בתשובה ללימון לימון, 02/06/06 9:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, הניתוח בודאי לא תקף במקרה של תיקו כיון ששני הצדדים צריכים להמנע מלעשות טעויות כל הזמן. כלומר, יש מהלכים טובים יותר וטובים פחות. שנית, צריך להבין שהחשיבה האנושית המדוברת קשורה מאד להערכת העמדה המתימטית (האם אנו במצב מנצח או מפסיד). דרך החשיבה הזו גם אינה מוגבלת לבני אנוש, גם מחשבים מתוכנתים באופן דומה. שלישית, וזו הנקודה העיקרית, הניתוח היה נכון לו *לפחות אחד מהצדדים* היה יודע את האסטרטגיה האופטימלית (והשני יודע שעמדת הפתיחה שלו מפסידה). נדמה לי שכבר ציינתי פעם, שמחשבים מבצעים לפעמים מהלכים מוזרים מאוד (כמו הקרבת צריח) כאשר נשארים רק 5-6 כלים על הלוח, מכיון שהמצבים הללו מנותחים לחלוטין. --- אורי, תוהה מה יש לבלבניזם לומר על רבי אומנים שעושים שגיאות גסות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבלבניסט הזה לפחות אומר שבמקרה של פוליטיקאים אנחנו לרוב לא מנתחים החלטות של ''מעכשיו לעכשיו'' בלחץ זמן, ובדרך כלל יש להם זמן להתייעץ, בניגוד לשחמטאים. יתרה מכך - אני מניח, ותקן אותי אם אני טועה, שרבי אמנים בשחמט, ברוב המקרים, אינם מבצעים שגיאות גסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פעם גם זה (שגיאה גסה) קורה. בכל מקרה, אין לי ענין מיוחד להתווכח על הבלבניזם בגרסה המרוככת שהצעת לא מכבר (''פוליטיקאים לא פועלים בצורה שהיא בבירור לא נכונה ביחס למטרות שלהם על בסיס המידע המצוי בידיהם''). תחליף את ה-''לא'' ב-''לעיתים נדירות'' ואני שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה מתודולוגית-תיאורטית, אני לא יכול החליף בין ''לא'' ל''לעיתים נדירות'', כי אין לי מבחן אובייקטיבי אשר יאפשר לי לקבוע מתי זו אכן אותה ''פעם נדירה'' ומתי לא (כלומר, מתי לשלוף את ג'וקר ה''טעות''), אבל מבחינה מעשית (ולא תיאורטית), אתה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומבחן אובייקטיבי שיאפשר לך לקבוע מתי יש לו מידע חלקי יש לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע חלקי זה לא אני, זה הבלבניסט האחר. אני מקווה שבכל פעם שרמזתי למה שמכונה כאן ''מידע חלקי'' הבהרתי בדיוק איזה מידע לא היה לאותו פוליטיקאי ולמה אני משוכנע שהמידע הזה לא היה ברשותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" טוב, הניתוח בודאי לא תקף במקרה של תיקו כיון ששני הצדדים צריכים להמנע מלעשות טעויות כל הזמן. כלומר, יש מהלכים טובים יותר וטובים פחות. " למה זה לא תקף במקרה של תיקו? אז מה אם שני הצדדים צריכים להימנע מלעשות טעות? הנקודה היא שהמחשב לא יודע איזה מהמהלכים שהוא יעשה ייקלו על הבנאדם לא לעשות טעות. " שלישית, וזו הנקודה העיקרית, הניתוח היה נכון לו *לפחות אחד מהצדדים* היה יודע את האסטרטגיה האופטימלית (והשני יודע שעמדת הפתיחה שלו מפסידה). " את זה לא הבנתי. הנחתי שהמחשב משחק לפי אסטרטגיה אופטימלית, ומה שהשחקן האנושי יודע לא רלוונטי כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) התגובה המקורית אמרה: "נובע מכך שכל מהלך שהמחשב יבצע יהיה גרוע באותה מידה מבחינתו, כי ההפסד הוא כביכול בלתי נמנע." אם ערך המצב הוא תיקו אז לא כל מהלך גרוע באותה מידה. 2) נכון. עד שהגעתי לסוף התגובה שכחתי את ההנחה בהתחלה. בהתחשב בכך שכבר עכשיו מחשבים מנצחים פחות או יותר כל בן אנוש, הרי שכבר עכשיו הם יודעים לפתור את הבעיה הפסיכולוגית לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט ההוא התייחס להנחה שערך המשחק הוא ניצחון לשחור, ובסוף התגובה הסברתי למה זה תקף גם לשני המקרים האחרים. אם ערך המצב הוא תיקו, אז כל מהלך שמשמר את הערך הזה הוא ''גרוע באותה מידה''. אם אתה מסכים שיש כאן (ותמיד תהיה) גם בעיה פסיכולוגית, אין לנו ויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לגבי מצב תיקו - זה מה שרציתי לומר. כלומר, להוסיף את הסייג "כל מהלך שמשמר את הערך הזה". 2) לגבי הבעיה הפסיכולוגית - כל עוד האדם לא הופך בעצמו למחשב, אכן תהיה בעיה פסיכולוגית. אבל, כפי שציינתי, מחשבים פותרים את הבעיה הפסיכולוגית הזו די טוב כבר עכשיו. יתר על כן, יתכן שהבעיה הזו תפתר אלגוריתמית בהתבסס על היכולת החישובית המוגבלת של מוח האדם1. כלומר, ימצא אלגוריתם שלמרות שעמדת הפתיחה מפסידה, ינצח בסיכוי 99% 2 כל אלגוריתם המוגבל ל-10^11 תאי זיכרון. כמובן, יתכן שאלגוריתם כזה אינו קיים. 1 שוב, בהנחה שזה לא ישתנה. 2 חידה: למה לא 100%? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2- כי גם תרנגול עיור לפעמים מוצא גרגר, כמו שכדורגלנים אוהבים להגיד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |