בתשובה להנמלה העמלה, 11/05/06 15:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בקיצור: בכותרות זה "חלוץ הושיט יד, החייל התעלם" ובמציאות "החייל הצדיע לרמטכ"ל ובעודו לוחץ את ידו של הנשיא הסביר לרמטכ"ל מדוע לא ילחץ גם את ידו". |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה אכן היה המצב (אינני מצליחה להיכנס ללינק) אני חוזרת בי מכל דבריי נגד דיין הצעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת הטיעונים המעניינים בדיון1, כנגד התנהגות החייל, ההבדל בין שתי הגרסאות הוא ממש זניח. מאילו דברים את חוזרת בך? שזה לא יפה לפגוע ברגשותיו של רמטכ"ל? ____________ 1 א. אי חוקיות המחאה/הבעת העמדה הפוליטית של חייל במעמד ציבורי(סמיילי). ב. מחאתו של החייל בקונטקסט של התפיסה המסוכנת של "אדוני הארץ" בכתום(שוקי שמאל). ואחרים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזרת בי ממה ש*אני* אמרתי - בסופו של דבר, הוא התנהג בהתאם למה שכינית "האלגוריתם" שלי: הסביר את סירובו לרמטכ"ל עוד לפני שהניח לו אפילו להושיט את ידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני פשוט חושב שהשאלה "הרמטכ"ל הושיט את ידו או לא הושיט את ידו?" היא התעסקות בטפל ומאוד חבל לי ש"הדר הרמטכ"לות" או ענייני "כאבוד" הם עניינים כל כך חשובים בעיננו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה שלא בעיניך.:) ב. אין לי שום עניין בהדר הרמטכלות (אם כבר, נהפוך הוא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה ממש, אבל ממש, לא מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא אמרת (בין השאר) שמה שהוא עשה הוא בלתי חוקי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מה שאמרתי זה שהתבטאות פוליטית בפומבי היא דבר שאסור לחיילים לעשות (ושמה שהוא עשה לא היה התבטאות פוליטית, אלא סתם אי לחיצת יד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אומר משהו עצוב על הדרך שבה אנו שבויים בידי אמצעי התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צילום הוידאו סופק לך באמצעות אמצעי התקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא מספיק כדי להראות שidan צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שפספסתי את האירוניה או שפספסתי מספר תגובות. במה idan צודק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרט הוידאו ב-nrg מראה שטיפסו על דיין באופן מוגזם ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, זה בכלל לא מה שניסיתי לומר. idan בתגובותיו התייחס לסוגיות כגון: מה היה על דיין לעשות, מה הרקע להתנהגות שלו, קצת מחקר השוואתי בנושא, ומה התעתיק המדויק של השם idan לעברית. לדעתי ברוב העניינים הנ"ל הוא דווקא טעה, ואחרים כבר העמידוהו על טעויותיו. נחזור לנושא. בעניין היותנו שבויים בידי התקשורת: עקרונית אביב צודק, ומבחינה טכנית זה בעייתי ללמוד את העובדה הזאת מתוך התקשורת עצמה, אבל במקרה שלנו זה מתבקש. גילוי נאות: הגעתי למסקנה הזאת עוד לפני השערוריה הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה שלי מהדיון הנ''ל (ומאחרים) הוא שונה. הרבה יותר משאנחנו שבויים בידי התקשורת, אנחנו שבויים בקונספציות ובסטראוטיפים שלנו. כל אחד מגיע עם המטען האידיאולוגי שלו ועוד הרבה לפני שידוע מה בדיוק קרה, מי עשה מה למי ומי בכלל הנפשות הפועלות, יש כבר מן המוכן דעה מסודרת ומפורטת לגבי מה קרה, מי עשה מה לא בסדר, איך כל זה מסכן את עצם קיום המדינה ואיך היה ראוי שכולם יתנהגו. במובן מסוים אפשר להגיד שהתקשורת היא השבויה שלנו - במקום שנסקור את אוסף האינפורמציה שמספקים לנו כלל כלי התקשורת כדי להבין את העובדות, כל אחד מתנפל על חצי הכותרת שמספקת לו את הסחורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם האבחנה, אבל הלקח המעשי שלך מאוד קשה ליישום. למשל במקרה שעל הפרק, עד לפני יומיים, בשביל ''לסקור את אוסף האינפורמציה שמספקים לנו כלל כלי התקשורת כדי לדעת את העובדות'', היינו צריכים להרחיק לסוכנות ידיעות צרפתית נידחת שבמקרה קלטה את המקרה באופן שלא ניתן לעיוות. (ואני לא מבין מילה בצרפתית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסקנה נוספת: בפרשיות מסוג זה, התקשורת מהווה שחקן משמעותי בעלילה (אם לא החשוב שבהם). כלומר גם הדמויות הפועלות (הסמל, הרמטכל או אכ"א) הגיבו בעיקר למה שקלטו באמצעי התקשורת, כאשר השיקולים שהדריכו אותם היו איך יצטייר בתקשורת הצעד שינקטו. כלומר: המציאות עצמה שבויה בידי אמצעי התקשורת, ולא רק הדרך שבה אנו מבינים אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הזדמנות לתהות איך קרה שמכתב שגרתי בעורך-דינית (עקב הנזק שלא-יתואר-במלים אשר נגרם למרשי הזך, הנך נדרש לפעול מיידית להשבת הדברים על כנם, שאם לא כן נאלץ שלא בטובתנו לפנות לערכאות בתוך ארבעה-עשר יום) כונה בכל הדיווחים ''אולטימטום''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |