בתשובה לירון, 15/10/06 14:36
RTS 415526
שיעור ה''היסטוריה'' המרתק ביותר שלמדתי היה הספר ''גמביט טורקי'' של בוריס אקונין. מכיוון שהוא לוקח לעצמו ''חופש ספרותי'' די נרחב, רצתי אחרי שקראתי את הספר לאנציקלופדיה כדי לברר לעצמי מה באמת הלך שם, ולא שמתי לב שאני לומד היסטוריה.

אגב, עוד משחק שטורח ללמד את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה דרך קטעי מעבר פאסיביים הוא ''קומנדוס'' הזכור לטוב, אם כי אני תוהה עד כמה הוא מדוייק.
RTS 415531
קריפטונומיקון, כאן. אם כי הוא באמת לקח כאן חופש אומנותי, והיכן שהזירות הפיסיות של מלה"ע II והעולם בכלל לא הספיקו, הוא פשוט הוסיף מדמיונו הקודח. מה שאנחנו קוראים "בריטניה" זה בעצם, בשמה המלא, "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, צפון אירלנד, וקווגלם הפנימית והחיצונית", כמו שכל ילד בריטי בימינו יודע, וכן הלאה.
RTS 415537
מה?
RTS 415579
ספר טוב, אתה תאהב. מין "מלכוד-‏22" פוגש את "Soldier of Fortune" פוגש את Hackers פוגש את טריינספוטינג, כזה. מאוד ויזואלי. לא יעבור לסרט בתקציב של פחות משלושה מיליארד.
RTS 415553
ביליתי שבוע בקיץ כדי לקרוא את הספר הזה, ואני חייב להגיד שהוא ארוך מידי. גרוע מכך, קיבלתי את ההרגשה שגם סטפנסון חשב כך, ולאחר שהוא כילה שני שליש מהספר בתאור הרגלי ארוחת הבוקר של אחת הדמויות, הוא הפסיק לספר את הסיפור ועבר לתאורים טכניים של מערכות הפעלה.
RTS 415578
כן, הוא קצת ארוך ויש בו המון קווי-זמן ומלאנתאלפים דמויות. אבל התיאורים מדהימים, לא משנה בכלל של מה... אחרי התמונה של יום-הבנקים בשנגחאי (עם המוטות-במבוק והכל), והפלישה היפאנית, לא יכלתי להניח אותו מהיד. למרוד שהקטע הכי טוב בספר, לטעמי, זה כשמפציצים את השיירה הימית והגיבור צולל מתחת למים הבוערים עם גשם מימי של חלקי מתכת. הרגשתי כמו בציור של דאלי. לומדים קצת הסטוריה, על כל פנים, למרות שעד היום אני תוהה מה מזה קרה באמת ומה סטפנסון הוסיף. ואם ב"מערכות הפעלה" אתה מתכוון למחשב הפרוטוטיפי שבנוי מבוכנות ושסתומים של כספית, אז זה לבד שווה חצי ספר, לא?
RTS 415580
לא, התכוונתי ל FINUX. אגב, מעבר לעניין<ספויילר> שהוא הרג ואז החייה אחת מהדמויות ( הבנתי שבספרי הprequel זה מוסבר), יש כל מיני סתירות שלא מסתדרות. למשל, על ראנדי נאסר לחזור לפיליפינים, אם כך, מה הוא עשה שם בסוף הספר?
אבל מה אני מבין, אני גם מעדיף את עידן היהלום על סנוקראש.
RTS 417933
ובצדק. "עידן היהלום" בכמה דרגות יותר מהוקצע מ"שלג דיגיטלי" (זה עדיף על "מיץ שלג", לא?). צריך לתת כבוד, בכ"ז הספר שהמציא את ה-Virtual Reality, אבל התאכזבתי למדי מהרעיון המרכזי של Snow Crush. לעומת זאת, ב-"Diamond Age" העלילה היתה קונסיסטנטית יחסית, והטכנולוגיה היתה הגיונית למדי.
את קריפטונומיקון יש לי מאז שיצא, ועדיין לא הצלחתי לקרוא אותו...
RTS 417978
באמת? אתה מתכוון ל"תור היהלום"? כי אני ניסיתי לחצות את האמצע שלו כמה פעמים ונכשלתי, למרות שכל הזמן ציינתי לעצמי כמה הנושאים מרתקים.
ודווקא על סנו-קראש שמעתי ביקורות כ"כ טובות, שהוא נכנס לרשימת המבוקשים שלי (הבנתי שלא תורגם לעברית עדיין).
RTS 418148
מה פתאום "מיץ שלג"?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים