בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין, 29/10/06 14:28
הרמתי ידיים 417217
זהו - העניין הוא, שאני עוד נעצרתי בשלב של להבין כפשוטו את המאמר: מה, לכל הרוחות, רוצים כאן מהסדרה "בטיפול"? ניסיתי נואשות להבין איזה תסריט אלטרנטיבי היה מספק את שלומית, ולא הצלחתי. את שאר הנושאים קטונתי מלהבין.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417222
האמת היא שהכל פשוט מאוד: חייל שמראים במערכה הראשונה, יהרג בשלישית. מכיוון שהסדרה היא על פסיכולוגיה, ברור שהחייל יתאבד (אלא אם כן מדובר בספר של בתיה גור, ואז הוא ירצח <ספויילר> על ידי הפסיכולוג שלו).

מכיוון שמדובר בטייס, ברור שהוא גם ירסק את המטוס שלו. לא צריך להיות מופתעים. זאת היתה הציפיה של הצופים כבר מההתחלה.

אולי צריך לדון בקלישאה מרגיזה- זה שטייסים מתאבדים על ידי ריסוק המטוס שלהם. מה זה צריך להיות? לא מספיק שאתה מתאבד אלא אתה גם לוקח איתך מכונה בשווי של עשרות מיליונים? זוהי שחצנות הטייסים האולטימטיבית.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417223
למיטב הבנתי, שלומית לא התכוונה לטעון נגד הקלישאתיות שבתסריט, אלא נגד מה שהתסריט, לדעתה, מסמל. מה שכתבת זו דעתך על התסריט אבל לא דעתה.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417228
מה רצית, שאני אכתוב את דעתה והיא את דעתי?

כל מה שניסיתי להגיד הוא שההתעסקות במה היה "אפשר" לעשות מהתסריט הוא לא סביר מבחינה עלילתית. המתח הדרמטי הטבעי *דרש* שידין יתאבד, כמו שבסרט מתח יש דרישה לשיא דרמטי בו הגיבור נאבק ברשע‏1.

1 אגב, אין צורך שהגיבור יגבר על אויבו, רק שיפגשו פנים אל פנים.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417236
תאונות אינן קורות, הן נגרמות. ומתח דרמטי אינו טבעי אלא נוצר בידי תסריטאים - ובד''כ מנותב מלכתחילה לכיוון הרצוי להם.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417252
"תאונות אינן קורות, הן נגרמות". אה?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417294
יש לך משהו נגד מטאפורות?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417348
חלילה, אם כי בד''כ חביב גם להבין אותן.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417637
אולי את משנתון מאוחר מדי - את מודעת לכך שזה לא משפט שברקת המציאה?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417642
אולי היא מכירה את זה עם שריפות ולא עם תאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417675
רגע, עם שריפות אני לא מכיר. או שהיה רק עם שריפות, ובזכרון שלי (ושל ברקת?) זה התחלף לתאונות?
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417676
בעיקרון מדובר בתאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417695
היה תשדיר שירות שבו אדם הולך ביום חם עם מפה שבה מסומן יער, אבל מסביב יש רק גבעות חשופות, הוא מזיע ואומר "צל, צל, אילו היה פה קצת צל" ואז עוברים לשוט של יער בוער וקריין אומר בטון חמור סבר "שריפות אינן קורות, הן נגרמות!" ואז באו הוראות בטיחות באש.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417748
שריפות הן‏1 מקרה פרטי של תאונות, והתשדיר האמור השתמש בפרפראזה על המשפט המוכר.

__
1 כן, אני יודע, לפעמים הן מכוונות, ואז אינן בחזקת "תאונה". גם לא כל "תאונות הדרכים" הן תאונות.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417853
אני לא זוכר שנתקלתי בביטוי עם תאונות לפני זה. מצד שני זה היה מזמן.
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417698
ודאי היו גם תאונות (נסה לגגל את המשפט הזה).
אבל זה לא מה שהכותבת התכוונה אליו. 417308
גם תסריטאים שבויים בחוקים. במיוחד תסריטאים שתפקידם למכור פרסומות, ולא רק לבקר בחתרנות את ההדחקה של החברה הישראלית המצ'ואיסטית.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417250
הם הדחיקו את העובדה שהמטוס שלהם שווה מיליונים. רק ככה הם יכולים להביא את עצמם ללרסק אותו, ולפגוע ברגשות של כל מיני אנשים.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417266
זו באמת נשמעת לי כמו קלישאה, אבל לא זכור לי ולו מקום ספציפי אחד שבו נתקלתי בה (למעט אולי מקרה אנטואן דה סנט אקזופרי, אבל לא נראה לי שהוא התאבד).
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417284
מלכוד 22.

(זה שאהב לעשות באזים מעל הרפסודה, עד שיצא לו באז נמוך מדי. פעם גם זכרתי את השם שלו.)
הברמאייר או משהו 417286
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417295
(ספוילר למלכוד 22!)

מק-וואט.

אבל זו התאבדות "ספונטנית", כי הסיבה להתאבדות נוצרה במהלך אותה טיסה ממש.
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417306
ידעתי שמישהו ינטפק אותי על כך. לא היה קטע כזה ב"כנפיים"?
דטרמניזם דרמטי ותו לא. 417361
עזוב, קלישאיות היא תכונה אינטרינזית, היא לא תלויה בטווח הקיום שלה.
הרמתי ידיים 417244
אני אנסה שוב. אני טוענת שגם יצירה ספרותית/טלוויזיונית יכולה להיות נדונה באופן ערכי. היא אינה מחוייבת להיות מוסרית, מחכימה וכו' אבל אם אינה כזאת יש להצביע על כך. בנוסף, כל סדרה מפתחת מערכת ציפיות; נניח אם אני צופה בתוכנית בערוץ הילדים, הצפיה המוצדקת שלי היא שהתוכניות לא יהיו, למשל, בעלי אופי פורנוגרפי. או אם אני צופה במהדורת החדשות הצפיה שלי היא שהתכנים יהיו אמינים.
כלומר כמבקרת תרבות יש לי זכות וחובה לבוא בדין ודברים עם תוכניות שונות ולבחון אם הן מקיימות את החוזה הבלתי כתוב בינם לבין הצופים. תפקיד זה חשוב, כי יש בכוחה של הטלוויזיה "לשבות" את הצופים ולהציג תמונות מציאות שמופנמנות ללא שאלה, ומתקבלות כמובן מאליו.

ניתוח של "מה בעצם זה אומר" או "מה היה לנו כאן" יכול לאפשר לצופים סוג של שחרור ממערך המייצר תמונת מציאת הפועלת לרעתם.

הרעיון של מסע טיפלי מבוסס, בין השאר, על ההנחה שקיימת משמעות מעבר לעולם הנראה לעין. ואכן, "בטיפול" הצליחה להציג מימד חשוב ונסתר בעולם הדמויות שנחשפו על המסך. זה לא היה כך במקרה של ידין. שמותו נותר חסר משמעות. מוות שהוא סוג של בריחה. מוות שאינו טראגי. מוות שאין בו כלום לא לדמות ולא לצופים.
יתכן שהתסריטאים חשבו שמדובר כאן באקט חתרני. אני לא חושבת כך, ואני מנתחת את הבחירה להם כסוג של בריחה וחוסר התמודדות עם המסגרת שהם יצרו. ולא רק זאת אני שואלת למה דווקא בדמות זאת עלו הפחדים?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417262
כתבת:
"ואכן, "בטיפול" הצליחה להציג מימד חשוב ונסתר בעולם הדמויות שנחשפו על המסך. זה לא היה כך במקרה של ידין. שמותו נותר חסר משמעות..."

לעניות דעתי, מותו של ידין *הוא* המשמעות. המימד החשוב והנסתר בעולמו של ידין שנחשף על המסך הוא המימד של גבר מאצ'ואיסט, שמתחת לחזותו הקשוחה מסתתרים רגשות שהוא אינו מסוגל להתמודד איתם. רגשות אלה הם כה עזים, עד כי כאשר הם עולים אל פני השטח האפשרות היחידה מבחינתו נשארת התאבדות.

אני לא רואה שום הבדל בינו לבין הדמויות האחרות בעניין הזה, הדמויות האחרות היו מספיק חזקות כדי להתמודד עם הרגשות שצפו בטיפול ללא בריחה.

כלומר, בפשטות - המסר והמשמעות של סיפורו של ידין הוא שעבור אנשים מסוימים, הדחקה היא הדבר שעוזר להם להמשיך לחיות.

אני לא מבינה איך זה יכול להיתפס כ"חסר משמעות" בעינייך.

בנוסף, כתבת: "אני שואלת למה דווקא בדמות זאת עלו הפחדים?"

מה פתאום רק בדמות הזו? לכל הדמויות צפו פחדים!
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417272
הפחדים של המפיקים להתמודד עם הסוגיה שמעלה דמותו של ידין, כלומר, להראות שאפשר ''להמית'' את המאצ'ו ולהשאיר את הגבר בחיים.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417353
עובדה מספר 1: ב"בטיפול" יש כמה וכמה מטופלים.
עובדה מספר 2: כולם עברו תהליך טיפולי לאורך העונה.
עובדה מספר 3: אחד מהם, המאצ'ו, התאבד בסוף העונה.

המסקנה שלך: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם פחדו להראות שאפשר להפוך אותו לגבר רגיש.

המסקנה שלי: התסריטאים בחרו להמית את המאצ'ו כי הם רצו להראות שלפעמים חשיפת רגשות מודחקים יכולה להיות מסוכנת.

עכשיו, בבקשה, תנסי להסביר לי למה המסקנה שלך הגיונית יותר משלי. כי איך שזה נראה לי כרגע, את פשוט ציפית מהסדרה לשקף את דעותייך, שאומרות שכל המאצ'ואים צריכים להתקלף מהחיספוס ולהפסיק להדחיק, וגם להמשיך לחיות עם זה. הדעות האלה לגיטימיות, אני פשוט לא מבינה למה את מצפה מסדרת טלויזיה לשקף בהכרח אותן.
אני מתחילה לתהות שוב בעניין הידיים. 417407
כלומר את חושבת שידין התאבד כי הוא חשף את הרגשות שלו, כפי שאכן נרמז בשיחה עם אביו. שיחה שקיבלה את מלוא הבמה - ושתיקת ראובן רק העצימה את הקו הזה כי הייתה כהודאה בדממה.

אבל אם תחשבי על כך, רצונו של ידין וניסיונותיו להתאבד היו קיימים לפני שהוא הגיע לפסיכולוג, עם הטענה שאינו מרגיש כלום. ומכאן שלפי הלוגיקה של הסדרה (ולא שלי) מותו אינו קשור לחשיפה של הרגשות אלא להדחקתם הנמשכת.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417367
איזה "פחדים"? יש בסביבה איזה גרגנטואה שתיכף ירביץ להם? (סתם, סתאאם, הבנתי, אבל את קצת מגזימה עם הדרמטיות, לא?)

מעבר לכך שאת מביעה כאן, במאמר ולאורך הדיון, את המחשבה כי מוטב היה לו שימשה "בטיפול" אמצעי להעברת האג'נדה שלך (שאני שותפה לה בנקודות לא מעטות, אבל בניגוד אלייך, אני מצליחה לשמור על אובייקטיביות :-]) - נראה לי שאת בכלל מחמיצה את המדיום ושמה את הדגש במקום שאיננו. סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה היא סדרת טלויזיה, והיא כפופה לחוקים הטלויזיוניים ולמגבלות הטלויזיוניות (אפילו בערוץ 8 - וכאן הרי בהחלט לא מדובר בערוץ 8).

"בטיפול" אינה עוסקת בנראטיב הישראלי וגם אינה עוסקת בפסיכולוגיה - למרות שהיוצרים מקבלים, דרך קבע, ייעוץ של פסיכולוג (לא ייעוץ פסיכולוגי אלא ייעוץ של פסיכולוג). הסדרה, ככל סדרה, עוסקת בנושאים העשויים להצמיד אל הכורסה פלח קהל גדול מספיק ע"מ להצדיק את קיומה (וזה הצליח מעבר למשוער, אך לא זו הנקודה) - היא עוסקת בדינמיקת מטפל-מטופלים, בחייהם של המטופלים ובייחוד בפרטים הפיקנטיים שבהם, במידת מעורבותו הרגשית (ולעיתים גם המעשית) של המטפל בחייהם ולא רק בבעיותיהם - ובפיקנטריה שבחיי המטפל עצמו (תוך שימת לב רבה לשחקן שנבחר לתפקיד זה). המאצ'ואיזם, העבר הצבאי, הטובים לטייס וכל העניינים הנראטיביים-ישראליים - אינם מהווים גורם עלילתי ובוודאי לא עניין "להתמודד" עמו, אלא תפקידם אחד: להעניק משנה אמינות ותוקף לדמויות וליצור אצל הצופה תחושה אלמנטרית של פמיליאריות.

ועוד לעניין זה - אמרו את זה קודם לפניי, לא משנה: סדרת טלויזיה נועדה למלא את החורים שבין הפרסומות. "התמודדות" עם "פחדים" ועם "סוגיות" היא ב-א-מ-ת גדולה בכמה מספרים טובים על העניין הזה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417419
למשפט האחרון ובלי קשר ל''בטיפול'' - בהחלט יש סדרות טלוויזיה שכונו ''מופתיות'' ולא בכדי, שהיה ניתן למצוא בהן התמודדות של ממש עם נושאים בעלי משקל. סדרות כמו ''עמוק באדמה'', למשל, או ''מלאכים באמריקה''. גם בעבר היו ''הבלש המזמר'', ולהבדיל ''שלושים ומשהו'' (שלמרות שהיתה יאפית ומלוקקת, שיקפה יפה מאוד התמודדויות של דור).
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417423
תוכלי לפרט כאן קצת על מה זו בעצם "עמוק באדמה" (לא מה עלילת הרקע, אותה אני מכיר) ולמה היא כל כך נחשבת?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417441
ומהי עלילת הרקע?
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417458
על מה? על מוות ופחד מוות. היא נחשבת כי... כי יש בה ייחוד ועומק באמצעי המבע, בבניית הדמויות וגם תעוזה בבחירת הנושאים ובעיסוק בהם - מסתבר שהומוסקסואליות ומשפחות מעורערות זה משחק ילדים ליד חניטת גופות.

(הצהרון: ראיתי רק 3 עונות או משהו).

אגב, לא ברור לי למה לא תרגמו את שמה כ"שש אמות באדמה".
ארבע. 417476
ד'. 417479
ארבע. 417492
אתה נטפל לקטנות במקום להתפעל מהחידוש הלשוני בתגובתי!
מחריבת שמחות 417496
למה לא מתפעל? להיפך, הרי זה הדבר היפה בתגובה הקצרה והתמציתית של עוזי - ה"ארבע" מסמן גם את שעת סיום (או התחלת) הצהרון.

(אגב, מבלי לגרוע מההתפעלות, נדמה לי שיש ב"הצהרון" איזו חריקה לשונית הטעונה בירור. אולי מוטב להפוך אותו ל"הצהרונת", או ל"תצהירון". עכש"י, "הצהר", "hetzhair" [על משקל החזר, הקשר], ש"הצהרון" יכול היה להיות שם החיבה של הילד שלו - אינו קיים בשפה העברית. יש רק הצהרה ותצהיר)

(דוקטור, יש לך בשבילי איזה כדור שנותן קצת חוש הומור, כדי שלא אטפל לאנשים בעניינים כאלה?)
מחריבת שמחות 417500
''הצהר'' עושה לי כאב גרון. אולי הצהרונית (על משקל אצבעונית).
שלושימומשהו 417508
בדיוק חשבתי על שלושים ומשהו כדוגמא לסדרה בה הכותבים לא הלכו בדרך הדרמטית המתבקשת, והרגו את הדמות ה''לא נכונה''.
שלושימומשהו 417569
מה, מישהו מת שם?
שלושימומשהו 417573
דומני שהיתה שם איזו תאונת דרכים או משהו, וכפילו של ביורן בורג מת.

לגבי מידת ה''נכונות'' של מותו, בד''כ זה קשור לחוזה שהשחקן מסרב להאריך יותר מאשר לעלילה.
שלושימומשהו 417574
אין מצבים שהוא מת מחוסר רייטינג?
שלושימומשהו 417575
בטח יש, אבל אז אפשר להאחז בטיעון העלילתי לקיפוד ראשו.
תיק חבצלת 417578
כן, אבל כשכל העונה בונים את המתח סביב דמות אחת ואז הורגים את השניה? אני אף פעם לא כתבתי סדרת דרמה (אם כי בפנטזיות שלי אני כותב סיטקומים מצליח), אבל הייתי מצפה שהם יחזיקו תוכנית מגירה לכל דמות שמתחילה להיות פופולרית מדי.
תיק חבצלת 417581
השאלה היא מה קורה בסדרות אימה כמו "מבט", למשל, כשדמות מסוימת מאבדת רייטינג באופן מוחלט ובכל זאת המפיקים מסרבים להרוג אותה?
תיק חבצלת 417582
מי שרואה ''מבט'' בשל העלילה המעניינת וכישרון המשחק, באמת צריך פסיכולוג.
תיק חבצלת 417587
טוב, זה מה שקורה כשלוקחים שחקנים מהרחוב ומתקמצים על התסריטאים.
תיק חבצלת 417584
לאלה היא מדביקה איזה סיפור אונס או שניים, והעניין הציבורי גואה שוב.
תיק חבצלת 417585
מסדרה כמו מבט אפשר לצאת בשלל דרכים, לא רק בהתפטרות (כניסה לכלא היא אופציה סבירה בהחלט). כמו כן, בהיותה תכנית ריאליטי, לפעמים הצופים בוחרים לסלק דמות שאיבדה פופולריות. ואחרון אחרון - לעתים קורה שצופה חמום מוח (או שטוף מוח) מחליט להרוג את הדמות בעצמו.
תיק חבצלת 417586
ממתי כניסה לכלא מוציאה דמויות ממבט? יש שם אחד שעיקר פרסומו בא לו מרגע שנכנס לשם.
תיק חבצלת 417588
יש כאלה שיוצאים ממבט וכאלה שנכנסים. זה שאתה מדבר עליו שייך דווקא לקטגוריה של הצופה שהחליט להרוג את הדמות - והפך לדמות בעצמו. למעשה, רבים מהצופים היו שמחים להפוך את החלק במבט שעוסק בנ''ל לגרסה מקומית של ''אוז''.
תיק חבצלת 417583
תוכנית המגירה היא להרוג את עושי הצרות. בסדרות מסויימות לפעמים פשוט מחליפים את השחקנ/ית עם או בלי סיפור כיסוי (תאונה שבה מושחתים הפנים, למשל).
תיק חבצלת 417589
כן, לזה התכוונתי, העניין הוא שבדרך כלל ששחקן עוזב חולבים את האפקט כמה פרקים, לא בזבנג.

אגב, (עוד) לא ראיתי את הסרט "מדריך לחיים בכפר" אבל פעם קראתי ספר של גריסון קיילור על תחנת רדיו‏1, ויש שם קטע משעשע (כמו כל הספר) על מאבק בין מנהל התחנה שרוצה להיפטר מכוכבת תסכית , לבין הכותבת הראשית. במקום "להרוג" את הדמות מייד, היא עושה מלודרמה שלמה ( הגיבורה גוססת מספר פרקים, אחר כך מתחילה לראות מלאכים, וכולי) עד שקהל המאזינים מציף את התחנה במכתבים הקוראים להבראתה של בקי הקטנה ( או איך שלא קראו לה).
מומלץ.

תיק חבצלת 417590
*כ*ששחקן עוזב...

תודה, סליחה ושליחה.
אוקי, נוריד את הידיים לרגע. 417802
ברור שיש.יש בעולם עשרות אלפי סדרות, ומתוכן גם ססרות טובות. מתוך הטובות יש כמה שבאמת עברו את הסטנדרטים הרגילים והיתה בהן התמודדות רצינית עם בעיות חברתיות מסויימות [אני בספק אם שלושים ומשהו נכללת בקטגוריה הזאת ומישהו עוד עלול להעלב מזה שאת שמה אותו בצלחת אחת עם סדרה כזאת]. הכמה שעברו את הסטנדרטים יכולות להיחשב לסדרות מופת ועליהם ייאמר "היוצא מן הכלל המעיד על הכלל". בישראל יש רגישויות אחרות באשר בארה"ב שהיא היצרנית העיקרית של סדרות. בישראל התייחסות למצ'ואיזם הצבאי הישראלי שלא תהיה מתוך הומור של מילואים אלא ברצינות - תעורר, לדעתי, התנגדות גדולה מצד הצופים. לכן צודקת מחברת המאמר שאמרה שאין ליוצרים של "בטיפול" אומץ, ומנגד צודק גם זה שאמר שחידוש כזה יהיה "גדול" על יוצרי הטלויזיה בארץ "בהרבה מספרים".
הרמתי ידיים 417249
אני אנסה לסכם עבורך את המסר שמנסה שלומית להעביר כמו שאני הבנתי אותו. הסדרה איננה העיקר בעיני שלומית, אלא רק אמצעי לנסות להעביר דרכו את המסר.

הטענה העיקרית של שלומית היא שהחברה הישראלית סובלת ממה שניתן לתאר כהמקבילה הציבורית למצוקה נפשית שנובעת מהדחקה. ההדחקה הזו הופכת את החברה הישראלית למאצ'ואיסטית וכוחנית (כמו ידין ואבא שלו בסדרה), ובאופן הזה היא מנהלת את הסכסוך שלה עם הפלסטינאים. מעבר לכך שזה גורם לפגיעה בלתי פוסקת בחפים מפשע - דבר נוסף שהחברה הישראלית מדחיקה דרך קבע - זה גורם לנו נזק מכיון שאם רק היינו מוותרים על הכעס והכאב, היינו מוצאים את הדרך לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטינאי בדרכי שלום.

שלומית עושה אבחנה בין "גברי" במובן הקלאסי של המילה, כלומר פטריארך מטיל שררה שממהר לנקוט באלימות כלפי זכרים אחרים בסביבה שלו - לבין "פמיניסטי". "פמיניסטי" לפי שלומית הוא אדם‏1 שיכול לנתח ולהבין אנשים אחרים, ולחוש כלפיהם אמפתיה. לפי שלומית לא יכול אדם להיות "גברי" מתוך בחירה, אלא רק ע"י הדחקה. עליו להדחיק את הכאב שהוא חש ואת הסבל שהוא גורם לאחרים על מנת להיות "גבר".

הפתרון עפ"י שולמית הוא להוציא הכל החוצה. כלומר להפסיק להדחיק, להוציא את הקוץ שתקוע בבשר הנפש שלנו, ולפתור את את הקונפליקטים הפנימיים שמציקים לנו ע"י שיח ציבורי "פמיניסטי", כמו שמנתחים ופותרים מצוקה נפשית על ספת המטופל אצל הפסיכולוג. אחרי שנעשה זאת ויוחלף השיח הציבורי ה"כוחני על טהרת הפרשנים הצבאיים" שלנו בשיח ציבורי "פמיניסטי המנתח את הטבע האנושי", בהתאמה תוחלף גם ההנהגה, שתיבחר עתה ע"י ציבור "פמיניסטי" שמחובר לצד הנשי שלו.

הנהגה פמיניסטית זו תנהל את הסכסוך בצורה רגישה ורכה יותר, ובעזרתן האדיבה של קומץ פמיניסטיות בצד השני שכנראה עומד לגרום למהפך בחברה הערבית/מוסלמית ולנתץ את הסדר הפטריארכלי שלה בזמן הקרוב, לא יהיו עוד מלחמות ונוכל כולנו לשבת ביחד על כריות בסלון, לשתות תה צמחים ולצפות בסדרות בכבלים.

יופי, בזמן שכתבתי את כל זה נעצרה הרוטציה? שכ"ג! מה נתקעת סבא'לה? תעביר תעביר...

__________
1בעצם השימוש במילה "אדם" קיימת אפלייה מודחקת בעיני שלומית, שכן שם העצם שמתאר גם בן-אנוש וגם בת-אנוש הינו ממין זכר. פשוט דוחה.
הרמתי ידיים 417254
איזה כיף! עם תה צמחים אני מסודרת! בדיוק אתמול קניתי.
אבל מה עניין הרוטציה?
Puff, puff and pass. 417268

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים