שלום לכולם 417291
תודה על התגובות.

לאלמוני הראשון: לא, לא לכך התכוונתי. לדעתי רוחניות גבוהה יותר אינה מטבעה ללא קשר לחברה ולצרכיה. ממש לא. רוחניות גבוהה באמת קשורה קשר אמיץ עם החברה וצרכיה. ורוב הניו אייג' הוא בכל אופן לא רוחניות גבוהה אלא מאגיה נמוכה.

באשר לטל בן שחר, ודאי שקורס בהרווארד אינו "דת", אבל הוא סימפטום של הרוחניות החדשה של הניו אייג', בכך שהוא לוקח רק מה שנוח ונעים תוך התעלמות מהקונטקסט. בדיוק כך הוא יכול להפשיט את המדיטציה הבודהיסטית מההקשר המוסרי שלה (והרעיוני, השולל עצמיות!) ולקדם בעזרת אפילו פילוסופיה אגואיסטית קיצונית כמו זו של איין ראנד.

ללונה: אני לא כתבתי "בעייני". זו המילה היחידה במאמר שהוסיפו העורכים. היא גם לא מייצגת את דעתי וגם פוגמת במקצב של המשפט, דבר חמור הרבה יותר : ). בכ"א, דעתי היא שיש לנקוט עמדה מוסרית.

באשר לדיון בין גילי וחבריה, הייתי מדגיש את האופי המיוחד של הרוחניות הקשורה לקפיטליזם. זה נכון שתמיד עשו את הדת קרדום לחפור בו, אבל אף פעם לא כאידיאולוגיה מפורשת. בדיוק כתבתי על זה מאמר נוסף בשבוע שעבר:
לניצה: לצערי אני פסימי ממך. לאדם יש נטייה מפתיעה להמשיך ולברוח מהאמת.
שלום לכולם 417320
"באשר לטל בן שחר, ודאי שקורס בהרווארד אינו "דת", אבל הוא סימפטום של הרוחניות החדשה של הניו אייג', בכך שהוא לוקח רק מה שנוח ונעים תוך התעלמות מהקונטקסט"

הקונטקסט של מה? הרי טל בן שחר לא מתיימר לייצג דת, הוא מעביר קורס שבו הוא משתמש בידע מחקרי בשביל לתת פרטיקות לאורח חיים מאושר. מה הבעיה עם זה? למה קיום של פולחנים עתיקים נתפס בעיניך כמשהו "גבוה" יותר ממה שבן שחר עושה?
שלום גם לך 417351
מה זאת אומרת "דעתי היא שיש לנקוט עמדה מוסרית"?* מהי עמדה מוסרית בעיניך, בהקשר לנושא? האם התהליך שעובר על הדת הוא טוב או רע בעיניך? מהן לדעתך הנחות היסוד שהביאו להתרחשותו?

בכל אופן, אני לא רואה שום רע בכך שלוקחים חלק מהדת ומשתמשים בו. יש אנשים שמדיטציה עוזרת להם. מדוע זה רע שהיא עוזרת להם (נניח) להירגע ולהתרכז, על אף שבמקור תכליתה היא (נניח) להגיע למצב גבוה יותר של הוויה? העיקר שהיא עוזרת וזה הכל.

_____
*תגידו, בשבועות האחרונים התחילו לדבר סינית באתר, או שאני הפסקתי להבין עברית?
שלום גם לך 417380
רק בשבועות האחרונים?
שלום גם לך 417547
_________
θολξφδ
שלום גם לך 417559
עכשיו החליפו את הסינית ביוונית?
שלום גם לך 417562
Chinese is Greek to me.
שלום גם לך 417577
ו"הודו" הוא "turkish" בשבילי.
Täyttä hepreaa 538180
אגב, בפינלנד השפה הסתומה היא...עברית!
מעניין ממתי.
גם בצרפתית 538194
גם בצרפתית נהוג לומר c'est de l'hebreu pour moi
גם בצרפתית 538195
אכן - זה סינית בשבילי [ויקיפדיה]
פסיכולוגיה חיובית 417414
אאנ"נ, הוא מלמד נושא מסוים. אחד הדברים שהפסיכולוגיה החיובית מנסה לקדם זה לעבור מהמתקדות בטיםול בחריגים, בסובלים, בתנאים השליליים עליהם יש להיתגבר או לילמוד לחיות איתם, ולהציע מסד פסיכולוגי שיתרום ליכולת של אנשים לקדם את עצמם, לפתח את עצמם וללמוד לחיות או להגשים מאוויים שונים. ראה תגובה 373085
שלום לכולם 417490
באשר לדיון בין גילי וחבריה, הייתי מדגיש את האופי המיוחד של הרוחניות הקשורה לקפיטליזם. זה נכון שתמיד עשו את הדת קרדום לחפור בו, אבל אף פעם לא כאידיאולוגיה מפורשת.

אני עדיין לא בטוח למה אתה קובע שבעבר הפיכת הדת (ואני מעדיף את המילה אמונה) לקרדום לחפור בו לא נעשה במפורש. אולי אתה קובע כך משום שבעבר הדרישה הייתה לכוח עירום (כסף היה בעל חשיבות פחותה, עוצמה פוליטית/חוקית וצבאית הייתה היעד) והיום הדרישה היא לכסף, כפי שעולה בקנה אחד עם הקפיטליזם.

כלומר, אם אני מבין אותך נכון, בקרב המשתמשים בדת מעולם לא הצהירו ישירות שמעוניינים בכוח, משום שלא קמה אידאולוגיה בעלת לגיטימציה מקבילה לקפיטליזם, כזאת האומרת שכוח (במקביל לכסף) הוא הדבר שיש להשיגו.

עולה מכך שהקפיטליזם מעדן את הצגת הדרישה לכוח, כסף הוא כוח, אך עקיף יותר, סמוי יותר משליטה ישירה באיומי עינויים וכו', ולכן ניתן להציג למבקשי האמונה השטחיים (חסרי הענין באתיקה) באופן גלוי במה מדובר.

האם השקיפות הזו משנה במשהו את הרכב הנסחפים? אם יש שינוי הרי זה בכך שעכשיו גם מאמין פשוט זכאי לחתור לפרארי, ומקודם אולי לא הייתה לו נגישות למשרה שלטונית שמשמעה כוח כלשהו.

בכך שחתירתו לפרארי משמרת את הסטטוס קוו החברתי אין שינוי גדול, דתות (שלא כאמונות) מאז ומעולם שימשו כמוסד לשימור הסטטוס קוו.
שלום לכולם 417563
לא נראה לי שתומר טוען שהשימוש התועלתני בדת הומצא במאה ה-‏20, אלא רק השימוש בה לצרכים קפיטליסטים-אידיאולוגיים: כלומר, לשירותה של *תפיסת העולם* הקפיטליסטית.
שלום לכולם 417576
השאלה היא אם באמת ניתן לטעון את זה. אני מניח שהמצב לפני המאה ה-‏20 קצת חלש בסטטיסטיקות, אבל השאלה שלי היא האם מישהו סבור שעקב עליית הקפיטליזם שמציב את הרווח כערך מרכזי בחיים, קטנה שכבת האנשים המאמינים?

אני יודע שהשאלה מטושטשת משום שאני מבדיל בין אדם מאמין לאדם דתי, כאשר ההבדל הוא שהמאמין אוחז באיזשהו רעיון בסיסי שממנו נגזרת אתיקה והתנהגות בסיסית, והדתי (שיכול להיות מאמין אך לא בהכרח, ייתכן שאמונתו שטחית והבנת הרעיון כפי שהוגי תורה כלשהי הבינו אותו לוקה בחסר) פשוט נוהג לקיים מסורות וטקסים ולנהות אחרי מנהיגים שבאופן רשמי (אך לא בהכרח אמיתי) מייצגים את האמונה.

אם להיעזר ביצירות ספרותיות למשל, הרי שבאחים קרמזוב/דוסטוייבסקי מוצג נאום התליין לפיו מנהיגי החברה האוחזים בעמדות הדת סילפו את תורת ישו כך שתשרת את רצונם בכוח. במצבנו הנוכחי, השימוש בכוח גס הוא פחות נפוץ, והקפיטליזם נותן כוח במסווה של כסף, ולא בצורה של שליטה ישירה באנשים. כלומר, השינוי הוא שינוי של צורה ולא של עיקרון או תוכן, ולכן הוא לא צפוי להשפיע על המאמינים, הוא עשוי להתחרות על נתח הדתיים שפשוט מחפשים לפי נאום התליין מישהו שינהיג אותם. אולי בדרך בשל אופיו של הקפיטליזם ייצאו להם מזה גם כמה ג'ובות (אפשר גם להפסיד כסף, אבל מפסידים בדרגת הדתי הפשוט תמי היו, זה לא חידוש).
שלום לכולם 417580
הטענה היא שהקפיטליזם הקטין את מספר ה*דתיים* דווקא - כלומר, המאמינים בדתות הממוסדות, שהן לאוב קהילתיות - וסיפק דתות אינסטנט מותאמות-על-פי-מידה ל"מאמינים" שאינם דתיים.
שלום לכולם 417592
בנקודה הזו אין לי בעיה להסכים, ואם כך מספר ציטוטים ושאלה.

"יש כאן מעבר מחיפוש רוחני פרטי, שהדגיש את החופש של היחיד לבחור את דרכו הרוחנית, ל"חיפוש רוחני תאגידי", כלומר לרוחניות שמשעבדת את צרכיו של הפרט לטובת אלו של הכלכלה הקפיטליסטית והתאגידים. התוצאה היא הריבוי המפתיע של שם התואר "רוחני" לצורך תיאורם של מפעלים חינוכיים, רפואיים ועסקיים. כל דבר שמבקש למכור את עצמו הוא רוחני."

"הטרגדיה היא שאלו הלוקחים חלק בפעילויות המוגדרות רוחניות בימינו, מרגישים כי הם דווקא יוצאים נגד החומרנות, וכי הם מייצגים מימד עליון ו"טבעי" יותר של הקיום האנושי."

היכן היא הטרגדיה? אם נשתמש בביטוי חריף במקצת, מחסידים שוטים לפי ההשחתה המוסדית הדתית הם הפכו לחסידים שוטים לפי ההשחתה המוסדית הקפיטליסטית.

ציטוט נוסף:
"האם ייתכן שמה שנמכר לנו כרוחניות רדיקלית, אופנתית וטרנספורמטיבית, בעצם אינו תורם להתפתחות אמיתית בחיינו או בהתנהגותנו (להוציא, אולי, הגברה של התפוקה שלנו בעבודה)?"

בהיותם חסידים שוטים בעבר כמו היום, איזו התפתחות רוחנית נשללה מהם? במקום עוגן חברתי דתי יש להם עוגן חברתי קפיטליסטי.

ואחרון חביב:
"מחברי הספר מודים שלאורך ההיסטוריה, כל דת שעלתה לגדולה התנהגה בדיוק באותה צורה בה הקפיטליזם נוהג ברוחניות החדשה, כלומר השתלטות על הדת הישנה ובריאתה מחדש (כולל אליליה וחגיה) בצלמה ובדמותה. הם מבקשים מאתנו, ראשית כל, להבחין בכך, ושנית לדאוג להבא שבתהליך השאילה המסיבי של חוכמה רוחנית מהמזרח או ממסורות עתיקות במערב, לא יזניחו השואלים את התורות האתיות, שהינן חלק בלתי נפרד של מסורות אלו."

אם כך אין חדש תחת השמש, ועצה זו שהייתה טובה בעבר היא טובה גם היום. אם יש אמת הרי שהיא חמקה מחסידים שוטים בעבר וחומקת מהם גם כיום. האם לא מדובר (עבור נוקטי העמדה) בטרגדיה ישנה?
שסתום 417607
מה שמעניין עם הרוחניות הניו אייג'ית, ומה שקרט וקינג מנסים להזהיר מפניו, הוא מצב שבו הדת משמשת אך ורק ''שסתום בטיחות'' בסיר הלחץ של השיעבוד ההיפר-קפיטליסטי. כלומר במקום שהדת תהווה באמת זירה אלטרנטיבית לקיים (רעיון נוצרי קלאסי) או מאמץ לתיקון עולם (יהדות) או דרך של שחרור (בודהיזם), היא מהווה רק הסחת דעת מחיי העבודה הלחוצים והבלתי נגמרים שלנו.

מה שהם אומרים הוא שכאשר עסקים מארגנים לעובדיהם סדנאות ''רוחניות'' הם למעשה מעוניינים אך ורק בהגברת תפוקת העבודה שלהם, כלומר בשחרור לחץ שהצטבר (בגלל תנאי עבודה - שעות, שכר, חוסר עתיד בדמות קידום או פנסייה - מטורפים) כדי שהעובדים יוכלו בסך הכל לחזור מהר לעבודה.

זה שתמיד היו אנשים רעים שניצלו אחרים בשם הדת זה ברור וידוע. אנחנו מנסים רק לראות באיזה אופן מקורי וייחודי זה קורה בזמננו. והמיוחד בימינו הוא ההשתלטות (בהרבה מקרים, אבל לא בכולם) של כוחות השוק על שדות הרוח.
שסתום 417610
מה מיוחד כאן? הכוחות השליטים של פעם התחלפו ב"כוחות השוק" בימינו, וזה כל ההבדל שאני רואה.
שסתום 417674
אין לי ספק שבזמן הנוכחי יש מקוריות וייחודיות בניצול. הרי מאז המהפכה התעשייתית יש רצף בלתי פוסק של שינויים, שחורג אולי, לפחות כמותית, מהמחזוריות הישנה של עליית וירידת תרבויות לא טכנולוגיות בכל מקום שהוא.

עם זאת, טענתי בתגובות הקודמות ונראה היה שהסכמת, שרוב הדתיים אינם בהכרח מאמינים, והדת אצלם יוצרת שיגרת חיים בה הם מונהגים והולכים בעקבות מנהיג דתי או כזה הזוכה לאישור אלוהי. עבור מנהיג זה, בין אם פיו ומחשבתו שווים ובין אם לאו, הדת היא מנגנון של שליטה וכוח.

אז במקום שמנהיג פוליטי ישלוט בדת ויעוות אותה לצרכיו, איש עסקים עושה זאת. אפשר למזג זאת עם דבריו של גדי שהנפגעת היא בעצם הקהילה. הטרגדיה היא של הקהילה שליבה הוא דת ומסורת. במקרה זה צריך לשאול, א) האם זאת באמת טרגדיה? מה סיפקה הקהילה ליחידים המרכיבים אותה, מה היו מעלותיה וחסרונותיה ביחס למצב הקיים? ב) האם קמו תחליפים? האם הניו אייג' לא גורם לקיבוץ מחדש של קהילות כאלו?

בכל מקרה, אם אכן אתה מסכים על ההבדלה בין מאמין (דתי אם לאו) לדתי (שאינו מאמין), הרי שכוחות השוק לא באמת יכולים להשתלט על שדות הרוח. שהרי עבור המאמין יש איזושהי אמת שהיא מעבר, ואין לה דבר ולא כלום עם הקפיטליזם. (אלא אם הוא מאמין בקפיטליזם, אבל אז עליו להבדיל בין קפיטליזם כאמונה לקפיטליזם כמציאות. סבורני שלא כל תומך נלהב במילטון פרידמן הוא מיליונר או נטול בעיות כלכליות).
אופיום להמונים? 417755
לא נשמע כמו רעיון חדש במיוחד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים