בתשובה לסמיילי, 16/04/06 16:14
עוזי דיין 379776
אז למה שלא נעבור פשוט למערכת דו-מפלגתית כמו בארה"ב?
ואם המטרה היא למנוע כוחות חדשים, וליצור רזולוציה כך שלדעה שפחות מ-‏5% תמוכים בה לא יהיה ייצוג בכנסת, אז לא עדיף שפשוט נצמצם את מספר חברי הכנסת (עשרים יספיקו)?

דווקא כניסה 'בתוך המפלגות הקיימות' מאפשרת לאנשים להגיע לכנסת למרות שאין להם תמיכה ציבורית. כדי להכניס מישהו למקומות המשורינים למחוזות ברשימת העבודה צריך בסך הכל כמה אלפי אנשים בפריימריז. בליכוד היה צריך עוד פחות. ככה אתה מקבל בכנסת את ענבל גבריאלי ויחיאל חזן, שגם אין להם שום רעיון מאחוריהם וגם לא זכו ממש לתמיכה מאסיבית בציבור. לעומת זאת, 40,000 איש שהצביעו ל"ירוקים" (ועוד עשרות אלפים ששקלו להצביע וויתרו כי הם 'מתנדנדים') לא יכולים להכניס את נציגיהם לכנסת.
עוזי דיין 379787
לא חייבים דווקא שתי מפלגות, אבל, לדעתי, צמצום מספר המפלגות הוא בהחלט מגמה חיובית.
המטרה היא לא למנוע כוחות חדשים, ולא ליצור רזולוציה כך שלדעה שפחות מ-‏5% תמוכים בה לא יהיה ייצוג בכנסת. המטרה היא לשכנע כוחות חדשים לשתף פעולה עם הכוחות הישנים, וליצור רזולוציה כך שלדעה שפחות מ-‏5% תמוכים בה תשתף פעולה עם אנשים בעלי דעות קרובות.

יפה. המסקנה שלי מהפער בין קלות הכניסה של ענבל גבריאלי, לעומת קשיי הכניסה של עוזי דיין, היא ש*טקטית* ענבל גבריאלי בחרה באופציה המוצלחת יותר, ועוזי דיין במוצלחת פחות. מצד אחד, אם העוזי דיינים, הירוקים, העלה ירוקים, הטומי לפידים, הרון לוונטלים וכל שאר ה"טהורים" היו מלכלכים קצת את הידיים, הם היו יכולים להכנס לכנסת (לא כולם, אבל רובם) לכן, הבחירה לא להכנס היא בחירה שלהם (אם במודע ואם לא), שמרגע שהם עשו אותה איזה זכות יש לנו לנסות ולשנות אותה. מצד שני, אם הם היו עושים את זה, ענבל גבריאלי לא היתה נכנסת לכנסת. אם ה-‏40,000 שהצביעו לירוקים היו מתפקדים לליכוד, לעבודה או למר"צ הם היו יכולים להיות עם נציג בכנסת. העובדה שאין להם נציג בכנסת היא לא תוצאה של חוסר הגינות כלשהיא בחוק, אלא של קבלת החלטות לא נכונה מצידם. טוב שהחוק מקשה על אנשים שלא מסוגלים לקבל את ההחלטה האופטימלית מלהבחר. מי שרוצה לנהל "פוליטיקה נקיה" צריך לכתוב ספרים ומאמרים, ולא לחוקק חוקים או חד ושלום לקבל החלטות מיניסטריאליות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים