בתשובה לסמילי, 09/10/01 17:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מסכים שצריך למיין את הסטודנטים. אני אומר שאם הבעיה היא תקציבית ולא ניתן לפתור אותה בשום דרך (למרות שניתן), אזי אפשר להפנות משאבים מלימודים עם ביקוש נמוך (פילוסופיה), ללימודים עם ביקוש גבוה (משפטים). אני מציע לבטל את המבחנים של לשכת עורכי הדין. אין להם שום זכות לקבוע מי ומי לא יהיה עו''ד. כשהאוניברסיטה פועלת בצורה עצמאית, מבלי הנחיות מפוליטיקאים, אין לה שום אינטרס להכשיל סטודנטים דווקה במשפטים. אם יש בעיה תקציבית, הפוליטיקאים יכולים לקבוע רק את סך הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה, ולא מי ילמד מה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלי התייחסה לתגובתך מה 9/10 ( http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... , תסתכל על התאריכים....) ואני מצטט "מי שיכשל, יפרוש מהלימודים", ברור שכל בחינה (שרק בה אפשר להכשל) היא דרך מיון ולכן אתה כן מציע למיין את הסטודנטים! הבעיה (כמו שהסברתי לך עוד קודם) היא תקציבית והדרך היחידה לפתור אותה היא הקצאת תקציבים נוספים (על חשבון הביטחון /בריאות /תשתיות /...). הפניית תקציבים מלימודים עם ביקוש נמוך ללימודים עם ביקוש גבוהה תגרום לסגירת המחלקות עם הביקוש הנמוך. מעבר לעובדה שנאלץ לחיות בעולם ללא פילוסופים (ואם זה לא מפריע לך, אז גם ללא פיזיקאים וכימאים), אתה צריך להבין שהאוניברסיטאות (להבדיל ממכללות) לא קיימות על מנת להכשיר תלמידים אלא על מנת לקדם את המחקר בתחומים השונים (ולכן סגירת מחלקה תפסיק את המחקר באותו תחום, מה שיתן למועמדים ללימודים, את היכולת לפגוע במחקר המדעי, ללא קשר לתוצאותיו הכלכליות או המדעיות). על ביטול המבחנים של לשכת עורכי הדין צריך לקיים דיון נפרד, עד כמה שידוע לי יש בחינה כזו בהרבה מדינות אחרות, בכל מקרה אין לזה שום קשר לקבלת התלמידים לאוניברסיטה (העליתי את זה להראות שהדרך של עורכי הדין לנסות לעצור את ההצפה, לא עוברת דרך שינוי דרכי הקבלה לאוניברסיטאות). לאוניברסיטה יש (או אמור להיות) אינטרס לקדם את המחקר האקדמי, ולפיו היא קובעת את יחסי הגודל בין המחלקה למשפטים למחלקה לפילוסופיה, ולכן אם על גודל מחלקות שווה מנסים להתקבל מספר כפול של סטודנטים לאוניברסיטה יש אינטרס להכשיל יותר סטודנטים ממשפטים. ה"פוליטיקאים" הם למעשה נציגיו של הציבור וממני האוניברסיטה, ולכן יש להם זכויות לא מבוטלות (והם לא מנסים לקבוע "מי ילמד מה"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחינה שדואגת להעלאת איכות הבוגרים, אינה דומה למיון שרירותי שמטרתו היחידה היא לקבוע מכסות. אם בכיתה ישנם 100 סטודנטים וכולם שולטים בחומר, אין כל סיבה להכשיל אותם. היום הממשלה בצורה שרירותית מדללת מקצועות מאוד מסוימים בלי קשר לשליטה בחומר של הסטודנטים. אם הבעיה תקציבית, אז למה מדללים סטודנטים דווקה ממקצועות מסוימים. מחקר וחוקרים יש בכל המקצועות. ישנם מרצים העוסקים בהוראה, וישנם חוקרים העוסקים במחקר. לכל מחקר באוניברסיטה, על החוקר להמציא מקורות מימון. אם הממשלה רוצה לסבסד מחקר בפילוסופיה זה לא קשור למספר הסטודנטים שלומדים פילוסופיה. דרך אגב, איך היית מגיב אם היו מונעים ממך ללמוד באוניברסיטה בגלל שהממשלה רוצה לסבסד תלמיד ישיבה שעוסק במחקר בתלמוד הבבלי. בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל. יש על זה שיר. ויש כאילה שיש להם מונופול על החוכמה ויודעים יותר טוב ממני ויודעים יותר טוב ממך מה טוב בישבילי מה טוב בישבילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שעוד לא יצא לך ללמוד באוניברסיטה, אבל בהרבה פקולטות יש מבחני מיון שאחוז הנכשלים בהם מסתובב סביב החמישים (ומי שלא עובר אותם לא יכול להמשיך לשנה הבאה). בכל מקרה אתה מסכים איתי שצריך למיין את הסטודנטים. הממשלה לא מדללת מקצועות, הממשלה מסבסדת מקצועות מסויימים יותר מאחרים, אם תרצה ללמוד בלי סבסוד, אף אחד לא יעצור אותך (ובשביל זה יש מכללות). הסברתי לך למה דווקא ממקצועות מסויימים, תשווה במספרים מוחלטים כמה מקומות יש במשפטים וכמה בפילוסופיה, יש גבול לכמה מקומות אפשר לפתוח במשפטים (במסגרת האוניברסיטה, ושוב יש מכללות). אם יקבלו (כמו שהצעת ב http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=705&rep=38... ) לפי ציון כלל מקצועי וכלל ארצי וכל המתקבלים ילכו למשפטים, תוך דור לא יהיה בישראל מהנדסים, רופאים או מדענים. מרצה באוניברסיטה (להבדיל ממכללה או מכון מחקר) צריך לעסוק במחקר והוראה. חלק מהמימון (למשל המשכורות) נעשה ע"י הממשלה, ולכן יש קשר ברור. אם לא היו מקבלים אותי ללימודים, בגלל לימודי תלמוד, הייתי בוחר באחת מחמש אופציות: 1. מנצל את זכותי הדמוקרטית, ומחליף את הממשלה בממשלה שתסבסד לי את הלימודים. 2. מסבסד לעצמי את הלימודים (= הולך למכללה, דווקא כאן יש יתרון לשיטה הנוכחית, שבה המכללות מתרכזות במקצועות הפופולריים). 3. הולך ללמוד בחו"ל. 4. הולך ללמוד תלמוד בבלי. 5. הולך לעבוד. השיטה לקרוא לכל מי שמתנגד לדעתך קומניסט/ פשיסט/ נאצי/ גזען/ אנרכיסט היא שיטה דמגוגית שבאמת לא עוזרת. לא טענתי שהממשלה מנהלת (או צריכה לנהל) לאזרח את החיים (תלמד מה שאתה רוצה, רק לא על חשבוני), אלא שהממשלה מנהלת את תקציב המדינה (שסיבסוד התלמידים באוניברסיטה היא חלק ממנו) ועד כמה שידוע לי זאת דמוקרטיה (ודרך אגב, אם לא הממשלה, מי ינהל את תקציב המדינה, אתה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי B.A. בכלכלה. (ממוצע 87) שרדתי קורסים שאחוז הנכשלים בהם הוא מעל 50%. (97 במיקרו ב). ולפי מה שלמדתי באוניברסיטה, שוק יעיל הוא שוק חופשי שפועל ע"פ העקרונות של הצע וביקוש. ללא התערבות ממשלתית. כל התערבות בשוק זה ע"י הממשלה יוצרת עיוותים בשוק. ושוק ההשכלה הגבוהה לא שונה בהקשר הזה. אם כולם ירצו ללמוד משפטים, אזי יהיה עודף של משפטנים ומחסור של מהנדסים, ויהיה כדאי ללמוד הנדסה. השוק החופשי יודע לאזן את עצמו הרבה יותר טוב מהממשלה. וההבדל העיקרי בין משטר דמוקרטי לבין משטר קומוניסטי/פשיסטי וכוי הוא בכך שבמשטרים האפלים הנ"ל יש התערבות מאסיבית של הממשלה במשק ובחיי האזרחים. אם הממשלה מחליטה במקום האזרחים מי ילמד ומי לא היא חורגת מהסמכות שניתנה לה. הדבר דומה למצב שבו הממשלה תחליט כי קבוצה א' בעלת כח פוליטי, תסבסד את קבוצה ב' שאין לה כח פוליטי וזאת בשם הדמוקרטיה. כפי שתיארתי בקטעים קודמים, הפסיכומטרי יוצר פערים חברתיים, וגם השמוש במילה דמוקרטיה לא מצדיק זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל באמירה שיש סיבה טובה מאוד שפרס הנובל בכלכלה הוא היחיד שנובל מעולם לא ביקש, והוא שנוי במחלוקת גדולה. מה שלמדת באוניברסיטה, לצערנו, הוא פן אחד ויחיד של ההגות המדינית. כל הלימודים בכלכלה מתבססים על הנחת היסוד שאתה ציינת (כן, הנחת יסוד, ולא היסק מעובדות), ומתעלמים מגורמים רבים אחרים שמשפיעים על מה שמתרחש במציאות. הכלכלה שאתה למדת, למשל, מתעלמת מהעובדה שאנשים הם לא רציונליים (במובן זה שהם אינם פועלים כדי למקסם את הרווחים הכספיים שלהם באופן המיטבי - אם זו רציונליות באמת או לא זו גם שאלה טובה). אנשים הולכים ללמוד משפטים למרות שברור לכולם שהשוק רווי, וזאת מתוך ההנחה שהם יהיו כל-כך טובים בתור עורכי-דין, שהם ישאירו את שאר בני כיתתם המובטלים הרחק מאחור, אחרי שיצאו לשוק העבודה. הכלכלה גם מתעלמת מהעבודה המצערת שזה שבטווח הארוך, השוק יאזן את עצמו, זה לא ממש עוזר למובטלים של היום. או, כמו שאמר מישהו שאחד המרצים שלי אוהב לצטט (תסלח לי שאינני זוכר את שם האדם המצוטט) - "הטווח הארוך, כולם מתים". מי שנכנס ללמוד לפני שנתיים הנדסת מחשבים, לא יכול היה לדעת על הקריסה של בועת ההיי-טק, ורבים יצאו בסוף השנה הקרובה מהעולם האקדמי עם תואר ובלי שום עבודה באופק. אז נכון - הם יכולים ללכת ללמוד משהו אחר שהוא כן מבוקש - אבל מה בינתיים? ומה היה קורה אם לפני שנתיים לא היו נכנסים מספר מוגבל של אנשים ללמוד באוניברסיטה, אלא כל מי שרצה? מה היו עושים כל האנשים הללו ששרפו שנתיים מהחיים שלהם סתם? התערבות ממשלתית (מוגבלת) היא כן חשובה, כדי למנוע פגיעה קשה בטווח הקצר - גם אם הפגיעה הזאת הייתה מתאזנת מעצמה בטווח הארוך. הממשלה לא קובעת מי ילמד ומי לא. היא קובעת כמה ילמדו - הבדל חשוב שאתה מתעלם ממנו. הפסיכומטרי לא יוצר פערים חברתיים. מי שיוצר את הפערים זו דווקא מערכת החינוך, שנותנת חינוך הרבה יותר טוב (למרות שעדיין די גרוע) לתושבי האזורים העשירים, לעומת תושבי האזורים העניים. ולסיכום, עובדה סטטיסטית קטנה: הניבוי שנותן מבחן הפסיכומטרי לגבי הצלחה באקדמיה, הוא דומה לכוח הניבוי של ציוני הבגרות (ולכן משתמשים בשניהם ביחד). העובדה שמבחן אחד עלוב בן שלוש וחצי שעות נותן אותו כוח ניבוי כמו 12 שנות לימוד ואינספור שעות בחינה - היא תעודת עניות חמורה מאוד למערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצע וביקוש ללא התערבות ממשלתית יש במכללות. מדינת ישראל היא לא מדינה שלא מתערבת בכלכלה (היום אין אף מדינה שלא מתערבת בכלכלה), ולדעתי, טוב שכך, אם לדעתך צריך לשנות את זה, אז בבקשה, תשתמש בזכותך הדמוקרטית (מצטער שאני משתמש במילה שאתה מחשיב, כנראה, כקללה, אבל לא הבנתי איזה צורת שילטון אתה רוצה שתהיה, מצד אחד אנרכיה שבה המדינה לא מתערבת בחיי האזרחים, ומצד שני המדינה אמורה לסבסד לכל האזרחים את כל הלימודים?) לבחור ולהבחר. אם למדת כלכלה, אז אתה אמור לדעת, שאף אחד לא משקיע כסף ללא קבלת תמורה, אז למה שהממשלה תנהג כך? אם הממשלה לא תשקיע בלימודי מדע (בסיסי) ורוח, אז, יכול להווצר מצב שלא ילמדו לימודים כאלה. אבל, הרווח הכלכלי למדינה מלימודים כאלה הוא גדול מאד (בטח יחסית לעורכי הדין), ולכן אין למדינה סיבה לא להשקיע בהם. אולי כלכלה למדת, אבל מה זה דמוקרטיה לא הפנמת, וחבל. רמת ההתערבות של הממשלה בחיי האזרחים היא לא פונקציה של הדמוקרטיזציה של המדינה. מה גם שההצעה שלך מתערבת לא פחות, ואף יותר בחיי האזרחים (יותר מיסים + פחות אזרחים פרודוקטיבים = עוד יותר מיסים = התערבות נוספת בחיי האזרחים, כל כלכלן סוג ... אמור לעשות את החשבון הפשוט הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, העובדה שאדם נבחר לכנסת דווקא כן נותנת לו זכות לנהל את חייך, על ידי חקיקה למשל. זה הרעיון של שלטון על ידי נציגים. יתרונה של השיטה הוא בכך שבניגוד לשיטות ממשל אחרות (מלוכה למשל) יותר קל לך להפוך לאחד מהנציגים ולקבוע כיצד יתנהלו חייך. יתרון נוסף הוא שהנציגות אינה ''לכל החיים'' אלא לתקופה מוגבלת כך שאתה יכול ''לתקן'' את שגיאותיך. לכן, אין להם מונופול על החוכמה. יש להם יוזמה ומרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הציבור בארץ מחולק לשניים קבוצה א' שמונה 60% מתושבי המדינה, וקבוצה ב' שמונה 40% מתושבי המדינה. האם קבוצה א' רשאית לקבוע חוק שיכפה על קבוצה ב' לסבסד את קבוצה א'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיאורטית (ויש שיאמרו בעצב, גם באופן מעשי) כן. אולם סביר להניח שמקרה שכזה יוביל לפירוק אותה מדינה. הלכתי קצת אחורה בדיון כדי לנסות להבין את העמדה שלך והרשה לי לנסות להביא אותה מאחת התגובות שלך (תגובה 38834) "בקשר לפוליטיקאים, אם אדם נבחר לכנסת זה לא נותן לו זכות לנהל לי את החיים, ולמנוע ממני ללמוד באוניברסיטה. התפיסה שהממשלה היא זו שמנהלת לאזרחים את החיים כי היא יודעת מה טוב, היא השיטה הקומוניסטית שכידוע פשטה את הרגל." אחת מאושיות השלטון הדמוקרטי היא שלטון על ידי נציגים, שבא להחליף את השלטון המונארכי/אוליגרכי. במקום שהשלטון יעבור בירושה או לחזק ביותר, האזרחים בוחרים מקירבם נציגים (שהחליטו שהם רוצים לפעול למען הקהילה והם חושבים שהם יודעים מה טוב עבורה). אותם נבחרים קובעים הרבה מאד במדינה - מדיניות חוץ, מדיניות פנים, ניהול פיננסי של המדינה, חינוך, ערכים ועוד. הממשלה מנהלת את החיים לאזרחים עוד בתחומים רבים אחרים. היא קבעה למשל שילדיך צריכים לקבל חינוך חובה עד גיל 16 (או שהיום זה כבר 18?), שאתה צריך להשתתף בהוצאות המדינה (על ידי תשלום מיסים), שבשנת 1982 היה צריך לצאת למלחמה בלבנון וכו'. הממשלה לא יכולה להתייעץ עם האזרחים לגבי כל החלטה - זו לא תהיה דמוקרטיה אלא אוכלוקרטיה. כל צורת שלטון שאינה אוכלוקרטיה או אנרכיה (אם אנרכיה היא בכלל צורת שלטון) כוללת בתוכה כפייה מסויימת של קבוצה מסויימת על האזרחים, גם הדמוקרטיה, ולא רק קומוניזם. כעת אולי תטען כי אותם נבחרים הם בעלי עניין (למשל לשמור את שכר עורכי הדין גבוה על ידי הגבלת מספר המקומות בפקולטות), וזה נכון באופן מסויים, שהרי אנשים נכנסים לפוליטיקה כדי להשפיע על המציאות בה הם חיים ולהוביל אותה לכיוון שמוצא חן בעיניהם. ייתכן והכיוון הזה לא מוצא חן בעיניך אבל עדיין שמורה לך הזכות להפוך לנציג ציבור בעצמך ולנסות להשפיע על המערכת כדי שהמציאות תהיה כפי שאתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה רוצה להשמיד את המעט שיש? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |