בתשובה להאייל האלמוני, 22/08/06 11:07
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404156
אחו ירוק זה אירופה. כאן אנחנו מסכימים.
אבל השיר מזכיר כבשים מיוזעות בקיץ, לפני הגֵז. אין דבר יותר ים־תיכוני מזה. אולי פרט לפיתה טרייה עם לבַּנה מחלב עזים, שמן זית וקצת זעתר מלמעלה.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404242
ים תיכוניות לבנטינית כפי שאנחנו אוהבים לזכור אותה מבעד למשקפיים עבות המסגרת האירופאית, ולא כפי שאנו, בני המקום מכירים אותה באופן מיידי עד כדי כך שזו האסוציאציה הראשונה שעולה בראשנו.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404530
אני לא יודע בשם איזה "אנחנו" אתה מדבר, אבל אני אוכל להנאתי לבנה, ורואה עדרים כמעט בכל טיול לגליל או לכרמל (בדרך כלל חם).

בכל אופן, עדרי כבשים *איננה* האסוציאציה הראשונה המתחברת אל "סובייטי".
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404567
ים תיכוניות ומשקפיים עבות מסגרת זה לא צירוף סותר (וראו אריס סאן).
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404596
ודן חלוץ.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404602
מאחר ואת נטפקנית אני ארשה לעצמי: "משקפיים עבי מסגרת".
טודה וסליכה.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404604
וישנה!
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404610
וישנה בכוונת מכוון.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404629
כשמסבירים בדיחות זה לא הופך אותן ליותר מצחיקות.
וזה המקום להשמיץ את ביליק. 404938
לדעתי נושבת מהשיר רוח זרות שאיננה מכאן. כמובן, אפשר להתווכח מה זאת "זרות" ומה זה "כאן". יכול להיות שעם חלק מהקוראים הישראלים עדר כבשים מתקשר אסוציאטיבית עם הווי המקום. לדעתי צריך להקשיב למה שעולה מהשיר באופן כללי ואז לחפש למה אנו חשים זאת באמצעים הספרותיים שבהם השתמש המחבר, ולא להיפך, מהפרט אל הכלל.
הכבשים תומכות בהרגשת הזרות שהרגשתי ממילא, ולא להיפך: שבגלל הכבשים אני מרגישה זרות.
שמעתי פעם מאריאל הירשפלד על ההבדל בפרשנויות של שיר, פרשנות קטנונית נוסח "למה התכוון רש"י" ופרשנות רחבה שקולטת ושואבת את השיר כמכלול. ככה שאין לי עניין להתווכח על כבשים כן או לא.
שו-שו-שובך יונים 405002
היש ישראלי יותר מ http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=3779&... ?
שו-שו-שובך יונים 405028
אל תבלבל את האלמוני עם עובדות. כל הערה שאינה מתאימה לתחושה הסובייקטיבית שהוא חווה היא קטנונית ומיותרת.
שו-שו-שובך יונים 405453
אכן אתה צודק. עדר עיזים יכול להיות ישראלי מאוד, כשהשיר נכתב כך.
הוא גם יכול להיות אירופאי מאוד כשהשיר נכתב בשפה תיקנית פחות, שגורה פחות על הלשון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים