הולכת וגוברת כלפי כל היצורים שיש,וכשהרגישות עולה, כבר לא צריך לראות לוע פעור של אווז בכלוב צפוף, ואת הזונדה ננעצת בגרונו והאוכל נדחס פנימה לתוך הכבד שלו, שהולך ומתפקע. לא צריך, כי הרגישות והחמלה שהלכו והתפתחו מביאים אותך למקום אחר, שבו אתה גם מבין שמספיקה רעידת אדמה קטנה, בו נאמר 3.2 בסולם ריכטר, לא משהו שבני האדם ירגישו אפילו, אבל אותיותיה של המילה מוסר ירעדו ויתהפכו להן, ותתקבל המילה רומס. אין למוסר משמעות אם הוא רומס. לחיים כן. ובעלי החיים חיים ועוד איך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם המוסר נרמס על ידי סמור? שערותי סומרות כי נרמס ההיפוך, שכן היפוך המוסר הוא רסום ולא רומס. בברכה, ד. סמור סונט (=נוסטרדמוס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ובאיזה מובן "הם שלמים ואוטנתיים, ואנחנו לא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שבאותו אופן שבו מוזיקה מזרחית היא אותנטית ומוזיקת רוק לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו מונח אקזיסטנציאליסטי מבית מדרשם של סארטר ובובואר הטענה היא שאין האדם, או בהכללה המתאימה לכאן, הישות התבונית מוגבלת על ידי התנאים הביולוגיים האוביקטיביים שלה, על ידי עברה או תנאי הסביבה והחברה/עדר בה היא שותפה. רצונה והכרעותיה הם שיקבעו את התפתחותה - בכל יום אנו נצבים בצומת החלטות חדשה ואנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים לעשות. אבל אני לא בטוח שלזה הכוון/נה עלמה ולמה. אולי הכוונה היתה שחיות נעדרות תבונה, היינו הכושר או הפגם להסס ולשקול מוסר ואתיקה מול עלות ותועלת. הן פועלות כביכול על פי האינסטינקט הטבעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתבונה היא לא חלק מהאינסטינקט הטיבעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה זה עניין הגדרתי, תבונה מעל אינסטיקטים. כשחיה עושה משהו לא אינסטקטיבי, כמו לעמוד על שתיים או לתפוס צלחת מעופפת, אנו נוטים לומר ''יו, איזה חיה נבונה''. בעוד ''הוא פעל מתוך אינסטיקנט'' יבוא בתגובה לפעולה מהירה בה לא הופעל שיקול דעת שנובע מהבינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> האם לחיים יש משמעות? יש להם את זו שאני נותנת להם. מהי? >> אמונה בה? לא יודעת. חלק ממערך הטבע העצום והיקום - ועוד איך. כלומר את לא יודעת אם את מאמינה באלוהים, אך את כן יודעת שאת מאמינה שהינך חלק ממערך הטבע העצום והיקום ועוד איך? >> אלו חביבי לא החיים. זוהי פדנטיות. פדנטיות היא לא חלק מהחיים? >> אין למוסר משמעות אם הוא רומס. לחיים כן. לחיים יש משמעות אם הם רומסים? >> דיון נקי ומצוחצח, מוסרי.. עד עכשיו. >> אינני צמחונית. לפחות זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאת לא צמחונית.... זה אולי מסיבות בריאותיות? כי את נשמעת כמו מישהי שחוש המוסר שלה מאוד מפותח והרגשות כלפי בע"ח נמצאים במקום הנכון. נ.ב- מה שעושים לפרה/ עוף עד שהם מגיעים למצב של סטייק גרוע באותה מידה כמו מה שעושים לאווז עד שהוא מייצר פטה ראוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הצער, הכאב וההזדהות עם סבלו של האווז הטמבל, את האוכל לא דוחסים לתוך כבדו, כי אם דרך הושט באמצעות צינור מתכת ארוך וחד ישירות לקיבתו. הכבד, בתורו, תופח לגוש דלקתי שמנוני עד פי שמונה מגודלו הטבעי, לשמחת המסעדנים סרי הטעם. כבד אווז, יש להודות, זה לא עסק כ''כ טעים. עם קומבינציה כזו של שומנים וסוכרים מישהו במחלקת הנדסת המזון התיאולוגית עשה עבודה ערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מילון ספיר טבמל הוא:טיפש, שוטה, מטומטם. הערה זו כנראה נובעת משיעמום הכותב ומתאימה יותר למי שמאביס את האווז המסכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כידוע לכל מגדל אווזים זוטר, המדובר בבריה מטומטמת ומהירת-חימה במיוחד, גם אם אין בכך להצדיק השחלת צווארה על צינור מתכת חד לצרכי פיטום. עודני משועמם (אם כי רביצתי רבת-השעות באייל תבוא בזאת על סיומה להפעם), אך קשה לי לייחס טמטום רב במיוחד למאביסי אווזים. זו אולי לא עבודה עם הכשרה מקצועית מפרכת או קידום מהיר המובטח למבריקים, אך נראה לי שאפשר להתפרנס ממנה בכבוד. אכזריות אולי, לא טיפשות. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפשות כן, כי רק טיפשים מרשים לעצמם להיות אכזריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מישהו שקיבל מאה בלוגיקה, אבל מכה את האווזים שלו מכות נמרצות. מכאן שטעית. מש''ל, הכל עובר עליך וקקה בידיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תרחיב קצת: כיצד הגעת למסקנה הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה, אין לי שום כוונה לפתח על זה דיון. אני מחזיק בדעה שלאנשים אכזריים יש חוסר הבנה חמור בנוגע לדרך בה צריך להתנהג על פני כוכב הלכת שלנו, ולפיכך הם טיפשים. אני מניח שאפשר לדון על ההגדרה של ''טיפש'', אבל גם בזה אני לא מעוניין. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לפני שנכנסים לשדה המוקשים של המוסר כמה שאלות: והיה והינך אתאיסט מוחלט (שולל כל קיום של כוח אלוהי/אחר) והיה והינך מטריאליסט מוחלט (שלילה של כל משמעות/מטריה נפשית המעניקה איזה שהוא גון משמעותי לקיום החומרי) (לא מדויק אבל נעזוב כרגע) מהי אותה נקודת ארכימדס המבדילה בין האדם כאוסף מסוים של אטומים בעלי היסטוריה אבולוציונית או (אחרת) לבין אוספים אחרים של אטומים (חי,דומם) ומה באותה נקודה ארכימדית מקנה לך איזה שהיא זכות לפגוע במהויות אחרות. חוץ כמובן מן היכולת ואז נחזור לתאוריות הדרויניסטייות ושם הדרך לנאציזים בחזרה הינה קצרה. והשערה לגבי התשובה תקנה איזה שהיא משמעות (שאולי לא תהיה ברורה לנו) לאיזה שהוא מכניזים של אינטילגנציה (שגם הוא כנראה לא לגמרי ברור לנו) ומשם תחזור הישר אל השדה המוסרי. כך שלדעתי כל תאוריה מוסרית הנשארת בתחום האנושי צריכה בראש ובראשונה להסביר מדוע היא מעניקה למקבץ פרודות אבולוציוני זה איזה שהיא משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותה נקודת ארכימדס היא הגנוטיפ האנושי - ויותר מכך, אספקטים מסויימים של הפנוטיפ האנושי: היכולת לתקשר, למשל. ציינתי את היכולת לתקשר מכיוון שהיא זו שפוסלת את הדרוויניזם החברתי, ומונעת מאנשים מסויימים ליצור הפרדה בין גזעים שונים של המין האנושי, כדי להפוך אותם ל"סתם" בעלי-חיים. מדוע בעלי הגנוטיפ האנושי ראויים ל"זכויות יתר"? שתי סיבות: א. הגן האנוכי. יש מספר לא מבוטל של גנים שאני חולק עם אחי בני-האדם, ואני לא חולק אותם עם חיות אחרות. הגנוטיפ הזה, יותר מכל דבר אחר, לדעתי, הוא זה שיוצר את המדרג של החיות (יותר קל לי להרוג עכבר מאשר שימפנזה, לדוגמא), והוא מבוסס בעיקר על דמיון פיזי (שהרי אינני יודע באופן אינטואיטיבי מה הדמיון הגנטי ביני לבין שימפנזה). לכן אני מעדיף שימותו 20 בני אדם זרים לחלוטין על פני אחי שלי (שחולק איתי הרבה יותר גנים). שוב - ההחלטה הזו אינה במודע מטעמי גנטיקה, אבל מיליארדי שנים של אבולוציה דאגו לפיתוחם של גנים שגורמים לאנשים ובעלי-חיים לפתח קשרים רגשיים עם קרובי משפחתם (או מי שהם חושבים שהוא קרוב משפחה, וראה גם מאמרי בנוגע לגילוי עריות מראשית ימי האייל), כך שיעדיפו את חייהם על פני חיי זרים. ב. האמנה החברתית. זו הסיבה לצורך בתקשורת - מרגע שנוצרת אפשרות לאמנה חברתית, הרי שהזכויות צריכות להנתן לכל מי שיכול במודע לבחור לתת את הזכויות הללו לזולת או לשלול אותן ממנו (גם החלש יכול למנוע מהחזק את זכותו לחיות, בעזרת תחבולות, או פשוט בעזרת קיבוץ של מספר חלשים). מכיוון שהחיות אינן יכולות להשתתף באמנה שכזו, הם נמצאים מחוץ למוסר ואין טעם לדון בשאלות של מוסר כלפיהן. כאן יש רק שאלות של חמלה או תועלת, וראה הדיון לעיל ביני לבין ירדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אשר לסוציוביולוגיה (או חלקה לפחות) אשר רואה בתוך המבנים הביולוגיים איזה שהיא התפתחות של מבנים חברתיים שהיא פנימית או אינהרנטית למכלול הביולוגי. טענה ישנה והיה ומחר התפתח איזשהו מין אחר בעל תבונה שהוא שונה גנטית (הנחה אפשרית מבחינה אבולוציונית ?) האם נכליל אותו בזכויות היתר (או שמה שיקבע הוא כוחו במאבק האבולוציוני,במידה והוא יהיה מספיק חזק נרחיב את מושגי המוסר והאמנה החברתית תכול גם עליו) 2)האמנה החברתית וזו כבר קונסטרוקציה אנושית למהדרין (ולא ביולוגיסטית אני משער) האם התודעה (האנושית ?) עומדת בבסיסה או גישה תועלתנית של מזעור נזקים אפשרים או עתידיים. והיה ואנחנו מגלים את כוחם (או חולשתם בעצם) של המבנים האקולוגים על פני כדור הארץ האם התחשבות בהם צריכה להיכלל במוקד של כל אמנה חברתית עתידית? (והיה ונכונה ההנחה שהתעלמות מוחלטת מהם תסכן את קיומה האפשרי של כל אמנה חברתית אנושית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קצת קשה לי לענות לשאלה, כי אני לא נביא. אני מהמר שהדבר החשוב ביותר לשאול יהיה האם שני המינים יתחרו על משאבים, או יוכלו לסייע האחד לשני. אם המין החדש יאכל ירקות ובשר כמונו, יש סיכוי שאנחנו ננסה למנוע מהם להגיע למזון שלנו, והם יתקשו לפתח תרבות. אם הם יאכלו רק דשא וחרקים - הרי שאיננו מתחרים על משאבים, ויש יותר סיכוי לשיתוף פעולה. כמובן שזו רק דוגמא. יש מגוון סיבות שיכולות להעביר את היחס לכאן או לכאן. דעתי האישית היא כי במצב הקיים כיום, למין כזה אין הרבה סיכוי להחזיק מעמד לאורך זמן. כמו הניאנדרטלים בזמנם - גם המין החדש יעלם עד מהרה. אבל אולי אני טועה. אם אני טועה, אזי יכנס לתוקף הרעיון של האמנה החברתית, שיכלול גם את המין החדש - מתוקף יכולתו לתקשר איתנו. 2. גישה תועלתנית. או אולי כדאי להבהיר - גישה תועלתנית רחבה. כלומר - תועלתנות שרואה מעבר לתועלת המיידית, ומנסה להכליל כמה שיותר גורמים בחישוב. השפעת הפעולות על המבנה האקולוגי, על כן, היא בהחלט גורם חשוב בהחלטה הסופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום נקודת ארכימדס. אתה כותב שבאם בעל שיחך הוא מטריאליסט מוחלט, חזקה עליו שיבין ויקיים מעין חוק שיוויון בינו ובין ישויות ביולוגיות אחרות, ללא אפליה. זוהי טענה, שמלבד שאינה נכונה מבחינה אנושית (אנשים, למרבה הצער, לא משתכנעים מהיקשים כאלה), גם אינה נכונה, כמובן, מבחינה רעיונית: זכות היא מונח לא מטריאלסטי בעליל. דווקא המטריאליזם עולה יפה בקנה אחד עם שימוש בחיות למטרות שונות ומשונות (הוא לא מתנגש כמובן עם רצון להפחתת סבל החיות - כי סבל, עד כמה שאני יכול להבחין, הוא מושג ממשי בהרבה מזכות). הרי דווקא חוסר משמעות מובנית לחיים מאפשר את עריכת הניסויים בחיות, לא? בקיצור, קשה לי להבין למה נראה לך שיש התאמה בין מטריאליזם ואתאיזם לבין זכויות קיומיות של בעלי חיים. והערה קטנה: "דרוויניזם", גם מבחינה של השקפה מסוימת, אינו גרסה מוקדמת של נאציזם. לכל היותר הוא ראיה אולי לא נעימה של העולם (והעולם לא נעים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענתי שישאף לאיזה שהוא שיווי משקל אקולוגי. ולא הוא יביא על עצמו כליה (ויש דוגמאות רבות הפוכות בהם שרשרות אקולוגיות מתחסלות כתוצאה מאובדן של אחד מאבני הבנין שלהם) בכל אופן לא ברור לי עד כמה נחקרה האקולוגיה של מערכות מורכבות תודעה אנושית או אינטילגנציה. זכות היא אכן מונח תודעתי וטענתי שמטריאליסט קיצוני ללא הסתיעות (במינוח של פריוילגיות תודעתיות) יתמוך בפגיעה מוגבלת מאוד במטריה הכוללת שהרי ההבדל בינו לבין שאר המטריה הוא תודעתי מעיקרו.והוא לא יתמוך בפגיעה בעצמו ובשרו. (אני מעלה קו טיעון ואינני מנסה לשכנע אף אחד רק להצביע על קו מחשבה) ואשר לקוי מחשבה אינני טוען שדרויניזים חברתי הוא נאציזים.טענתי היא שקו מחשבה זה בנוסף לעוד רעיונות ובנוסף לתהליכים היסטוריים מסוימים הובילו אל האידיאולוגיה הנאצית .אין כאן דטרמיניזים היסטורי מוחלט אך יש כאן פוטנציאל שיכול להתממש כול פעם מחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> והיה והינך אתאיסט מוחלט (שולל כל קיום של כוח אלוהי/אחר)... אינני שולל כלום. אני מאמין שאין אלוהים (או כוח מיסתורי אחר). >> ומה באותה נקודה ארכימדית מקנה לך איזה שהיא זכות לפגוע במהויות אחרות? מה זאת אומרת "זכות"? זכות היא קבלת רשות. רשות ממי אני אמור לקבל? >>כך שלדעתי כל תאוריה מוסרית הנשארת בתחום האנושי צריכה בראש ובראשונה להסביר מדוע היא מעניקה למקבץ פרודות אבולוציוני זה איזה שהיא משמעות. אני הענקתי משמעות למקבץ פרודות זה או אחר?? מתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)אמונה שאין אלוהים היא חיווי על המציאות, ונקיטת עמדה היא בהכרח שלילה/חיוב של משהו. cogito ergo sum "אני חושב משמע אני קים" אמר לפני יובלות דקארט וקבע את העמדה שחיווי זה מצריך איזשהי מחשבה על קיום או אי קיום האל (דקארט מצידו הוכיח לטענתו את קיומו של אותו אל) 2)השאלה היא לא של זכות אולי אלא של התוקף הפנימי או החיצוני לפעולותיך היומיומיות .אינך הולך ותוקף את שכנך (לפחות ללא סיבה מספיק טובה) השאלה היא מה המקור לאותה התנהגות יומיומית. 3)הענקת לו מערכת מוסרית מסוימת והשאלה מדוע בתוך הספקטרום של הקיום החומרי נעצרתה ברמה זו או אחרת של מורכבות חומרית.או שהינך מוציא כל שיקול מוסרי מכל דפוס של קיום ואז אנו נותרים אם דרויניזים כולל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ונקיטת עמדה היא בהכרח שלילה/חיוב של משהו כאן אני לא מסכים. מבחינתי שלילה היא רק שלילה מוחלטת ולכן טרחתי להעיר. אני לא מאמין בשלילה/חיוב - רק גוונים של אמונה. >> השאלה היא לא של זכות אולי אלא של התוקף הפנימי או החיצוני לפעולותיך היומיומיות "תוקף"? כלומר ולידציה? ע"י מי? אינני תוקף את שכני ממניעים תועלתניים בעיקר. >> הענקת לו מערכת מוסרית מסוימת לא הענתקי לאף אחד שום דבר. ציינתי שבני האדם נוהגים לקיים סט חוקים (מוסר) שלא תקף לגבי בעלי חיים מאותן הסיבות שציינתי. לא אמרתי שבני האדם חייבים לקיים חוק זה או אחר. לא אמרתי שאסור להתייחס לחיות בצורה "אנושית". אמרתי שלהפעיל את החוקים הללו על בע"ח זה דבר לא הגיוני אשר עומד בניגוד למטרה של אותם החוקים (שגם אותה ציינתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מכל גישתך מזכירה לי את הגישה ההובסיאנית אל הסדר החברתי.החברה כאוסף של אטומים שאינם מסוגלים לחיות יחדיו ללא איזה שהוא מערך של סדר חברתי שאת הליגטימציה לבסיסה (באין קטגוריה אחרת) הם מעניקים לישות ריבונית (הליויתן).שהיא ולא איזשהו מוסר ערטילאי הוא המקור לפעולותיהם במישור החברתי. הנה לינק אחרי חיפוש קצרצר למרות שמוארת כאן הנקודה הליברלית שבתאוריה ההובסיאנית לי נראה שהוא הוציא את הפאן המוסרי מהמשחק החברתי ובסופו של דבר הוא מוביל לגישות טוטליטריות (יש גם הסבר על לוק ,לא קראתי אותו בעיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הובס לא "בסופו של דבר מוביל לגישות טוטליטריות". הגישה שלו היא באמת טוטליטרית. אבל הסיבה היא פשוטה - הוא לא חשב שיכול להיות שליט שאינו דיקטטור. על כן, העם נאלץ לוותר על כל זכויותיו למען אותו שליט שמהווה את המדינה (כמו שאמר מוסוליני על עצמו). הוא מבסס את התורה שלו על הנחות יסוד מוסריות משהו: א. טבע האדם רע מנעוריו (מצב טבעי של מלחמת כל בכל) ו-ב. המצב הזה אינו טוב. בני האדם צריכים לשתף פעולה. מכאן הוא הגיע למסקנה שהדרך לשתף פעולה היא הקמת ה"לווייתן". יש בהגות שלו ערבוב מוזר מאוד בין ניתוח היסטורי (איך קמה המדינה) לבין ניתוח נורמטיבי (איך צריכה להיות המדינה). צריך גם לזכור שהוא כתב את ההגות הזאת כשמטרתו היא להצדיק את שלטון היחיד של המונרכיה, והדבר בא לידי ביטוי במסקנותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמה שעמד להם (להובס ובני דורו) מול העינים הוא המודל של "האבסולוטיזים הנאור" המונרך כישות תבונית, המשפיעה מטובה על ההמון החשוך ומשמש כסוכן של השכלה. בכל מקרה הובס מרגע שהוציא מן את התמונה את האל כמקור לסדר החברתי ומרגע שלא האמין בכוחו של האדם למצוא בתוכו מקור לסדר החברתי (בניגוד לרוסו ולהשכלה נוסח קאנט שכן האמינה באדם),וכאן נראה לי שדחה כל אופציה של מוסר אנושי,יצר מכניזים של שלטון שיבסס את הסדר החברתי וזהו הליויתן (וכנראה שחשב שמכניזים זה יטמיע בכוח סדר מוסרי) עוד שיטוט קצרצר באינטרנט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהדרך היחידה לחיות היא תחת שלטון לוויתני, אבל מילא. אני מבין למה אתה מתכוון. גם הגישה ההובסיאנית מוציאה את בעה''ח מהמשוואה ובזה אני מניח שיש דמיון לדברי מקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם ביקשת מצמחוניים לא לענות לך אבל אם שאלת אותי שאלה ואני צריך לענות. אני מסיק שעל פי דעתך אפשר להתעלל גם במפגרים חולי נפש ואנשים נכים ואולי אף רצוי כדי שלא יולידו צאצאים בעייתיים. הלא מבחינה גנטית אנשים פגומים יולידו צאצאים פגומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה גנטית, אין לך מושג על מה אתה מדבר. נכות, פיגור שכלי ומחלות נפש הם בד"כ תוצאה של פגמים בהתפתחות העובר (או פגמים שנוצרו מאוחר יותר), ולא תוצאה של פגם גנטי, שעלול לעבור לדור הבא. האם לדעתך נכה צה"ל קטוע רגליים יביא לעולם רק ילדים פגומים בשל כך? גם אם הפגם כן נעוץ בגנטיקה (כפי שיש הטוענים באשר למחלות נפש מסויימות), הרי שגם לסביבה יש השפעה מכרעת באם הפגם הגנטי יבוא לידי ביטוי (פנוטיפ). נסה שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אמנם ביקשת מצמחוניים לא לענות לך... אכן... >> אני מסיק שעל פי דעתך אפשר להתעלל גם במפגרים חולי נפש ואנשים נכים... אפשר? בטוח אפשר. השאלה אם רצוי. >> ואולי אף רצוי כדי שלא יולידו צאצאים בעייתיים. הלא מבחינה גנטית אנשים פגומים יולידו צאצאים פגומים. זה ממש לא מדויק וגם לא קשור לנושא. אבל אני מבין את הכיוון שלך. לשאלתך: מה גורם לך לחשוב שמעניין אותי הדור הגנטי הבא? אגב, אני לא באמת "תומך" בהתעללות באף אחד - חשבתי שזה ברור. איך ההתעללות אמורה לעזור לי? לאחרים? אבל אל תתבלבל, השילוב של בני אדם חריגים לדיון לא משנה שום דבר. הרי אתה לא באמת תומך בשימור כל צורות החיים האנושיות,רק בגלל שהן אנושיות, נכון?? תאר לך תינוק שנולד צמח ללא גפיים עם ריאה אחת ובלי טחול. הדבר היחידי שיש לו וניתן לשמר אצלו זה את דפיקות הלב. אז מה? צריך להשאיר אותו מחובר למכונות? למי בדיוק זה יעזור? זה אמנם מקרה קיצוני אבל זה בדיוק העניין. יש קו אפור שעובר איפה שהוא שבני האדם מחליטים עליו מעת לעת (ולא תמיד מסכימים). מימין לקו יש זכות קיום וחוקי המוסר תקפים - ומשמאל לקו לא. האמת היא שאני די מרוצה מאיפה שהקו עובר היום, אבל זה לא באמת ממש אכפת לי. בני האדם לא אוכלים חיות חמודות ולא הורגים נכים ומפגרים - אבל הם כן הורגים עוברים ומבצעים המתות חסד. הכל תלוי בסיטואציה שבה חיים. הסיטואציה מכתיבה אילו חוקים נוח יהיה לחיות איתם. אז הנה, גם לגבי בני אדם "חוקי המוסר" אינם שחור על גבי לבן. אז למה לקחת את אוסף החוקים הרעוע הזה ולנסות להתאים אותו לבעלי חיים חמודים? או לחילופין, מדוע לא להתאים אותו לבעלי חיים לא חמודים (כלומר, צרעות ואמבות וחיידקים שבחומוס)? כי זה טיפשי! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |