המ. 386384
הבחירה, לפחות באופן חלקי, נראית לי קלה למדי. איך אפשר להשוות בין גילויים שחלק מהתועלת שתופק מהם היא בעיקר בידורית, לבין מהפכות שיקדמו את האנושות בכל התחומים?

מכונה שתעבור את מבחן טיורינג או דרך כלכלית להיתוך קר עשויות להוות קטליזטור למציאת תרופה לסרטן, גילוי חיים על כוכבים אחרים בהנחה שכאלו קיימים, איחוי החור באוזון ואולי גם החזרת חיות שנכחדו (אם כי אני לא משוכנע איזו תועלת תצא לנו מכך).

כך שעבורי לפחות, ברור ששתי האופציות שצוינו בתחילת הפיסקה דלעיל הן המועדפות, לא משנה ממש באיזה סדר. מן הראוי לציין שאני מבין קטן מאוד במדעי המחשב, פיזיקה גרעינית, רפואה, אסטרופיזיקה, אקולוגיה או ביולוגיה, כך שיתכן ואמרתי שטויות.
המ. 386402
א. איך היתוך קר מהווה קטליזטור למציאת תרופה לסרטן ? זו יכולה להיות תופעה פיזיקלית שולית שמאפשרת ניצול של אנרגיה (יש היום איזו תאוריה עם מיקוד גלים ולייזרים, מה שיגרום להיתוך של אטומים בודדים או משהו כזה, לא ממש בקיא בתחום), ככה שאפילו השפעה מהותית על הפיזיקה אינה מובטחת, קל וחומר על מדעים אחרים.

ב. ההנחה המובלעת מאחורי הטענה שלך על מט"א (מכונת טיורינג אינטלגנטית) היא שמרגע שהגענו ליכולת לחקות התנהגות אנושית, תהיה גם היכולת לעבור אותו באינטלגנציה. להזכירך, מבחן טיורינג מדבר על התחזות לאדם רגיל, כזה שאינו מסוגל בהכרח להגיע לגילויים הגדולים שנדרשים על מנת לפצח את חידת הסרטן, קל וחומר במהלך שיחה סתמית (המבחן), לכן לא ניתן להסיק שמט"א תהיה בעלת יכולת לתרום יותר מהמזכירה בשולחן הקבלה.
על מנת שמט"א תתרום למדע יש לדרוש שני דברים נוספים (או קיצוניות באחד מהם) : דרישות חומרה צנועות (כספית) ומידה מסויימת של יצירתיות.
המ. 386408
מ''ט לא תעבור את המבחן ללא מידה סבירה (ואולי אף גבוהה) של יצירתיות.
המ. 386451
אתה טוען שאדם מפעיל יצירתיות בשיחה פשוטה (אולי ראוי להגדיר פה יצירתיות, אין הכוונה ליכולת לפרש את דברי הצד השני על סמך מידע קיים, כמו שנדרש בשיחה, אלא להעביר ידע מתחומים שונים ולהוציא דברים יש מאין) ? זו כל הדרישה ממט"א.
לדעתי יש פער איכותי בין שיחה פשוטה של עם הארץ להגיגיו הנשגבים של מדען.

(כאמור אני מסכים שסביר שמט"א תפגין מידה של יצירתיות, ותתחזק בקצב מהיר מאוד, אבל זה לא דבר מובן מאילו).
המ. 386462
אני ממש לא טוען כי "אדם מפעיל יצירתיות בשיחה פשוטה"; אלא שמבחן טיורינג בפירוש אינו "שיחה פשוטה". זו שיחה שנועדה לברור מוץ מתבן, וככזו, סביר מאוד שמהראיין ישאל שאלות הדורשות מידה מסוימת (קטנה או גדולה) של יצירתיות.
דיאלוג 386465
איך היה המשחק אתמול?
איזה משחק?
של מכבי.
(סורק כותרות עיתונים)
תל אביב בכדורסל?
כן
(מצטט את כותרת מעריב):"הבחורים עשו את העבודה"
ומה דעתך על ויצ'יץ'?
(לא מוצא פתרון בעיתון... פונה לאלגוריתם כללי, מספר עשוי להתפרש כדעה על ספורטאי..., בוחר מספר המאפשר התחמקות בעת הצורך...)
7.
מה 7?
מה כמה?

שופט: אין ספק מדובר באדם:)
דיאלוג 386544
שמעתי הרבה שיחות כדורגל לאחרונה ואני לא בטוח שהדוברים היו בני אדם.
המ. 386410
הוספתי בסוף הפוסט דיסקליימר על מנת שיהווה כיסוי תחת לכל שטות שאמרתי, ואני רואה שאכן היה בו צורך.

א. היתוך קר, למיטב הבנתי, עשוי להביא לניצול אנרגיה בצורה הרבה יותר יעילה מכל צורה שמשתמשים בה כיום, מה שלדעתי יביא לפריצות דרך בכל התחומים, היות ובידי כל מדען וחוקר יהיו הרבה יותר כלים ומשאבים. במצב כזה, אני מאמין, תרופה לסרטן תהיה עניין של זמן.

ב. ע''פ ''עידן המכונות החושבות'' של ריי קורצייל, קצב ההתקדמות בכל הנוגע ליכולות חישוב של מכונות גדל באופן אקספודנציונלי במאה השנים האחרונות והגעה ליכולת לחקות התנהגות אנושית לא אמורה לעצור את התהליך, אלא להאיץ אותו עוד יותר. ואולי לא, הבנתי שיש ספר שגורס, במידה כזו או אחרת, בדיוק את ההיפך - ''המחשב אינו כל יכול''.

בקיצור, אני נאלץ להחזיר אותך לדיסקליימר.
המ. 386415
"המחשב אינו כל יכול" הוא ספר (נחמד מאוד) של דוד הראל. מאוד כדאי לך לקרוא את הספר רק כדי להבין עד כמה הוא *לא* אומר את מה שהבנת שהוא גורס.

מצד שני, הוא אומר כמה דברים מאוד מעניינים (אם כי די בסיסיים למי שלמד טיפה את התחום). כבר אמרתי בדיון הזה שיש מקום למאמר באייל בנושא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים