בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/10/06 19:29
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413595
אני סבור שאתה לא מגיע לבעיית השורש, אלא מנסה (גם במאמר, כמובן) לעקוף אותה: אתה לא מתמודד עם המטרות אלא עם האמצעים. כבר בששת הימים הסתמכנו בהכרעה על "הכוח הכחול" ביממה הראשונה, וזה היה כמה שנים טובות לפני. אם מישהו היה רוצה למגר את החיזבאללה לחלוטין, המתקפה האווירית לא היתה אורכת יותר משבוע, לפני כניסה מסיבית של הכוחות הקרקעיים. זה לא קרה. מעניין למה. אולי משהו שקשור במטרות הלחימה, אבל זה כנראה לא משנה.
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413598
קשה לי להוסיף ולענות שוב ושוב אותם דברים. לכן אולי נעשה זאת אחרת.
מה לדעתך היו מטרות המלחמה, ומי הגדיר אותן ?
והאם כשהרמטכ"ל אומר שהוא טעה באי גיוס המילואים בתחילה, ושחשב שהעסק ייגמר בימים מעטים, הוא שיקר ?
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413602
מטרות המלחמה, כפי שהוגדרו כנראה ע''י הרה''מ והרמטכ''ל באופן בלעדי (לא נראה לי ששר הביטחון היה מעורב חזק מדי בנושא) היו יצירת תנאים לפירוק החיזבאללה מנשקו, וכמובן תגובה ישראלית מהירה וקשה לחטיפת החיילים. זהו. שום דבר גרנדיוזי מדי. זה גם מה שקרה בפועל בסוף - החלטת או''ם, הכוללת סנקציות על מוסרי נשק לחיזבאללה, כוח רב לאומי גדול שלפחות מפקח, גם אם לא מפרק את החיזבאללה פיזית מנשקו.
מעולם לא היתה כוונה להילחם בחיזבאללה כארגון, שזה המשמעות של כניסה קרקעית מסיבית. דווקא חיזבאללה כארגון מדיני אינו פסול כלל ועיקר בעיניים ישראליות (לפחות של אלו שתכננו את המבצע), מאחר והוא שמר על דרום לבנון טוב יותר מצד''ל או מהבדיחה שנקראת צבא לבנון, כנגד עליה מחודשת של הפת''ח או ארגוני טרור אחרים. הוא גם קורא תיגר על ממשלתו של סניורה, שבעוד שאינה חובבת את סוריה במיוחד, גם אינה מצטיינת בחיבת ציון, ואולי ערעורה ויצירת מפה פוליטית חדשה בלבנון תייצר סופסוף ממשל שיהיה אפשר לשאת ולתת איתו (בדומה לתהליך שעוברים השטחים עכשיו - הם כבר שכחו מאיתנו, ונלחמים זה בזה, כשהתקווה היא שבסוף התהליך יקום גוף אחיד שמייצג את כווולם).
אפשרי שהרמטכ''ל סבר שהעסק לא יימשך יותר מכמה ימים (אי אפשר לצפות את הדינמיקה הבינלאומית), אבל בהחלט לא אפשרי שהוא רצה לגייס מילואים כשהיה ברור שהעסק הולך להיות ממושך, כי הוא פשוט לא גייס, ומשגויסו, הוא נמנע מלצרף אותם ללחימה, ואף מינה, כאמור, את אשכנזי, כדי שיוודא שרצונו מבוצע.
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413608
אני מסכים לאותו חלק בדבריך שמטרת הלחימה הייתה "תגובה ישראלית מהירה וקשה לחטיפת החיילים". איני מסכים לחלק השני "יצירת תנאים לפרוק ההחיזבאלה מנשקו". זה מאד מעורפל ובדיעבד ברור שלא נוצרו שום תנאים כאלה, ואם לא נתעשת, ונבין שיש לנו בעיה קשה שם שדורשת לחימה כמו שצבא צריך להילחם, אנו עוד נחוש היטב בחימוש הזה בעתיד.
אשר לאותה מכה חזקה, במאמר כתבתי בפרוש שגם אני הייתי מגדיר כך מטרת מלחמה נאותה, ואין ספק שזה מה שרצתה הממשלה לעשות. הבעייה היא, ולכן הוספתי במאמר עוד מטרה מאד חשובה, שבלעדיה המטרה הראשונה מאבדת את ערכה לחלוטין.
כי אם אני כועס על מישהו ורוצה להכותו, לא אעשה זאת בדעה צלולה אם אדע מראש שהתוצאה תהיה שאני אוכה שבעתיים. הכאה + השארתך שלם היא מטרה נאותה, שאפשר יהיה לומר לבסוף שניצחת, אך אם היכית והוכת שבעתיים הפסדת.
אשר למה שחשב הרמטכ"ל, לדעתי אמירתו שהיה צריך לגייס את המילואים מיד בתחילה נאמרה בכנות. הסברתי במאמר מדוע גם לדעתי היה צורך בכך.
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413612
עדיין לא הבנתי מתגובתך או ממאמרך, כיצד אתה רואה שליטה בחיזבאלה? האם אתה רוצה לשלוט בדרום לבנון כמו לפני שנת 2000?
האם אתה מעוניין לשלוט בעזה כמו לפני ההנתקות? האם אתה רוצה להמשיך לשלוט ביו"ש?
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413692
שאלותיך אינן קשורות לא לתגובתי שלה הצמדת אותן ולא למאמר, ולא ברור לי מניין צצו לפתע. אני חש קצת משונה כשאני הולך להשיב עליהן, אבל אשיב עליהן כמיטב יכולתי בכל זאת.

כיצד אני רואה שליטה בחיזבאלה ?
שליטה של מי ? שלנו ? למה לנו לשלוט בחיזבאלה ? בלבלת אותי לחלוטין.

האם אני רוצה לשלוט בדרום לבנון כמו לפני שנת 2000 ?
מלחמותינו בלבנון ושהיותינו שם היו תמיד עניין ביטחוני בלבד. לא הקמנו שם יישובים, והיה בעצם תמיד כמעט קונסנזוס מלא שבאין בעייה ביטחונית, נצא משם. אישית לא הייתי בטוח בעניין השהיה בלבנון מעולם. אני חשבתי שצריך לסגת משם הרבה לפני שהדעה הזאת הפכה פופולרית, אבל דווקא בשלהי התקופה כשברק ביצע את הפינוי לא תמכתי בצעד הזה, כי כבר אז ראיתי שהוא נעשה מעמדת חולשה מבלי לכונן מנגנון של הרתעה. את מחשבותיי אלה הבעתי מיד אחרי הנסיגה מלבנון בתגובה 5202 שאני מרבה לצטט. השאלה הזאת אינה קשורה בדיוק בשאלה איך היינו צריכים להגיב לאחר חטיפת החיילים. אם לצאת בכלל למלחמה בגלל זה, ואיך לנהל אותה.

האם אני רוצה לשלוט ביו"ש ?

יש לי חבר שגר בישוב בצפון שומרון. הוא מספר שכאשר שואלים אותו אם הוא גר ביהודה ושומרון הוא עונה: לא. אני גר ביהודה שומרון ועזה.
נזכרתי בכך כי שכחת את עזה. אני רוצה לשלוט ביהודה ושומרון לנצח, וכאשר נאלץ בעתיד לכבוש גם את רצועת עזה, להמשיך לשלוט גם בה לנצח.
רצוני זה הוא מעבר לשאלה הביטחונית, גם עניין אידיאולוגי.

עכשיו ראיתי שמשום מה דלגתי על השאלה האמצעית שלא שמתי לב אליה:
האם אני רוצה לשלוט בעזה כמו לפני ההתנתקות.
בעצם כבר עניתי. אני רוצה לשלוט בעזה, אבל לא כמו לפני ההתנתקות אלא כמו לפני מימוש הסכמי אוסלו, זאת אומרת גם בעיר עזה ובנותיה שאותה נטשנו בתחילת מימוש הסכמי אוסלו.
התושבים שירצו להישאר יוכלו לשלוט על עצמם באיזו אוטונומיה, אבל לא תהיה להם בשום פנים ואופן אחריות בטחונית על השטח. אני לא אוהב שיורים עלי קסאמים.
הבעיה אינה בכחולים, כי אם בדוקטורינה 413722
השאלה ששאלתי היתה מתבקשת, והיא נבעה מטענות שטענת במאמר.
אם אתה מעוניין בכיבוש קרקעי של שטח, המשמעות היא גם החזקת שטח עם אוכלוסיה מקומית שיכולה להיות עוינת. התעלמות מכך, הביאה את האמריקאים למצב הנוכחי בעירק ובאפגניסטן. למרות שהאמריקאים כבשו את עירק מהאויר ומהיבשה, הם משלמים מחיר כבד של כ-‏40 הרוגים בחודש, ובסה"כ למעלה מ- 3000 הרוגים עד כה.

להחזקה קרקעית של שטח, יש מחיר שעלול להתבטא בפעולות גרילה וטרור.

לכן שאלתי האם אתה מציע שנחזיק קרקעית את לבנון ויש"ע.

אם אתה טוען שצריך להחזיק שטח על ידי "ירוקים, אזי עליך להתכונן גם להתמודדות עם טרור וגרילה כנגד ה"ירוקים".

לכן להערכתי, כפי שטענתי בתגובה הראשונה שלי למאמרך תגובה 413350, הבעיה אינה במוכנות של זרוע היבשה או בבחירת הכוח המוביל. הבעיה לדעתי היא בחוסר פיתוח דוקטורינות ראויות שמאפשרות לנו להתמודד עם טרור וגרילה. לכן נגררנו בלבנון ללחימה מנקודת חולשה, ולכן אנו סופגים פיגועי טרור, ואובדן הליגטמציה של מדינת ישראל בעיני אומות העולם.

לי אישית אין בעיה עקרונית עם האחזות ביש"ע (אני בעצמי גר שם). הבעיה היא שמאחר ולא פיתחנו דוקטורינות מתאימות למלחמה בטרור ובגרילה, אנו מפסידים נקודות בקרב על קיומה של מדינת ישראל.

אינני מסכים עם שפתרונות בסיסים כמו "אוטונומיה" או הרתעה יעניקו לנו את השילטה הדרושה. גם מדינות שהצליחו להשתלט על טרור וגרילה, לא החזיקו את השטח יותר מהדרוש. ארה"ב כבשה את מלאזיה, הכניעה את אירגון הטרור ויצרה ממשל דמוקרטי עצמאי נוח לארה"ב. כך גם הבריטים עשו בפיליפינים. החזקת שטחי יש"ע ללא מציאת פתרון ארוך טווח, תביא בסופו של דבר להחלשות קשה במעמדה של ישראל בעולם, ולהימשכות הטרור והגרילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים