בתשובה לדובי קננגיסר, 27/10/01 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממסד הישראלי לא מתעניין בכהו זה בכשרות ההלכתית של הנישואין, אלא אך ורק בהיות הרב אורתודוקסי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי מקרה בו במהלך ''משחק'' קידש מישהו איזו בחורה שהייתה איתו. איכשהו נתגלגלו הדברים אל הרבנות, והם שם החליטו שמכיוון שהיו שני עדים (ויותר) בזמן הקידוש, הרי שהיא מקודשת לו כדת משה וישראל, והיה צריך לבצע תהליך של התרת הקידושין. חוץ מזה, אם הרב הוא לא אורתודוכסי, הרי שהרבנות לא תאשר שהנישואין בוצעו ''כהלכה''. גם אם הרב הוא כן אורתודוכסי, אך תנאי ההלכה לא נתקיימו, הרי שהרבנות תתיר את הנישואין, ושוב הממסד יאלץ לקיים את דרישתה. ככה זה - הרבנות מחליטה. הממסד עושה מה שאומרים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נראה אותך משכנע את הרשויות להכיר בנישואין שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Error. Details missing. Please refill the form and resend.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, בהיותי קצת אובססיבית, ביליתי את שבעת החודשים בין אירוסי לחתונה במחקר מקיף ומעמיק של מנהגי והלכות הנישואין ביהדות. אי לכך (ובהתאם לזאת) אני יכולה לאמר בסמכותיות מסוימת שטכס הנישואין מורכב במהותו משלושה דברים: א. כתובה, שהיא חוזה משפטי לכל דבר בו מתחייב הבעל לשלושה דברים: שארה כסותה ועונתה. ובמילים אחרות (וכפי שכתוב בכתובה שלי) לספק את צרכיה השונים לפי הנהוג במשפחות יהודיות של זמננו. ב. אקט הנישואין עצמו, בו נותן הגבר לאשה חפץ ששויו יותר מפרוטה, ומצהיר כי הוא מקדש אותה בחפץ זה כדת משה וישראל. ג. העדים, שאמורים להיות לכל חתימת חוזה (או למתן עדות מאוחר יותר שהחוזה אכן נחתם), והם צריכים להיות שלושה, ושאיש מהם לא יהיה "שוטה, חרש או קטן". זה הכל. כל השאר, מנהג. מאחר ובטכס נישואי התקיימו כל הכללים הללו, אין זה מענינו של איש מה *עוד* היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזי מספר למעלה שיש דרישה גם לטקס נישואין מול מניין. מה לגבי זה? (הערה: אני רווק צעיר שמעולם לא התעניין בטקסי נישואין, מה גם שהנושא, לצערי, אפילו לא התקרב ללעלות על סדר יומי, כך שאין לי מושג מהחיים שלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין הוא אלמנט הקהילייה. במקרה תפילה זהו היות הפרט חלק מקהיליה משותפת, ושהקהיליה המורכבת מפרטים בעלי אחריות אהדדית. בנישואין יש גם את אפקט הגושפנקא הקהילתית לאקט הקידושין. אקט הקידושין איננו סימטרי, כמו שהראתי בדוגמא אחרת היכנשהו במאמר הזה, אלא מעשה קניין של הבעל אל האישה. שים לב שבמאמר הזה, הרב ערך את הטקס בדיוק על פי ההלכה היהודית - בהוראות הבימוי שלו הוא הדגיש שהכלה חייבת לשתוק (ולהיות יפה, ראה את מאמרו של שמעון ותגובותי בנושא מה זאת אהבה). כמו כן הבהיר הרב הנ"ל שאסור לכלה לאמר דברים _שיתפרשו כקידוש החתן_ לא לחינם מקדיש התלמוד לפחות שלשה מסכתות שלמות (גיטין, יבמות, כתובות) המסדירות את את הצורה בה נקנת האישה, מסופקים תנאיה, מתוארים חובותויה, פגמיה וסכנותיה, מבוהרים צורות פדייתה, גרושה ועוד. כולן מנקודת מבטו של הגבר, הבועל. למשל, מסכת גיטין משווה את פרוצדורת הגט לזו של שחרור עבדים, ומוסיפים שהאשה נקנית כקנין עבדים על ידי שטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב,לא נכון. אין ערך על פי האמונה האורתודוקסית העממית למה שהכלה אומרת. אין שום ציווי עליה לשתוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהיכן נובעת ההתפרצות הבוטה הזו לדלת פתוחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשה אינה יכולה לקדש את הגבר. אבל היא יכולה לומר לו שהיא מאוד אוהבת אותו ושהיא מקווה שיהיה להם הכי אחלה שבעולם. אולי חוששים מחילונים להכעיס, אז אומרים להם לשתוק. וזהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אישה איננה מקדשת אבל היא יכולה לגרום לתהליך שיגרום לספק קידושין ושידרוש חקירה מקרים מסוימים. אם אישה נותנת כסף לגבר ואומרת שבמתנה הזו היא מקדשת את עצמה אליו, ישנם מקרים שבהם העסק תופס. אבל מה שחשוב הוא היחס הבלתי מעורער של הגמרא לאישה. יחס קניין - כל עוד לא נשואה רכוש אביה ומשנישאה, רכוש הבעל. יחס פטרוני המגדיר את מטלותיה ומגביל ומגדיר את מה שהאישה יכולה וצריכה לעשות לבעלה - אפיה, כביסה, בישול, מיטה, גידול ילדים וכו'. אין זה אומר שצריך להפסיק להתחתן ברבנות כלשהיא, זה יפה, נחמד, מהנה, שומר על מסורת ושייכות ועוד. אבל צריך לזכור את הבסיס האידאולוגי של חתונה בגושפנקא דתית. מי שרוצה לעשות וריאציות על הנושא יוכל גם להבין את המגבלות של הרבנים שלא יכולים להסכים לכל שינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודי לא שמעתי על אשה המקדשת גבר. בדיעבד או לכתחילה. אבל חזקה עליך שאתה יודע על מה אתה מדבר.1 הבסיס האידיאולוגי נטוע אי שם לפני אלפיים שנה. אין לצפות לנאורות מדהימה אז. הגיוני שההיבטים הפטרילוקלים יתנו את הטון. השאלה היא עד כמה היהדות האורתודוכסית תרצה למתן את זה. אני חש שיש ניסיון. במגבלות האפשר. 1 זהו אינו חזון נפרץ במחוזות האייל, מחוזות הדורשים רפרנסים על כל דבר ועניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי ''מקדשת'' אלא ''יכולה לגרום לתהליך'' והסימוכין נמצאים איפשהו בשו''ע בסימן שדן באישה שנותנת מתנה לאיש ואומרת שבזה היא מתקדשת לו. במקרה כזה צריך לבדוק אם זה אדם חשוב שאז דרוש גט להתרת הקידושין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הם חיים ביחד ומקיימים יחסי מין אז זה לא קידושין בביאה? ואז אולי צריך לערוך גירושין לפני שהם יוכלו להינשא שוב שלא תהיה נגיד בעית ממזרות ? אגב מה קורה במקרה שהם סתם יוזמים סטוץ האם גם אלה נישואין בביאה , סתם שאלה למי שבא להרים את הכפפה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל קידושין בביאה צריך להתכוון לקדש. ובכל מקרה, אסור לקדש בביאה. (תקנת חז''ל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלושה דברים אשה נקנית- בכסף, בשטר ובביאה. את הכוונה אפשר לבדות אחר-כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם עצימת עיניים כמוה ככוונה לעניין זה? (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קשה. מצד אחד אם הכלה מכוערת, יש להסתפק שמא זהו מקח טעות ומאידך גיסא שמא החתן מכוון ולא רוצה שדעתו תוסח מכיעורה של הכלה. מצד שני, אם הכלה יפה, יש להסתפק אם החתן עוצם עיניו כדי שלא יראה הדבר כאילו מקדשה בגלל שהיא יפה והלא שקר החן והבל היופי, ומצד שני אולי עוצם את עיניו מחמת התענוג, ולמעשה לא נתכוון לקדשה כלל. אולי לכן צריכה ביאה להיות בחדר חשוך וללא אור הנר, למען לא נדע כלל אם עיניו של החתן היו פקוחות או סגורות, וספק ספיקא של קידושין לא נחשוש, ויכולים חז''ל לאפקיעו לקידושיהו בלי חשש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש ציווי עליה לשתוק. וגם אם תפתח את פיה, לא תזכה להתייחסות באורתודוקסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משום ערווה אלא משום קניין - הכלה לא מקדשת את החתן משום שהיא ניקנת בשטר, וביחסים מסחריים שכאלה, אין לסחורה פתח דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניין ביהדות, הוא בהרבה מהמקרים ערך מוסף. לא הכרח. כך גם בטקס הקידושין. מספיקים שני עדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך רק 2 עדים לא 3 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה: העדים (שניים אגב ולא שלושה) חייבים להיות עדים כשרים וזה הרבה יותר מאי-היותם חשו"ק. דוגמא? אי היותם נשים או להבדיל, מלווים בריבית, סוחרי שביעית, עבדים, מחללי שבת והרימה עוד ארוכה. העדות בנישואין איננה הוכחה גרידא בדומה לעדות בבית משפט אלא היא "מקימת" את מעשה הנישואין. אם יש לך עוד שבעה חודשים פנויים, אני מניח שתמצאי מוסד אורתודוקסי שיעניק לך ידע מעט יותר מעמיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שארה, כסותה ועונתה, כוללים גם הסדר כספי למזונות שבפועל לא מתקיים ברוב המקרים. במקרים של גירושין, נקבעים הסכומים לא ע"פ הכתובה אלא ע"פ עורכי דין מן המניין(שאינם חייבים להיות טוענים רבניים). ועל זה נאמר - חשוב לדעת עם מי מתחתנים אבל לפעמים חשוב יותר לדעת ממי מתגרשים. הגדירי משפחות יהודיות של זמננו? משום שמשפט זה נתון להרבה פירושים (מה גם שיהודים חילוניים נחשבים ביהדות לתינוקות שנשבו וכן למתבוללים ועדיין רוב החילוניים נישאים כדת משה וישראל). ג. מספיקים שני עדים שאינם שוטה, קטן או אשה. יש צורך בשני עדים שיעידו על רווקותם של בני הזוג (לפתיחת תיק נישואין), בעד שיעיד על שוויה של הטבעת או הפריט, באם הוא שווה פרוטה ושני עדים שיחתמו על הכתובה. עד שלישי, לעיתים קרובות הוא הרב עצמו. נוסח החופה היא המנהג היחיד, לה נוספים פרטים כגון 7 ברכות שנאמרות בצורות שונות וכו'. לא הטקס עצמו, הוא נשאר בסיסי וקבוע. זה יפה לקבוע ש"אין זה מעניינו של איש..."אבל בפועל, הבירוקרטיה מאוד מתעניינת וחבל שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם תוכלי לספר עוד פרטים על החתונה שלך? גם הכלה שלי רוצה להתחתן בצורה דומה, ואני מתלבט ורוצה לשמוע עוד דעות. [אשמח אם תשלחי לי דואל לכתובת שרשומה כאן, בלי הרווחים] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבנות מכירה בטקס אם הרב מוכר כרב שאינו רפורמי. קרי - רב קונסרבטיבי עורך טקס חופה וקידושין בשינויים קלים מהאורתודוכסי ועדיין מקובל. הרבנות מכירה בעיקר בכסף... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש נכון -לפחות לא היה נכון כשאני התחתנתי. בן זוגי שיך לקהילה קונסרבטיבית מלידה, וחיתן אותנו הרב אהוד בנדל, ראש התנועה הקונסרבטיבית בישראל. למרות זאת הינו צריכים לעבור גם בבית העיריה בניו יורק (במהלך ירח הדבש, אגב) כדי לקבל את הגושפנקה החוקית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |