בתשובה לאלכס דרוינסקי, 09/04/00 0:06
ישבן, אחוריים, למה תחת? 3746
אולי אני מוזר, אבל אישית, אני יכול להעיד שעבדתי בשלל מני עבודות מאז גיל 14, ואף פעם לא הייתה לי בעיה מיוחדת לעבוד בשום עבודה שמכבדת את עצמה - כלומר, חוקית. כמה מחברי ("...הטובים ביותר...") כבר הספיקו לעבוד בבנין, אישית אני גאה לציין שניקיתי אסלה או שתיים, וגם עשיתי ספונג'ה. איפה כאן הבושה? לא פגשתי מעולם אדם שראוי להתחשב בו, אשר זלזל באדם אחר על סוג העבודה שהוא עוסק בה, ואין צורך במשטר קומוניסטי בכדי שיתקיים צדק חברתי. להיפך, למעשה.

המצב שקיים כיום, של מאות אלפי מובטלים ומספר דומה, כמדומני, של עובדים זרים, הוא מצב אבסורדי. לעומת זאת, אם המדינה תשתמש בציבור המובטלים ככוח עבודה לעבודות תשתית בתמורה לסעד, כולם ירוויחו, ואני לא מצליח לחשוב על אפילו מפסיד אחד. אותו מובטל, אשר יאלץ להתחיל לעבוד בשירות המדינה כדי לשמור (וכנראה גם להעלות) על רמת החיים שלו, יצליח רק כך לקבל מוטיבציה, להחזיר לעצמו את הכבוד העצמי, ואפילו לקבל המלצות, נסיון, והשתלמויות מקצועיות אשר יעזרו לו למצוא עבודה בכל תחום שהוא ירצה. כך גם התושבים בשולי הארץ, אשר אין בנמצא מקומות עבודה במרחק סביר מביתם, יזכו לקבל עבודה יזומה מן המדינה, אשר אולי תעזור להם להתחיל מחדש במקום אחר, ואולי תאפשר להם להשאר במקומם. אז מה הבעיה?

עוד נקודה קטנה שחורה לי בתגובתך - למה, בדיוק, אסור להיות עשיר? למה להורים אסור לדאוג לילדים שלהם כלכלית? אם אני מצליח להתעשר, ודואג לשמור על הכסף לרווחתם של ילדי, למה המדינה מחוייבת לדפוק אותם, למען רווחת הציבור?

הדרך היחידה שבה כולם יקבלו התחלה שווה היא לפי השיטה הספארטאנית, שבה הילדים יועברו לרשות המדינה. גם בקומוניזם האדוק ביותר היו פרוטקציות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים