בתשובה לאסתי, 11/08/06 0:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואולי הבעייה לא כזאת גדולה? מספר המטוסים שהתפוצצו בשל פיגוע ב20 השנים האחרונות (אאל"ט) עומד על 5 (4 בארה"ב ואחד בסקוטלנד). כאשר על ה4 בארה"ב לא היה (עכש"י) חומר נפץ כלל. אז אולי המסקנה היא שצעדי הבטחון שננקטים היום מספיקים בהחלט? ואין צורך להקשות1 על חיי כולנו בגלל הסיכון הזניח? אין לי מושג כמה מקום תופס חומר הנפץ הנדרש להפיל מטוס אבל אם הוא אינו מתגלה בגלאי מתכות מה הבעייה לשאת חגורת נפץ, לדחוף חומר נפץ לעכוז, או כפי שראינו בעבר ללכת עם עקבים גבוהים במיוחד. חוץ מזה ייתכן ש5 אנשים חסונים הפועלים בנחישות וביעילות יכולים להתפרץ לתא הטייס ולהפיל מטוס גם בידיים חשופות. 1 בצורה משמעותית כמו ההצעות שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הבלתי-מלומדת, לתא הטייס הם לא יוכלו להתפרץ בידיים חשופות אם זה הוכן לאפשרות הזאת. אם יש חלקים קריטיים אחרים של המטוס שנגישים לנוסעים בלי כלי עבודה, ומפסיק כאלו בכדי שאי-אפשר יהיה למגן גם אותם, אני לא יודע. אחרי אירועי 9/11, גבוהה יותר הסבירות שחמישה אנשים בלתי-חמושים שכוונתם ברורה יתקלו בהתנגדות משאר הנוסעים. לא מסיר את החשש לגמרי, אבל מעודד. הרגשת חוסר האונים היא החלק המטריד ביותר בשהייה במטוס חטוף (אחרי המוות הצפוי בקרוב, זאת אומרת). להיות קורבן אקראי של אלימות על בסיס דתי/לאומי/גזעי, זה יכול לקרות גם ברחוב. בארץ כנראה בסבירות גבוהה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |