בתשובה לגילית, 23/04/06 22:37
בגנות המלחמה 380430
אולי בכל זאת אגיב על הענן הרטורי הנ"ל. אולי בכל זאת חשוב להראות את הבלבול שבדברייך.

מצד אחד מלחמה היא עניין אסטרטגי גרידא. עניין תועלתני ומחושב כמיטב מסורתו של קרל פון קלאוזביץ. כשהיתרונות עולים על החסרונות (כשיש מה להרויח) פשוט יוצאים למלחמה. עפ"י תאור זה אין מדובר במלחמת מגן כלל, אלא במלחמה ככלי פשוט אחד, מיני רבים, להשגת המטרות המדיניות שלך (אין זה עקרוני ואין חשיבות מוסרית לאם המלחמה נועדה להסיר איום קיומי על אזרחך, להוריד את מחיר הנפט בשלושה פסיק שניים אחוזים או להוציא אל הפועל מסורות עתיקות שקיימות בתרבותך). המלחמה היא פטיש שהמדינאי מחזיק בידו וכשיש בכך תועלת (עפ"י מאזן ההפסד/רווח) אין עליו לחשוב פעמים - עליו להכות בפטיש. על האנשים הפשוטים שם למטה לא לקחת את זה באופן אישי. המוות סביבם משרת את רווח הקולקטיב (הרי התל"ג יעלה באחוז וחצי בזכות המלחמה!). הם באמת לא צריכים להעלב.

זה מצד אחד. מצד שני, הרטוריקה שלך בכל זאת זקוקה נואשות ובורחת מייד לרטוריקת "הקם להורגך". פתאום בכל זאת משתרבב פנימה הצורך להצדיק את המלחמה ככלי הגנה של אנשים שבסה"כ חפצי חיים הם. פתאום המלחמה איננה רק סתם המשכה של המדיניות אלא זקוקה להצדקה מוסרית. זה לא מפתיע, משום שגם את לא באמת מאמינה (לפחות כך אני מקווה) במה שכתבת. מלחמה איננה "מדיניות וזה הכל".

נ.ב.
לא הצעתי לאשפז את הקם להורגך. גם לדעתי הטיפול בקם להורגך הוא לא באמצעות טיפול פסיכולוגי אלא באמצעות M-16 (ואמצעים יעילים יותר). כרגיל, את מתוכחת עם איש קש.
בגנות המלחמה 380448
בתור שוחר שלום אתה די לוחמני. אנא, בוא נדבר יפה.

ענן רטורי? אוקי, אז אני התמימה. "מדיניות" ו"מוסר" אינן סתירה בעיני. רוצה לומר, כשקמו להרוג את סבא שלי (כן, אני אגיד שואה. היום מותר) בהחלט הייתי מצפה שהמדיניות של מדינות אירופה תהיה מוסרית יותר, ולפיכף תילחם בגרמניה מתוך שיקול תועלתני שהוא גם מוסרי. הדבר המוסרי מצידם, למרות שלא הותקפו, היה לפתוח במלחמה.

מה אני אגיד לך, באתי אובייקטיבית אבל אתה דוחק אותי היישר לזרועותיו של קוהלת. לא רק במקרה של "הקם להורגך" מלחמה יכולה להיות מוסרית, הבאתי את זה כדוגמה ולא ככלל.
מבחינתי מדינת ישראל אמורה לפתוח במלחמה ברגע זה ממש בלפחות שני מקומות על פני הגלובוס, בהן מתרחשת רעות הרוח האמיתית של העולם, להתערב במלחמה לא לה ולהקריב קרבן יקר בשם המוסר. אני מאוכזבת שטחו עיניינו. אבל מה לעשות, מלחמה היא מדיניות והמדינאים שלנו לא חושבים כך.

לא ידעתי שאנחנו מתווכחים, חשבתי שאנחנו משוחחים. השלום מתחיל בתוכנו וכו' וכו'.
בגנות המלחמה 380450
אני מדבר יפה (זו את שהתחלת לדבר על רדידות של אנשים, בלי באמת להוכיח את עמקותך בסוגיה‏1). אני מקווה שאת מתלוצצת כאשר את מצביעה על קשר בין ווכחנות לבין לוחמנות (אין קשר בין הדברים).

"באתי אובייקטיבית אבל אתה דוחק אותי היישר לזרועותיו של קוהלת"

אני בספק. אני ואת לא כותבים באייל מאתמול וכבר הספקתי להכיר את עמדותייך.

"מבחינתי מדינת ישראל אמורה לפתוח במלחמה ברגע זה ממש בלפחות שני מקומות על פני הגלובוס"

אני לא מופתע.

________
1 אבל הציטוט היה מרשים.
בגנות המלחמה 380611
קטעו אותי קודם במהלך הכתיבה ולא הספיקה להיווצר תגובה של ממש.

מאז שנכנסת לדיון (עם התיחסות רופפת להקשר בהם הדברים נאמרו) את קצת שורפת אנרגיה על דיון עם איש קש וחבל. אף אחד לא טען שאין מצבים בהם ההכרעה המוסרית עלולה להיות הכניסה למלחמה (כשההבל ורעות הרוח חוגגת סביבך, לפעמים אין ברירה אלא להצטרף לפסטיבל הנומך האנושי הזה). האמירה שהמלחמה היא הבל ורעות רוח איננה סותרת את הקבלה שיש מצבים בהם לא ניתן אלא להכריע בעד הכניסה למלחמה. ניתן להגיע להכרעה מוסרית שכזו גם אם מבינים שמלחמה זה לא "סתם מדיניות" שניתן להכריע לגביה בקלות ברגע ששקלול הרווח/הפסד מחזיר לנו תוצאה עם הסימן פלוס. מלחמה איננה (ז"א איננה צריכה להיות) המשך טבעי של המדיניות. הפעלת צבא איננה סותרת את ההבנה שהמלחמה היא מהפגמים הבסיסיים באופי האנושי ולא איזו מעלה נשגבת שלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים