בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/09/06 11:21
אז טעיתי. סליחה. 409066
התכוונתי שתאהב לקרוא את מה שהוא אמר, לא שתאהב אותו. טעיתי? לא נורא, זה בטח לא הפעם האחרונה.
אז טעיתי. סליחה. 409238
ברצוני להצביע על הפרט שהכי הציק לי (בעצם לא הכי. השני בדרוג) במאמר, ואפתח בהזכרת תגובה ישנה שלי שנכתבה בעת מלחמת המפרץ הראשונה. בסוף תגובה 139160 כתבתי: "אפילו אלוף ישראלי רציני ביותר חוזר על הקלישאה הבלתי בדוקה שכניסה לתוך בירה ערבית היא דבר אסור."
הדברים האלה נכתבו בעת שכוחות הקואליציה התארגנו סביב בגדאד ווהתכוננו לכבוש את העיר. כמעט כל הפרשנים הצבאיים אצלנו (זאב שיף כמובן ביניהם) היו מאוחדים בדעה שדבר כזה הוא בלתי אפשרי בעליל. אי אפשר להכניס טנקים למלכודת וכו'. הרעיון הזה מוזר עד להדהים. מה עשו צבאות במרוצת הדורות מימי המצרים העתיקים ועד ימינו ? האם לא עיקר תפקידם היה להשתלט על שטחים כולל הערים שבהם ? מניין הרעיון הזה שמעתה מוותרים הצבאות על התפקיד הזה ? כזכור הדברים האלה אכן התבררו כשטות מוחלטת. האמריקאים נכנסו , ולא בהתגנבות יחידים של חי"ר ורעיונות הבל דומים, אלא כמו צבא עם טנקים, ועשו את "הבלתי אפשרי": הם פשוט השתלטו וכבשו את בגדד, והדבר היה הרבה יותר קל ופשוט אפילו ממה שאני חשבתי קודם.
אותו אלוף (כנראה במילואים כבר אז) שהזכרתי בתגובתי, איני זוכר מי הוא. הוא לא היה בוגי יעלון, אבל אני זוכר שדווח שחלק מהקיירה שלו עשה בסיירת מטכ"ל, ואולי אפילו פיקד עליה.
ייתכן שיש כאן סימפטום תפיסתי של סיירות ויחידות מובחרות שעוסקות בפעולות קומנדו מיוחדות שטיבן כניסה מהירה ויציאה מהירה למטרות מודיעין בעיקר. זה יפה מאד אבל זה סיוע. אין זה תפקידו העיקרי של הצבא במלחמה. אי אפשר להפוך את כל הצבא לסיירת. הצבא משתלט על שטחים ומנצל לשם כך כלים ניידים החל ממרכבות הברזל של פעם ועד הטנקים וכלי הרכב האחרים של ימינו, שבלעדיהם פשוט קשה מאד להתמודד עם המרחקים. בוגי יעלון שגם הוא היה מפקד סיירת מטכ"ל כנראה לא השכיל להמריא מחשבתית מעבר לתפישת החי"ר האלמנטרית. נראה שהסיפורים והמראות המשונים מהמלחמה האחרונה של חיילים שסוחבים 50 ק"ג על גבם ונעים ברגל למרחקים של עשרות קילומטרים הוא מין פטנט שנהגה בצבא בשנים האחרונות, בגלל שכלי הרכב פגיעים. (אחר כך חיל האוויר צריך לספק להם מים ולחם, וכשנופל מסוק מפסיקים בהוראה אחת את כל האספקות האלה והכוחות שנתקעו שם צריכים להסתדר לבד . . .)את פגיעות כלי הרכב צריך לפתור איך שהוא, (ויש גם פתרונות טכנולוגיים מצויינים שבוגי מודה שדחה לטובת דברים אחרים), אבל אסור לוותר על שרותיהם. זה אבסורד. ממש חלם.
וכשזה מה שהצבא מכין, אולי באמת עדיף לא לעשות שום דבר, ומכאן הדיבורים של בוגי (וכאן אני עובר לפרט שבאמת הכי הציק לי בדברי בוגי) על כך שניסה להסביר לדרג האזרחי שהפתרון הוא דיבורים עם אסד. מה זה בכלל עניינו של הרמטכ"ל עם מי תנהל הממשלה משא ומתן. עליו לתת פתרונות צבאיים למצב בשטח. רמטכ"ל שמציע לפתור בעייה צבאית ע"י מו"מ צריך לפטרו מיד. מקומו לא בצבא אלא בחיל השלום.
אז טעיתי. סליחה. 409240
תיקון: מדובר במלחמת המפרץ השניה כמובן.
אז טעיתי. סליחה. 409258
אתה מתכוון בודאי "מקומו לא בצבא אלא בשירות החוץ"
(http://www.chabad.org/library/article.asp?AID=391623 כותרת שלישית)
אז טעיתי. סליחה. 409372
לגבי הצדדים הלוגיסטיים של המילחמה האחרונה-אני מסכים איתך לחלוטין.
לגבי כיבוש עיר בירה: הצבא של עיראק לא רצה להילחם והעיראקים היו שמחים להפטר מסדאם- זו הסיבה שכיבוש בגדד היה כל כך קל.
אם ארה"ב היתה פולשת למדינה בה השלטון לא היה כל כך שנוא והצבא היה מוכן להלחם- כיבוש בגדד לא היה מתבצע בכלל. האם ידוע לך כמה הרוגים היו בכיבוש ברלין?
אבל זהו רק " הסיפתח" של הענין; לכבוש עיר בירה- אפשר. הבעיה היא לשלוט ולהחזיק את עיר הבירה ; תרא את האמריקאים בעיראק. נכון שהגרמנים כבשו והחזיקו ערי בירה; הייתי רוצה לראות איך אנחנו כובשים ושולטים בדמשק. לזה בדיוק היתה כוונת האלוף.
לכך בדיוק היתה הכוונה ש
אז טעיתי. סליחה. 409384
תראה את האמריקאים בברלין
תראה את האמריקאים בטוקיו
תראה את האמריקאים בקאבול
אז טעיתי. סליחה. 409390
אם כוונתך להצדיק את אותה תפישה של אלוף והפרשנים שהזכרתי, כדאי לזכור שהם אמרו את מה שאמרו, כשידעו את כל העובדות שפרטת, והדבר בכל זאת לא הפריע להם לקבוע את קביעתם הנחרצת, ולכן אין מקום להצדיקם. תפיסתם הוכחה כטעות. אשר לתפישתך שכוללת תוספת של טיעוני בדיעבד, זו לא הועמדה במבחן ולכן לא הוכחה כטעות, אבל לדעתי גם היא טעות.
אז טעיתי. סליחה. 409392
אגב, לפני ''חומת מגן'' נאמרו אותם דברים על שכם וג'נין שכוללים אלמנטים דומים לאלה שהבאת (תמיכת אוכלוסיה) ובכל זאת הערים האלה נכבשו, למרות שהשתמשו שם בבולדוזרים במקום בפצצות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים