בתשובה לאסף ברטוב, 03/10/01 18:06
לא לינארי 37497
אסף, ההבדל בקושי אינו נעוץ בהבדל בין פסקאות ארוכות לעומת קצרות, אלא בעיקר בקריאת משפטים ארוכים לעומת קצרים. וההבדל *אינו* לינארי. המוח מנהל מחסניות, זוכר סדרי רקורסיה, וכו' וככל שהמשפט ארוך יותר, אנו מגיעים לחסם כלשהו על קריאות, שהוא שונה מאדם לאדם - ושונה גם בהתאם למבנה המשפט.

בתור דוגמא קיצונית, השווה למשל בין המשפט:

"העיתונאים שהעורך פיטר בכו"

למשפט:

"הכתבה שהעיתונאים שהעורך פיטר כתבו הצליחה"

ולמשפט:

"העובדות שהכתבה שהעיתונאים שהעורך פיטר כתבו הוכיחה תתפרסמנה".

המשפט האחרון הינו משפט בעברית תקינה לחלוטין, ובכל זאת לרוב האנשים קשה מאוד להבינו ללא התעכבות ארוכה, שכן הוא חוצה סף מסויים מבחינת ה"מפענח" במוח ("עומק המחסנית"?). אגב, במשפטים אלה נבחרו בקפידה נושאים ופעלים כדי שהתאמת מין/מספר תעזור ליכולת ההבנה. אם נבחר בכוונה התאמות מין/מספר דומות, המצב רק יסתבך:

"העובדה שהכתבה שהעיתונאית שהעורכת פיטרה כתבה הוכיחה תתפרסם".

שוב: משפטים אלו נבחרו כדי להדגים נקודה. באופן כללי, ככל שהמשפט מכיל יותר רכיבים (נספחים, וכו') המפענח האנושי עומל קשות יותר כדי להבינו, וההבדלים אינם לינאריים באורך המשפט כלל וכלל, אלא תלויים בפרמטרים וערכי-סף שונים של המפענח האמור, ובמבנה המשפט הנידון.
המסר והמדיום 37592
יש גם חשיבות למדיום שבו מופיע הטקסט. כללי כתיבה בפורום אינטרנטי כמו "האייל הקורא" שונים מהכללים הנוהגים בחליפת מכתבים, בדיבור או בכתיבת ספר.

בהקשר זה עלי לציין לטובה את הספר "עיצוב ממשק באינטרנט" מאת ג'ייקוב נילסן, המתעכב ארוכות על ההבדלים בין מדיות שונות. הוא מדגיש את הצורך בפסקאות קצרות המעבירות רעיונות ברורים כאשר המדיום הוא אינטרנט. הוא אמנם לא מציין במפורש פורומים, אלא אתרים, אך בכל זאת ניתן להשליך מהאחד אל האחר.

כאשר אדם מתחיל לקרוא מאמר בעיתון או פרק בספר, הוא מקצה לכך מידת ריכוז לא קטנה. אם הוא ישתעמם ויחליט לעבור לעיתון אחר, הוא ישליך את העיתון לפח האשפה, וילך לקנות עיתון אחר. באינטרנט - המעבר לאתר אחר היא קלה מאד, ומציאת תוכן איכותי היא קשה. לכן הגולש הוא בעל טווח קשב נמוך. אם הוא משתעמם - הוא אינו מופתע. הוא עובר לאתר אחר בלחיצת כפתור.

ב"אייל הקורא", אנשים אינם משתעממים בקלות רבה (אני אוהב להאמין בכך). עם זאת, תגובה מסויימת יכולה להיראות לגולש דוחה, ארכנית או משעממת. הסידור הגרפי של "האייל הקורא" מקל מאד על אנשים לעבור לתגובה הבאה. לא זו בלבד שכל התגובות מסודרות באותו עמוד (להבדיל מהפורומים ברוב אתרי התוכן, שבהם לכל תגובה מוקצה כתובת URL נפרדת), אלא שגם ההפרדה בין התגובות היא ברורה מאד מהבחינה הגרפית, הרבה יותר מאשר בעיתון מודפס, לדוגמא. כדי לעבור לתגובה הבאה צריך אדם רק הטייה קלילה של המבט, ולעתים תנועה מזערית של פרק היד.

לכן ההודעה של מיכאל אינה בנויה נכון מבחינת המדיום. כפי שציינו ברק ואסף - הוא יכול להתאים את כתיבתו בצורה שלא תפגע בתוכן, הן על ידי גיזום, הן על ידי הפרדה לפסקאות.
המסר והמדיום 37596
"מדיות"?! נסה שנית.
המסר והמדיום 37597
דווקא התלבטתי בנקודה זו, ולא כתבתי כלאחר יד.
מדיום הוא צורת היחיד בלטינית. מדיה היא צורת הרבים. למגינת הלב הביטוי "המדיה היא..." הוא נפוץ ושגוי. אך בעברית קשה למצוא ביטוי שייראה טוב.

"המדיום בו מופיע הטקסט" נראה לי תקני וסביר.
אבל:
"ההבדלים בין מדיומים שונים הם..."?
"ההבדלים בין מדיה שונות הם..."?
"ההבדלים בין מדיה שונים הם..."?
"ההבדלים בין מדיות שונות הם..."?

נדמה לי שגם בספר המדובר שורר בלבול בנושא (בכלל - התרגום לעברית בו אינו מהמשובחים), אך גם צורת ה"מדיות" מופיעה בו. זה נראה לי טבעי ונכון. יחיד: מדיום, רבים: מדיות. נכון שצורת הריבוי כפי שהשתמשתי בה היא נקבית וצורת היחיד היא זכרית (לא רק בצורת הכתיבה, אלא גם בתכונות), אך לא הצלחתי למצוא תרגום הולם יותר. אולי יואיל כבודו לנסות?

אגב - מבחינת העברית התקנית, מדיום בהקשר שלנו הוא "אמצעי תקשורת" (ע' חרוקה) ומדיה הם "אמצעי תקשורת" (ע' צרויה). בהצלחה.
מדיום-רייר 37599
לאחר הרהור קצר, אני בוחר ב''מדיומים''. כפי שנעשה עם מלים לועזיות אחרות המתארחות או מתאזרחות בעברית, ההטיות הן כנהוג בעברית ולא בשפת המקור. את ''מדיה'' אני שומר כשם-עצם קיבוצי (נקבה, יחיד), כמו ''עתונות'', ''תקשורת''.
מדיום-רייר 37600
האם יש באמתחתך מקרה דומה שנפתר בצורה כלשהי? כוונתי היא לשם שאומץ כלשונו מהלטינית בצורת um ונמצא לו ריבוי עברי כלשהו.
תראה, בקטריה! 37601
לא דובר פה כבר פעם על האולטימטומים של ברק לפלסטינאים?
תראה, בקטריה! 37609
כן, אבל אף פעם לא שמעתי בCNN שאומרים ultimata.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים