בתשובה לeasy, 23/12/06 17:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה "תוכנן היטב"? מאיפה אתה יודע לתכנן פשעים? (שואלת באמת). אני מניחה שאפילו השוטרים קוראים את ספרי המתח/בילוש/פשע שאתה קראת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ב''מדריך לפשע המושלם, התשכ''ג'' מוצע, כזכור רק כלל אחד שדי בו כדי להבטיח את הצלחת הפושע במאה אחוז מהמקרים. הוא אומר ''כשאתה במעצר, אל תספר את האמת לשכן שלך בתא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקוראים לשכן לתא שלך מונגו והוא מתנשא לגובה של שני מטר מקועקעים מכל הכיוונים, יהיו לך דאגות אחרות מאשר מה לספר לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מספר לנו משהו על ה"מדובבים" המשטרתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לתכנן פשעים, אבל זה לא נראה לי מסובך. בגדול, כל מה שצריך זה לא להשאיר עקבות. בלי טביעות אצבע, תרמילי אקדח, שערות וטביעות רגלים (שלא להזכיר קלטות של מצלמות אבטחה) הפענוח נראה לי בלתי אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. וגם בלי עדים. ועם אליבי מוצק. ועם מניע שאף אחד לא יגלה לעולם. זה מתחיל להישמע לי כמו בבדיחה עם היהודי והדג המלוח :-) (יש כמה כאלה, זה בטח מתאים לאחת מהן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שבלי עדים, זה חלק מהתכנון ואליבי צריך רק כשאת החשוד המידי. כל עוד אני לא מוכר למשטרה אני לא צריך להכין אליבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוד לך, היפאני קורא אותך כאן :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטובת אלה שלא מכירים, ספרי את הבדיחה בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כמו: יהודי ופולני נוסעים ברכבת. הפולני שואל: איך אתם היהודים כאלה חכמים? היהודי אומר, יש לנו דג מיוחד שאנחנו אוכלים, והוא מעניק לנו חוכמה נעלה. אמכור לך חתיכה במאה רובל. הפולני שמח, משלם וקונה, נוגס מהדג ומתפלא: הלא זה סתם דג מלוח רגיל! אומר לו היהודי, אתה רואה, כבר נעשית חכם יותר. אפשרות שנייה: בקישור המצ"ב, בעמוד המצולם למטה. (כל זה לא בא לסנוט באיזי, שחבל שלא הזמנתי מבעוד מועד את הדג שהוא אכל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתרגלנו מהספרות הבלשית, הסרטים והטלויזיה, שעל מנת לבצע פשע שלא יפוענח, צריך לתכנן את הפשע המושלם. הראיות תמיד מסתדרות והרעים תמיד משלמים את המחיר. הרי ה-CSI יפי הבלורית תמיד ידעו איך לתקתק על המחשבים שלהם עם התצוגות הגרפיות התלת מימדיות (והצפצופים, תמיד יש גם צפצופים הי-טקים מרשימים) ותמיד בסוף קופץ פרצופו של הרוצח על המסך. מעניין היה לראות נתונים אמיתיים (או לשמוע על נסיונו של בלש גשש אמיתי) לגבי כמות התיקים הנפתחים במשטרה בהשוואה לכמות הפשעים המפוענחים/מסתימים בהרשעה בבית המשפט. מתוך התסריט של "שבעה חטאים": MILLS
Then, you tell me what you think we're doing. SOMERSET All we do is pick up the pieces. We take all the evidence, and all the pictures and samples. We write everything down and note what time things happened... MILLS Oh, that's all. SOMERSET We put it in a nice neat pile and file it away, on the slim chance it's ever needed in a courtroom. (pause) It's like collecting diamonds on a desert island. You keep them just in case you ever get rescued, but it's a pretty big ocean out there. MILLS Bullshit. SOMERSET I'm, sorry, but even the most promising clues usually lead only to other clues. I've seen so many corpses rolled away... unrevenged. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר של משטרת ישראל יש נתונים סטטיסטיים (למשל תחת "סטטיסטיקה - דו"ח שנתי"). מדובר של על "תיקים גלויים" ולא בדיוק ברור לי מה זה. ברצח, למשל, יש 65% גילויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה כוללים, מן-הסתם, מקרי-רצח שבהם זהותו של הרוצח מובנת-מאליה, הרוצח לא תכנן היטב איך להתחמק מהמשטרה או לא תכנן בכלל, או בכלל הסגיר את עצמו מיד. רצח בתוך המשפחה, למשל. נדמה לי שרוב מקרי הרצח הם בין אנשים שגם כך קרובים. מעניין מה הסטטיסטיקה של מקרי רצח שהם יותר אגתה-כריסטי-ים באופיים, ולו בקצת; אני חושש שהיא הרבה הרבה הרבה יותר קרובה לאפס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שגם אני חושב/ש כך אבל לא אעשה זאת עד שאקבל תשובה ל-תגובה 425809. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר סרטים, אני מכירה 3 סרטים על פושעים שיצאו בשלום, שניים מהם של וודי אלן ("פשעים ועבירות קלות" ועוד אחד, הלפני אחרון). בשניהם הרצח מתוכנן מראש. המשטרה מעלה אפשרויות נכונות ופוסלת אותן כי הן לא נשמעות סבירות לאור מהוגנותו של החשוד, או כי השוטרים מתים לצאת כבר לאכול צהריים. בסרט נוסף, "הזר" עם יואן מקגרגור (נו בסדר, ספוילר ספוילר ספוילר ספוילר לא לקרוא מוגש באדיבות משטרת הספוילרים תודה ושלום), הפשע לא מתוכנן אלא הוא תאונה שלא במתכוון, הרוצח מנסה להתוודות ובכל זאת תופסים אדם חף מפשע ומענישים אותו. סרט מעיק נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליבי מוצק זה דבר מחשיד ביותר. עדיף בלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיעה השעה להמליץ על http://us.imdb.com/title/tt0773262/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז תגובתך סיימתי לראות את העונה הראשונה ולקרוא את הספר. חביב למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שזה הרבה יותר בכיוון של ''מצוין''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי אנושי והייתי מסוגל להרגיש משהו או להתלהב, אני מניח שהייתי חושב שזה היה מצוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי מאוד חבל, איך שנגמרה העונה הראשונה. העונה השנייה הייתה (תהיה) הרבה יותר מעניינת אחרת. את הספר לא קראתי. גם מומלץ? הוא נגמר איפה שנגמרת העונה הראשונה במקרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הסוף של הספר שונה (הספר והסידרה מתפצלים לשתי עלילות די שונות, עם פיתוח שונה של דמויות המשנה, לאחר כארבעה פרקים בסידרה). בכלל, דמותו של דקסטר בספר שונה מדמותו בסידרה (הדמות בספר קצת פחות אדוקה בנאמנות שלה ל"קוד"). העונה השנייה תתחיל רק לקראת סוף 2007. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר שכחתי. האם הספר מומלץ? כן ולא. מדובר ביצירה ספרותית בינונית למדי עם רעיון מוצלח לדמות הראשית. למרות שזו השוואה בין תפוחים לתפוזים, אני חושב שסידרת הטלויזיה *הרבה* יותר טובה כסידרת טלויזיה מאשר שהספר מוצלח כיצירה ספרותית - זאת למרות שכמעט כל הרעיונות הטובים שקיימים בסידרה מקורם בספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מהססת מאד אם לצפות בסדרה בעקר משום שאהבתי מאד את הספרים. נראה לי שהסדרה עלולה להיות גרפית מדי אפילו בשביל טעמי הקלוקל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הספרים, אך הייתי ממליצה לצפות בסדרה. היא לא גרפית ברמה שהיא הייתה עשויה להיות. כלומר, היה אפשר להציג את הדברים באופן הרבה יותר גרפי וזה היה רק גורע. אני גם לא חושבת שהיא הרבה יותר גרפית מדברים אחרים שמוצגים בסרטים ובסדרות. כמובן שרמת הרגישות היא עניין מאוד אינדיבידואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש (לא מעט) דם בסידרה וחלקי גופות, אבל הדברים שמצליחים לזעזע תמיד מרומזים ומתרחשים מחוץ למסך. אין כאן משהו שהוא נורא יותר ממה שרואים בסדרות כמו CSI, Five feet under או House. בכלל, ההצגה של הקורבנות והגופות הוא מרוחק, כמעט סטרילי, הומוריסטי וחסר אמפתיה לחלוטין. זה מכוון - ככה גם אנחנו מרגישים במהלך הצפיה כמו דקסטרים קטנים. הם הצליחו לשחזר לא רע את: HERE IS SOMETHING STRANGE AND DISARMING about looking at a homicide scene in
the bright daylight of the Miami sun. It makes the most grotesque killings look antiseptic, staged. Like you're in a new and daring section of Disney World. Dahmer Land. Come ride the refrigerator. Please hurl your lunch in the designated containers only. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, דקסטר. ובאמת מה שהכי אהבתי בספרים זה ש''ככה גם אנחנו מרגישים במהלך הצפיה כמו דקסטרים קטנים''. אז שכנעתם אותי. אני אצפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב. איך הספר השני? שווה להמשיך את הקריאה? את הראשון חיבבתי, אבל לא נפלתי מהכסא. לא שצריך ליפול מהכסא בקריאה של כל ספר. זה כואב וממש לא יכול להיות טוב לבריאות בטווח הרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני מקסים באותה המידה. לא שאלו יצירות ספרותיות שישנו את העולם, אבל דוקא השינוי הנבזי שהם עושים בזוית הראיה שלנו, זה מה שעושה אותם מיוחדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוספתי לתור, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה יצירות ספרותיות משנות את העולם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, דיקנס ב''ניקולס ניקלבי'' זיעזע את דעת הקהל בצורה שפחות או יותר שמה קץ לסוג הספציפי של הזנחת ילדים שכתב עליה. המינגווי שינה את התפיסה האנושית לגבי מהי ספרות יפה. ''אוהל הדוד תום'' גרם לעליה עצומה בפופולריות של התנועה נגד העבדות בעיקר - אם כי לא רק - בצפון. הנטר ס. תומפסון שינה את הכתיבה העיתונאית לנצח (ואני מתעבת את הנטר ס. תומפסון. זה לא אומר שאני לא מכירה בחשיבותו.). סאראוונטס היה כנראה הראשון שחצה גבולות מעמדיים וכתב את ''רב המכר הראשון''. נאמר על ''דון קישוט'' שכשיש עותק שלו בבית ''אם מניח אותו האציל מייד מרימה אותו הנערה המשרתת''. יש עוד המון דוגמאות, יותר של ספרים משני תודעה, אבל התודעה שלי אפלולית וערפילית כרגע. מוקדם מכדי לחשוב. עדיף ללכת לעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מעשרה בינתיים... התכוונתי להגיד שאי-אפשר לקרוא רק ספרים מעולים, ולא צריך להתנצל על כך שדקסטר הוא סתם ספר נחמד, כמו שהרגשתי שכל מי שקרא אותו כאן עשה. אבל אולי סתם דמיינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט כן אפשר לקרוא רק ספרים מעולים, אבל זה שוחק רגשית אחרי זמן מה. ובהיותי מודעת לכמות הספרים הנפלאים ממש שלעולם כנראה לא אספיק לקרוא, יש לי אכן נטיה להתנצל כשאני סוטה מהמטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך את מוצאת ספרים מעולים? יש לך דוגמאות לספרים כאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח לגבי דון קישוט. לפי מה שהבנתי הספר הזה הוא פרודיה חזקה מאוד על סגנון ספרותי שהיה מקובל מאוד באותם ימים. למעשה הוא צוחק על רבי המכר של התקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הסתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן שינה המינגווי את התפיסה האנושית על מהותה של ספרות יפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מדברים רק על בלטריסטיקה או על ספרים באופן כללי? כי אם מדברים על ספרים במובן הכללי, ובכלל, אם מגמישים את ההגדרה למסמכים כתובים, זה פותח, כמובן, מרחבים עצומים - אילו (ניירות הנגישים כיום בצורת-) ספרים השפיעו ביותר על המדע, על ראיית העולם שלנו, על הדת, על הטכנולוגיה.. מלוין בראג העדיף להרחיב מאוד את ההגדרה ועורר קצת מהומה ב-2005-6, כשבחר שנים-עשר מסמכים מודפסים, כולם של מחברים בריטים, והואשם בשוביניזם בריטי. ברשימה כמה ספרים שאין עליהם ויכוח, למשל הפרינקיפיה מתמטיקה של ניוטון, מוצא המינים, תנ"ך קינג ג'יימס, ואחד מפתיע - ספר החוקים של הכדורגל. לא תיארתי לי שהוא נכתב ב-1863, כשהכדור עוד היה עשוי משלפוחית שתן של חזיר (אני לא בטוחה שידעתי שכבר המציאו אז את הכדורגל, או את החזיר, או את השלפוחית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הייתה השפעתו של תנ"ך קינג ג'יימס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה. לא ידעתי שזה היה התרגום הראשון של התנ''ך לאנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדברים על פרסומים מדעיים ששינו את האולם כדאי לראות את או את הרשימות לנושאים ספציפיים, כמו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשימה הראשונה לא ראיתי את פרויד. אלה רק העיניים שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פשר החלומות'' מופיע שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אז אלה העיניים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרשימה על פסיכולוגיה ספציפית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למישהו יש רעיונות לפרסומים נוספים, הוא מוזמן להוסיפם לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת בקישור השני שהבאת היא של 12 הספרים *הבריטים* ששינו את העולם. ניתן להאשימו בשוביניזם על שבחר לכתוב רשימה כזו אבל קשה להאשימו על שלא כלל בה ספרים צרפתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת בקישור הנ"ל מתובלת באירוניה דקיקה של העיתונאי, איאן בורל, ולכן תוספת ה"british". הכתבה עוסקת בדיוק באותו ספר - Twelve Books That Changed the World. בראג כתב ספר אחד כזה, ובינתיים אין ספר נפרד פרי עטו בשם "12 הספרים *הבריטים*...". כל העניין הוא באמת בכך שבראג בחר את 12 הספרים ששינו את *כל* העולם, וכולם של מחברים בריטים. בכתבות אחרות ובמשדרי רדיו וטלויזיה הופיעה, אגב, עוקצנות פנים-אנגלית הרבה יותר חריפה מזו המופיעה בכותרת הכתבה המקושרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אז לכלול את התרגום לאנגלית של התנ''ך ולא את התנ''ך עצמו זו בהחלט השקפה מעניינת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |