409282
נשאלת השאלה, האם צריך לשמוח שאדם גדול (אליבא דתקשורת) מוחלף בשופטת בינונית, בהנחה שאני מתנגד לאידיאולוגיה אותה הוא הנהיג ?

מה עדיף, קומוניסט גרוע או קומוניסט מעולה בתור מנהיג ?
409285
בהנחה שבשני המקרים מדובר על קומוניסט, כנראה שעדיף קומוניסט מעולה. אבל אני לא בטוח שקומוניסט מעולה מול קומוניסט גרוע, או שאולי מדובר בקומוניסט מעולה מול, נניח, אנארכיסט גרוע?

אי אפשר למדוד את בייניש ואת ברק באותם כלים. ברק הוא איש אקדמיה. הוא בוחן בעיות בכלים אנאליטים, ומחפש פתרונות קוהרנטים עם שאר השיטה. בייניש היא אשת פרקטיקה, פסקי הדין שלה הם לא הוכחה מתמטית, אלא יותר תשובה פרקטית לבעיה שמולה. יתכן שהיא תעסוק יותר במציאת פתרונות לבעיות השעה, מבלי להבין/להתחשב/לראות השלחות ארוכות טווח.
אמנם אכן, 409679
אי אפשר למדוד את בייניש ואת ברק באותם כלים, אך ניתן בהחלט לאפיין על נקל את השונה והמשותף בין דורית בייניש לאהרן ברק. ראו:

אמנם אכן, 409696
איפה מופיע שם שמו של כותב המאמר?
אמנם אכן, 409701
מתחת לכותרת המשנה. הכותב הוא מיודענו אורי פז.
אמנם אכן, 409713
תודה.
אמנם אכן, 409732
ה"על נקל" רומז משהו לגבי זהותו של כותב ההודעה.
______________
אם על ראשו של מישהו בוער הכובע בשלהבת פז, נא לא להאשים אותי, כן?
אמנם אכן, 411067
בהנחה שאינך אורי פז, המאמר שהפנית אליו בונה את טעוניו על חולות נודדים. אין שום הוכחה שלולא המהפכה החוקתית של ברק, לא היה יורד האמון בבית המישפט העליון עוד יותר. באותן השנים ירד האמון בכל המערכות, גדלו הפערים בחברה הישראלית ובית המישפט איננו רלוונטי לשכבות הנמוכות. אולי זאת הסיבה לירידת אמינותו? אולי התארכות התהליכים המישפטיים הביאו לדעה הזאת?
אולי הסיבה שבית המישפט זיכה פוליטיקאים "בקלות" יתרה? מה שנכון שנעשה קמפיין מאד מאסיבי נגד בית המישפט העליון. חלק מהקמפיין היה מבוסס על חצאי אמיתות ופשוט השמצות, בעיקר של הדתיים לאומיים והחרדים- אבל גם אחרים. למשל הטענה שטען כאן דוב, שברק נגד הכרעת הרוב בדמוקראטיה. למשל (את זה דוב לא טען) שברק מתחרה בכנסת בהחלטותיו. למשל היו טענות שבג"צ אינו מתחשב בשיקולים בטחוניים. כל הטיעונים הללו אינם יותר מעורבא פרח. השופטים דרשו מחברי הכנסת לכבד את החוקים שהם עצמם חוקקו. ברק דיבר רק על זכויות אזרח מאד בסיסיות כעומדות בבסיס הדמוקראטיה ולכן אינן נתונות להחלטות רוב-מיעוט תדירות.
חוץ מיוצאים מהכלל , הבג"ץ הכשיר כמעט כל פניה של מערכת הביטחון ודחה כמעט כל עתירה. היה לו קטע בו הביע כעס (בעניין הגדר) על שקרים בוטים מדי של מערכת הביטחון שלמעשה אינם מאפשרים לו לקבל את חוות הדעת של משרד הביטחון. נכון שלעומת פעם, כשבתחומים רבים בג"ץ פשוט לא היה קיים-התרחש שינוי. אסור לשכוח שיחד עם התחזקות הבג"ץ התרחש תהליך ארוך של יציאת הממשלה מתחומי אחריות שונים; לבג"ץ למעשה לא היתה ברירה אלא להכנס לשם או להפוך לחלוטין ללא רלוונטי.
אמנם אכן, 411068
המגיב המפנה למאמר של אורי פז הוא כנראה פז עצמו. זאת לא הפעם הראשונה (ואגב, זה לא נראה לי כזה פשע, אם כי היה יותר נאה לו הזדהה).

אותי דווקא שיעשעה ההתחלה הדרמטית - "השאלה המבהילה ביותר שעומדת כיום על הפרק בחייהם של הישראלים..." - יעני מלחמה, לבנון, חיזבאללה, נסראללה, רקטות, צפון הזקוק לשיקום, חיילים שנפלו ומשפחות שכולות שאין מי שיבטיח להן שזה היה הכרחי, אחמדינג'אד... זה אפס, כל זה, זה בוטנים ופיסטוקים - השאלה המבהילה ביותר היא מה יהיה אחרי ברק!
אמנם אכן, 411069
החרדים חרדים שברק ובייניש יהרוסו את הדמוקראטיה. נדמה לי שאפשר להכניס את זה לאסופת הבדיחות שעונות על השאלה: מהו שיא החוצפה.
ואני שואל: האמנם? 416208
ראה:

ואני שואל: האמנם? 416214
המאמר כותב דברים לא נכונים. הדמוקרטיה הישראלית תמיד, אבל תמיד דיברה על הככרעת הרוב תוך שמירת זכויות המיעוט. את ההגדרה הזאת לא המציא ברק. באזרחות גם אני למדתי אותה הרבה לפני ברק. בעניין הזה ברק הזרים קצת חיים לחלקים המתים של ההגדרה הזאת. הביקורת שלי על ברק היתה על התחומים שהוא לא פעל.
ואני שואל: האמנם? 416325
הדמוקרטיה הישראלית מעולם לא דברה. היכולת הזאת נבצרה ממנה.
מי שדיבר הוא אני אתה וכולם.
בקול מי לשמוע ?
ואני שואל: האמנם? 416339
אוקיי, תפסת אותי. מוטטת את כל תפיסת עולמי. הרי ברור לך למה התכוונתי. אתה חולק על מה שכתבתי לגבי תפיסת הדמוקטיה בישראל -לפחות בתיאוריה?
ואני שואל: האמנם? 416340
''תפישת הדמוקרטיה בישראל'' הוא מושג די אמורפי. מעולם ישבה איזו קבוצה כמו ''זקני ציון'' והגדירה באופן פורמלי במה מדובר. ישנם חוקים שמסדירים את מערכות השלטון שגם הפרשנות לגביהם נמצאת לפעמים בויכוח, ואז היא מובאת להכרעה לבית המשפט העליון, ומעבר לזה יש כל מיני תפישות.
לפי התפישה שלי, בדמוקרטיה ראוי שהכרעת הרוב תהיה מעל הכול. זכויות המיעוט הן נגזרת של רצון הרוב, וגם בעניין זה צריך להקשיב לרוב ולא דווקא לאהרון ברק. ייתכן שהוא חכם כמו שלמה המלך, אבל מלך הוא לא.
ואני שואל: האמנם? 416342
יפה, אז אנחנו חלוקים. בכל דמוקרטיה שאיננה אפיזודה- ולפעמים יש לי החשש שאנחנו כאלה- יש כללי משחק מקובלים על כולם והם מייצגים כיבוד של מיעוטים והמנעות מדעת של הרוב מלנצל את כוחו ככל שיחפוץ. המתינות הזאת היא בסיס הדמורטיה המונע אותה מלהפוך לעריצות הרוב. שיהיה לך ערב נעים.
ואני שואל: האמנם? 416346
יש בתגובתך המילה "כולם" ויש "דעת הרוב", ואתה טוען שיש חילוקי דעות בין שתי הקבוצות האלה.
מי הם "כולם" ומי הם "הרוב" ?
ואני שואל: האמנם? 416351
כולם הם הרוב והמיעוט. הרוב שומר על כללי משחק המכבדים את המיעוט והמיעוט אינו נוקט בפעילות אירידנטית ומוכן לקבל את
מרות הרוב. כמובן שאין דבר כזה ''כולם''. תמיד יכול להיות מיעוט זעיר שאינו מקבל את כללי המישחק. הציעוט הזה יגדל
אם הרוב ינסה לכפות כללי משחק שאינם מתחשבים במיעוט.
ואני שואל: האמנם? 416379
אני חושב שאתה מציג עמדה שיש בה סתירה פנימית.
אמרת שיש כללי משחק ש''מקובלים על כולם''. עכשיו אתה אומר שכולם זה הרוב והמיעוט,כלומר הרוב המוחלט. אבל אם לרוב המוחלט יש דעה אחת אז איני מבין מה הויכוח בינינו. זה מקרה פשוט, וברור שמתקבלת דעת הרוב, וזה גם מה שאני אומר שצריך להיות.
אבל אנחנו מדברים על מקרים שיש בהם חילוקי דעות בשאלות של זכויות אדם, שבהם, לדעת ברק לא הרוב קובע. ואם יש חילוקי דעות אז כבר אין ''מקובלים על כולם''.
ואני שואל: האמנם? 416493
ברק דיבר על אותם כללי משחק שמאפשרים לרוב ולמיעוט לחיות ביחד. אתה רואה הכל כנתון להכרעה רוב-מיעוט. לדעתי לא. יש דברים שלא מביאים להכרעה; שהרב מכיר בצורך לא לממש את כוחו ולהשאיר למיעוט מספיק מרחב כדי שלא ירגיש שזו אינה המדינה שלו.
ואני שואל: האמנם? 416496
כל עוד הרוב *מרצונו* בגלל שיקולים כאלה ואחרים לא מממש את כוחו זה בסדר גמור ואין לי שום בעיה עם זה. מותר בהחלט שהרוב יהיה ליבראלי ומתחשב, וזה אפילו רצוי.
אבל מה קורה כשרצונו של הרוב הוא *כן* לממש את כוחו ?
האם במקרה כזה גובר ה*אובייקטיבי* וה*מודרני* של ברק שהם שם קוד להשקפה הפרטית של מיעוט אליטיסטי, או הכרעת הרוב ?
אם הראשונים גוברים, לדידי לא מדובר בדמוקרטיה.
ואני שואל: האמנם? 416509
כשהרוב מחליט לממש את כוחו אז הוא מחליט לשבור את כללי המישחק הדמוקרטי.
ואני שואל: האמנם? 416529
נהפוך הוא. דמוקרטיה פרושה מתן זכות לרוב לממש את כוחו.
גודווין שוב כאן 416343
הנסיון מראה שכאשר הכרעת הרוב היא *מעל הכל*, הדבר מוביל לניצול הדמוקרטיה לשם עליית שלטון אנטי-דמוקרטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים