בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 12/07/06 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו כל יצירת מופת, גם ל"פקח אני פורק סחורה" של קוקו מאילת1 יש מספר רבדים. ברובד הראשון הוא מדבר על חייו הסיזיפיים של פורק סחורה חסר זהות. ברובד השני, העמוק יותר, הוא מדבר על כל מה שאמרת. אבל, קיימים רבדים נוספים, רבדים פנימיים. ברובד אחר מדבר המשורר על יחסי אהבה שנאה שמתרחשים בין ה"פקח" לבין מי ש"פורק את הסחורה". פורק הסחורה (=הגבר, המשורר) הוא המפרנס, הנווד, ואילו הפקח (=האשה, אהובתו של המשורר) הוא זה שלוקח את פרנסתו של המשורר ומסתובב כל היום בחנויות (כן, חשבתם שמוביל הסחורה מסתובב בחנויות, איזה משחק מילים נפלא). עוד רובד מדבר על יחסי מין הומוסקסואלים, בו פורק הסחורה (ושימו לב ילדים לבחירה במילה פורק, כמו ב"פורק עול", ומצד שני לאסוסיציה המתבקשת של מי שפורק את היצר שלו) מקיים יחסי מין מזדמנים ("כל היום ברחובות מסתובב בין חנויות") לפעמים אפילו תמורת כסף ("זאת העבודה שלי זאת הפרנסה שלי") ובו בזמן מפחד מהפקח, שמייצג את אוכפי הסטנדרטים בחברה (אמו, מן הסתם). רובד אחר מתכתב המשורר עם שירו הידוע של הילד רובי, "מים". בעוד שהשיר "מים" מדבר על הצמא האנושי, צמא למים, צמא לכסף, צמא לידע, צמא לכח, צמא למגע ובעיקר מצא לאהבה, הרי ש"פקח אני פורק סחורה" מדבר על מה נשאר כשהצמא לא רווה, איך מתמודדים עם חיי היום יום כשהאדם נשאר צמא, כשה"ילד" מתבגר והופך ל"פורק סחורה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יותר אהבתי את של גדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכאורה נראה שהרובד ההומוסקסואלי שציינת מתבטא במפורש בשורה ''צא איתי גבר, אחי''. ברם, קריאה מעמיקה של השורה רומזת שאין לשלול את האפשרות שהמדובר בגילוי עריות ואפילו עדות לאונס שהתרחש במשפחה כשהמשורר היה קטן, המסביר את חסכיו דהיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא רואה כאן מסר אוניברסלי יותר של חירות, שוויון ואחווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהשיר הוא טקסט חתרני מוסווה הקורא למעשה למהפכה. הוא מציג בצורה מחאתית את מצבו של העובד בעולם הקפיטליסטי, ואין מלה כמו ''סחורה'' המתאימה יותר כדי להדגיש זאת. הפטישיזם של הסחורה בעולם התעשייתי, הפך אותה לחשובה יותר מן העובדה, שהפך להיות העבד שלה, זה שכל מהותו מתבטאת בקשר שלו אליה, המשעבד את הזמן והמרחב הפרטי של הפורק, המסתובב כל היום ברחובות (שיעבוד הזמן החוזר על עצמו בצורה מונוטונית והפיכתו למעשה למרחב - מירחוב של הזמן שבו למעשה של היחיד אין השפעה) בין חנויות - ביטוי, כמובן, לשלטונה של האידיאולוגיה הצרכנית. השיר מדגים את ניצול ההון האנושי היוצר ניכור - ניכור בין הפועל לעבודתו, בין הפורק לסחורתו, שיוצר אצל העובד תיסכול שהוא אינו יכול לפרק כי במקום זה הוא פורק סחורה. המוצא ממעגל קסמים זה הוא באלימות ועבריינות על החוק, או במהפכה. הפורק , שאין לו מה להפסיד זולת קבלת עוד דו''ח, משתדל לגרום לפקח, אשר פועל עדיין בשירות המעמדות המדכאים, להשתחרר מן התודעה הכוזבת שלו ולהבין את הבסיס המעמדי המשותף לו ולפקח (המוסווה במילת הקוד ''מזרחי''), כבסיס לסולידריות של הפרולטריון אשר תביא למהפכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט הראתם ל- תגובה 395605 מה זה ניתוח טקסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הראתם?" אני דווקא, בניגוד לאלה אליהם כיוונה הכותבת בתגובה 395605 דווקא איש מדה"ר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |