בתשובה לא.ד, 14/04/06 2:20
הדיון המבעית שמתנהל שם 378758
נדמה לי שהראיה שמפריכה את טענתך הוא הראי''ה.
הוא תמך בציונות ממש (הרבה מעבר לנסבל עבור רבים בתקופתו) וגם עסק בקבלה, בנוסף לפסיקות רבות שעד היום מהוות עמוד מעמודי התווך של הציונות הדתית.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378761
הראי"ה לא היה פוסק בשיעור קומתו של ר' יעקב סופר בעל 'כף החיים', ובוודאי שלא הגיע לקרסוליהם של החזון איש ושל הרב יוסף חיים זוננפלד - שלושתם בני תקופתו.
בסך הכל מדובר באיש שנוי במחלוקת בעולם התורה, שתרם שירים, הגיגים, כתבים קבליים שצריכים ביעור, וחידושים ברמה בינונית על התלמוד.
לא היה לו האומץ אפילו לחבור לתנועת 'המזרחי' שאנשיה נכנסו לכנסת (ובכך קיימו נאה את שדרשו), או לכל הפחות להעניק לה גיבוי מבחוץ.
הדבר יחידי שניתן לזקוף לזכותו הוא הקמת הרבנות הראשית לישראל.
היום הרבנים הראשיים מצגר ועמאר, הם שלוחי מצווה של הרבנים החרדים אלישיב ויוסף בהתאמה. המוסד הזה מרוקן מתוכנו: את החרדים הוא לא משרת; אנשי הציונות הדתית פונים לרבותיהם מרדכי אליהו ואברהם שפירא; והחילונים מתייחסים אליו בתיעוב.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378764
נדמה לי שישנו ציבור גדול שחולק על דעתך, בינהם רבנים רבים וגדולים שהולכים בדרכו.
כמובן שישנם זרמים שונים וכל אחד מוקיר את מנהיגיו, אבל אפשר רק להזכיר מתי מעט משנאמר עליו "לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא"י הכהן קוק, ז"ל, היה בדורנו היחיד בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו.. ולאו דוקא בהלכה. עולם האגדה הי לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו" הרב שלמה יוסף זוין.
או הלל צייטן ששם אותו בשורה אחת עם האר"י, הבעש"ט ובעל התניא בתחום הקבלי.

המידע נלקח מכאן :
הדיון המבעית שמתנהל שם 378766
''יחד עם האר''י, הבעש''ט והגאון מלאדי''. לא פחות.
שיהיה.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378770
מה קל להשוות בין שאינם ברי השוואה וללעוג לאילו שאינם יכולים להשיב, אם כי גם היה כאן, לא היה משיב.
עליו נכתב ''ואוהביו כצאת השמש בגבורתו''.
הדיון המבעית שמתנהל שם 378774
אינני לועג לו, להפך: אני שואל מדוע להסתפק באר"י ובבעש"ט? מדוע לא להשוות אותו לרבי שמעון בן יוחאי בכבודו ובעצמו?
ועל כך נאמר: "והמשכיל בעת ההיא ידום".
הדיון המבעית שמתנהל שם 378776
הדיון המבעית שמתנהל שם 379079
במורשת הרב קוק יש תופעה מיוחדת שלדעתי רלאבנטית לדיון כאן והיא ''הגירתו'' של הרב קוק מן המחנה החרדי אל המחנה הדתי-לאומי. איני חושב שהרב קוק נחשב יותר מדי במחנה החרדי. לעומת זאת צריך להכנס לבתי הספר הממלכתיים-דתיים ולראות את הציטטות מדבריו על הקירות (משל לכך שקירותיה של מצודת זאב יכוסו באמרותיו של בן-גוריון).
למעשה יותר מדוייק להגיד שהמחנה הדתי-לאומי ''היגר'' אל הרב קו''ק מאשר להיפך. אפשר לפרש עובדה זו כחלק מן התנועה העולמית של נסיגת הלאומיות-החילונית והחזרה לקלריקליזם ופונדמנטליזם, ואפשר לפרש זאת כאות לגדולתו של הרב קו''ק.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379108
אני לא מסכים.
נכון שהראי''ה קוק למד בישיבת ואלוז'ין המפוארת שבליטא. כפי שהמשכילים היו צאצאים ליהודים חרדים, גם הציונים היו. כל תנועות השיחרור ביהדות מקורן במרד בחברת האם. הציונות הדתית לא היגרה אל הרב קוק. הוא ללא ספק היה ציוני נלהב מכח עצמו וזה מתבטא בכתביו, אבל הוא בפירוש לא היה רב חרדי ציוני. התיאור שלך מתאים לרב שלמה טייכטאהל, תלמידו של האדמו''ר ממונקאטש, ששינה את דעותיו האנטי-ציונות בעקבות השואה והפך לדגם קלאסי של רב חרדי ציוני.
המשפט האחרון שלך מעניין ואני צריך לחשוב עליו.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379123
אני חושב שאתה טועה. הרב קו''ק היה בשר מבשרו של המחנה החרדי, התגורר בבני ברק ומבחינה הלכתית היה מחמיר יותר מרבנים חרדיים אחרים. דוקא ציוני הוא היה פחות ממה שמתארים היום תלמידיו של בנו, הרב צבי יהודה שכבר היה חלק מן הממסד הדתי לאומי ויכול להיות שזה יוצר קצת בלבול.
הרב קו''ק ראה צורך בהתקרבות בין המחנה החרדי לבין המתישבים הציונים-חילוניים וקרא לזרימה דו צדדית של רעיונות (הלכה ודת יהודית למחנה החילוני וציונות התישבות ולאומיות למחנה החרדי), אבל הרב בודאי לא ראה עצמו עובר מן המחנה החרדי אל המחנה הדתי-ציוני ובודאי לא למחנה הציוני-כללי. החלוקה בין המחנות לא הטשטשה לרגע, מה גם שהיה מחנה גדול של יהודים דתיים מסורתיים ציונים ולא חרדים שחצץ בין המחנות הללו.
יש באתר של הרבנות הראשית (אני חושב) מסמך מעניין מאוד המתאר את ביקורה של משלחת הרבנים החרדיים (קו''ק וזוננפלד) ביישובים החדשים, המתאר יפה מאוד את הטיפוסים השונים של יושבי א''י באותה תקופה.
בדבר אחד אתה צודק. מאחר ובאותה תקופה לא היה לדתיים צורך חיוני להשתתף במוסדות הלאומיים ולהתארגן בגופים פוליטיים ממוסדים, החלוקות בין הקבוצות השונות אז היו מרובות יותר ופחות מוגדרות, כך שהקו המפריד בין חרדים לדתיים לאומיים שנקבע ע''י פרישת אגודת ישראל מן ההסתדרות הציונית היטשטש מאוד באותה תקופה.
הדיון המבעית שמתנהל שם 379587
שוקי, צר לי לחלוק עליך שוב, ובגדול.
מגורים בעיר התורה והחסידות לא עושים אדם לחרדי. עד היום ישנם דתיים-לאומיים שמתגוררים בבני ברק וזה לא עושה אותם לחרדים בשום מובן (ישנם גם כמה חילונים שעוד גרים שם). גם לימודים בישיבה חרדית לא עושים אוטומטית אדם לחרדי. גם ביאליק למד בואלוז'ין - ושנה ופירש.
צריך להגדיר מהו פוסק חרדי, ואולי זה לא המקום המתאים.
אני רק אציין כי החמרה בפסיקה אינה משייכת פוסק למחנה החרדי; ישנם פוסקים חרדים שנוהגים להקל לפנים משורת הדין.
בדור האחרון, אפשר להזכיר את הרב שמואל זלמן אויערבאך זצ"ל, שנמנה על צמרת הפוסקים הליטאית והפגין הזדהות מסויימת עם הציונות הדתית, או לכל הפחות הבנה לדרכה. זה לא עשה אותו לפוסק ציוני. הוא נשאר פוסק חרדי (ולדעתי מהגדולים שבהם).
תיקון טעות 379588
צ"ל הרב *שלמה* זלמן אויערבאך זצ"ל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים