 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר אולי להוסיף, בהזדמנות זו, קצת על הידוע על התנהגות המוח כשהוא תחת השפעת המריחואנה? זה לא נושא המאמר, אני יודע, אבל, נושאים כאלו פחות מענינים (לדידי) כשהם נוגעים רק בסטטיסטיקה. גם אין ספק שיש מידע ללא גבול ביטרנעט על הנושא אבל, קשה לנפות את הידע הממשי מתוך האמוציות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בקצרה: במוח יש רצפטור לקנביס, וריכוזים גבוהים של הרצפטור נמצאים בגרעינים הבזלים (אלה גרעינים מוחיים שקשורים במיוחד בתנועה, אבל גם בהמון תפקודים אחרים כולל למידה), ההיפוקמפוס (שקשור בערך בכל דבר, בפרט במסלולים שקשורים לרגשות), והצרבלום (שקשור בין היתר במוטוריקה ובשיווי משקל). בקורטקס יש יחסית מעט רצפטורים לקנביס. אין רצפטורים לקנביס בגזע המוח ולכן הוא לא משפיע על תפקודים בסיסיים כמו נשימה (בניגוד לסמים רבים אחרים). מחקרי חיות הראו שקנביס משפיע על נוירונים המכילים מונואמין ו GABA. השני הוא אחד החומרים המרכזיים ביותר הקשור למניעה של תפקוד (ולרגיעה). יש במוח כמה מרכזים שקשורים באופן חזק עם התמכרות (מרכזי reward) ולא ברור עם קנביס מגרה את האיזורים האלה. מכל מקום יש עדויות להתמכרות ולתסמיני גמילה מקנביס, אם כי לא מאוד חמורים (תסמיני הגמילה הגופניים בבני אדם כוללים חוסר שקט, קשיי שינה, בחילות וחוסר תיאבון). ההשפעה העיקרית של קנביס מבחינת התחושה היא של אופוריה. ההשפעה הזו תופיע כמה דקות לאחר העישון של החומר, היא תגיעה לשיאה תוך שלושים דקות ותימשך עד כארבע שעות. הפרעות מוטוריות וקוגניטיביות נמשכות עד 12 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה כמרכזים האמורים כשהרצפטורים מתחבברים לחומר (איךשלאקוראיםלו) פעילות יתר? תת פעילות? משהוא ספציפי יותר? מה שונה בפעילות הנוירונים המושפעים? האם תסמיני ההתמכרות הם אלו שפותחים את הדלת לסכיזופרניה (אל פי ההשערה) או השפעה מסוימת אחרת של החומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה פה? ..ולא ברור *אם* קנביס מגרה.. ..*על* פי ההשערה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת מה קורה *פה*, אבל יש לי ניחוש לא רע לגבי מה שקורה לכבשה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך! (ניסיתי, בחצי שעה האחרונה, לצייר תנין עם /\|O <> -_+= בשביל להוכיח שאני לא תחת השפעה כלשהי אבל, התברר שתצוגת האייל לא תומכת ובצדק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כלכך אכפת לי מהניסוח האוהד או לא, היתי רוצה באמת לדעת *איך* מריחואנה משפיעה בלי להכנס לויכוחים הקבועים. לדעתי: סביר שעישון אכן יכול לפתוח דלת לסכיזופרניה סביר שיש נזקים יש התמכרות לגראס (אם או בלי REWORD) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ישנה השפעה קבועה מאובחנת כלשהי(מעבר למספר שעות)? ודאי נערכו הדמיות ממוחשבות, תקיעת אלקטרודות ו"האזנה מעבר לקיר המוח" של מסטול כלשהו, מה התוצאות? ואגב: מה ידוע על השוני בפעילות מוחו של סכיזופרן? בתור התחלה - במה מתמקד הטיפול התרופתי, בהרגעה בלבד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ההשפעה יכולה להימשך מעבר למספר שעות (ההשפעה החריפה נמשכת בדרך כלל עד 12 שעות, בהרעלה או בהתפתחות של תופעות חריפות כמו מצב פסיכוטי ההשפעה יכולה להימשך הרבה מעבר לזה). יש גם עדויות בחלק מהמחקרים לשינויים מבנים במוח לאורך זמן לאחר שימוש ממושך, ביניהם שינויים ניווניים של המוח. מה שכתבתי קודם הוא התוצאה של הדמיות ממוחשבות וכו'. השינויים במוח חולה סכיזופרניה הם רבים מאוד. אחד החשובים בהם הוא השינוי בפעילות של תאים מפרישי דופאמין באחד מן המסלולים שבהם פועל החומר (הוא פעיל בעיקר בשלושה מסלולים מוחיים, כאשר אחד מהם קשור בלמידה, ריכוז, רגש, ניפוי גירויים חיצוניים, ועוד). למעשה, כמעט לא בוצעה בדיקה שבה לא נמצאו הבדלים במוחות של החולים בהשוואה לבריאים, כולל הדמיות ממוחשבות למיניהן, בדיקות רצפטורים, בדיקות מבניות ועוד. התרופות בפירוש אינן רק תרופות מרגיעות אלא הן פועלות על רצפטורים של דופאמין, או של דופאמין-סרוטונין (תלוי בסוג התרופה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלול לגרום למחלות נפש. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכוונה ב"ניפוי גירויים חיצוניים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסביבה יש כל הזמן גירויים - רעשים, מראות, וכו', שאנחנו מתעלמים מהם. למשל כשנוסעים באוטובוס יש המון שיחות שמתנהלות במקביל, ועדיין אנחנו שומעים אחת יותר מאחרות, ומסוגלים להתעלם מרוב הרעש הנלווה (למרות שאנחנו שומעים אותו). אחרי הסתגלות אנחנו יכולים לנפות די הרבה רעשים (אנחנו לפעמים ''שומעים'' זמזום של מנורה או אפילו אזעקה של מכונית רק כשהרעש מפסיק, למרות שהרעש היה שם כל הזמן). היכולת להתעלם מחלק מהגירויים ולהתמקד רק באחרים (באופן לא מודע) היא אחד המנגנונים המוחיים החשובים שמאפשרים לנו לתפקד בסביבה טבעית. נראה שהיכולת הזו קשורה בפעילות תקינה של דופאמין במוח, ואחת התיאוריות המובילות כיום טוענת שבמצבים פסיכוטיים יש פגיעה במנגנון הזה, ולכן החולה מוצף בגירויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... הגיוני ביותר, כמובן. ומה שמעניין אותי זה אם יודעים מה בונה את המנגנון הזה כך שיתפוס דווקא גירויים מסוימים ולא אחרים. (כמעט בכל בלש או ספר ריגול מופיעים מקרים של גירויים שנופו ובכל זאת מציקים באיזה ירכתיים...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידע שלי בתחום הזה הוא מצומצם (פסיכולוגים קוגניטיביים יוכלו לעזור יותר). שתי דוגמאות קלאסיות יהיו: 1. נטייה להתעלם מגירויים מונוטוניים, בעוד ששינוי מגיע למודעות בקלות רבה יותר. 2. נטייה להתעלם מרעשים חסרי משמעות (למשל דיבור בשפה זרה) ולשמוע גירויים שיש להם משמעות עבורנו (באזור הומה אדם, כמעט תמיד נזהה דובר עברית מתוך בליל השיחות שיישמע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |