 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות פתח לשינוי תיאולוגי מעניין בעולם הנוצרי. האם בעוד חמישים/מאה/מאתיים שנים נזכה לראות "חזרה למקורות" של הנצרות, משהו בסגנון כת היהודים המשיחיים מהכיוון השני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קליינברג סבור שהטענה, כי הגילוי החדש ישנה את פני הנצרות, מגוחכת. לדבריו, הטקסט לא מלמד אותנו שום דבר חדש, והוא נובע מתורה שעמדה בוויכוח עתיק יומין עם הנצרות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישו לא היה ילוד אישה (סעיף 3): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מקור החידה: איך מזהים את אדם וחווה באורגיה? * * * * * * * * * * * * * * * * * * * אין להם פופיק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה כל העניין - לאדם וחווה אין, לישו יש! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אם משהו חסר זה ברמה הכרומוזומלית (גן הכדורגל, או גן הגירבוץ, או מה שזה לא יהיה שבנים מקבלים מהאבות שלהם.) לאלוהים יש בכלל כרומוזומים? מישהו מיפה לו את הדי אנ אי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפריל דה-קוניק, פרופ' ללימודי התנ"ך, תרגמה מחדש את הבשורה וטוענת ש"בעוד שהתרגום של הנשיונל ג'אוגרפיק תומך בפרשנות הפרובוקטיבית של יהודה כגיבור, קריאה זהירה יותר מראה בבירו שלא רק שיהודה איננו גיבור, הוא שד." זאת טעות לפרשת את המילה daimon כ"רוח" בשעה שמקובל על הכל ש"רוח" זה "פנאומה" בעוד שבכתבים הגנוסטיים "דאימון" הוא "שד." דה-קוניק חשפה עוד טעות תרגום חמורה (שהנשיונל ג'אוגרפיק הודה בה, אם כי מאוחר מדי) של השמטת ה"לא" ממשפט המדבר על עליותו המקוללת של יהודה לשמי הקודש (תרגום עילג שלי). מרווין מאייר מעורכי התרגום של הנשיונל ג'אוגרפיק עונה לדה-קוניק "שמתעלמת מכל הדברים החיוביים שהטקסט אומר על יהודה." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |