בתשובה לייחודיות עירומה, 09/02/07 0:44
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432563
לא הכרתי את הטענה של מלתוס.

אם הבנתי את דבריך, בפסקה השניה, אתה מצביע על מתאם ואולי סיבתיות בין 'גידול אוכלוסין' ובין 'טכנולוגיות חדשות שמגדילות עודפים'. אני לא יודע אם קיים כזה מתאם. נדמה לי שבמשך ההיסטוריה היו תקופות שהאוכלוסיה גדלה בלי שה'טכנולוגיה' תשתפר והיו תקופות שלהפך. למשל, אני לא יודע אם הפריצות הטכנולוגיות/מדעיות של תקופת הנאורות הן תוצאה של גידול אוכלוסין או משהו אחר.

גם לגבי 'בעלי העוצמה', לא ברור מי כאן הסיבה ומה המסובב. כלומר, האם בעלי העוצמה מנצלים את עוצמתם להגדלת חלקם, או אלו שבמקרה היו הראשונים להפעיל את הטכנולוגיות החדשות, הגדילו את חלקם והפכו לבעלי עוצמה?

מה שברור הוא שכאשר מתרחש שינוי משמעותי חיובי - בין טכנולוגי ובין פוליטי - יש הרבה אנשים שהופכים לבעלי עוצמה כלכלית ואחר-כך גם פוליטית. כלומר יש עודפים (צמיחה) ויש כאלו שמיצרים/מנצלים אותם ראשונים ואז נוצרים פערים ואפילו אוליגרכים (ראה רוסיה).

גם מה שאמרת לגבי אירופה נשמע כמו חריגה מסיבתיות. אתה מתכוון לומר שבד"כ גידול במשאבים מגדיל את האכלוסיה, אבל באירופה הגידול הזה נבלם באופן חריג?
אני לא בטוח אם הכלל באמת קורה בד"כ.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432564
אם תרשה לי לצטט מהתגובה שלי: ..."שגידול עודפים מאפשר גידול אוכלוסין (ואולי גם להיפך בהנחה ולא נוצלו כל האפשרויות הקיימות במלואן)"

כאשר החלק שבסוגריים נוגע לפסקה הראשונה שכתבת, כלומר, יש אפשרות למצות חלק רב מהאפשרויות הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והטכנולוגיות של מצב התחלתי, תוך ניכוס סוגים שונים של עודפים (עוצמה, סטטוס, כלכלה) בעזרת הנורמות התרבותיות השוררות (מעמד תורשתי, כשרון טכני או פוליטי וכו').

לגבי הסיומת: "גם מה שאמרת לגבי אירופה נשמע כמו חריגה מסיבתיות. אתה מתכוון לומר שבד"כ גידול במשאבים מגדיל את האכלוסיה, אבל באירופה הגידול הזה נבלם באופן חריג?
אני לא בטוח אם הכלל באמת קורה בד"כ."

גם לי אין ביטחון בקשר למה שקורה בד"כ, אבל נראה לי שלתרבויות חומריות-טכנולוגיות יש נטיה לנצל את העוצמה הטכנולוגית שלהן ולהכחיד את התרבויות שעולות על מסלול אחר. אפשר לומר שטיעון זה נשאב מהמניפסט הקומוניסטי בו מרקס קובע כי הקפיטליזם הבורגני מחדש עצמו בלא הפסקה (בניגוד למשטרים היסטוריים קודמים) ומתפרש בהתמדה כאשר התפרשות זו דורשת גם התרחבות כוח האדם.

למען האמת גם חלקים אחרים של הטיעון עומדים בקנה אחד עם תזה מרקסיסטית משודרגת בסגנון אלתוסר ושות', אבל זה לא מעניין במיוחד.

מה שכן נראה לי מעניין הוא המצב האירופי. למיטב ידיעתי אמריקה עדיין מפגינה מידה של גידול אוכלוסין, ואילו אירופה מצויה במצב של גידול אוכלוסין שלילי (בלי להתחשב בהגירה). לכאורה הם מיישמים את ההמלצה של מלתוס (שיווי משקל דמוגרפי), אולם אילוצים כלכליים כגון פנסיה ושירותים סוציאליים לאוכלוסיה המבוגרת, ואולי גם דחף קיים לחידושים טכנולוגיים (שהרי תפיסת הקדמה המערבית קשורה בקשר הדוק להתקדמות הטכנולוגיה), מביאים אותם לאפשר הגירה של זרים שישמחו (לזמן מה) לבצע את העבודות השחורות, ותוך כדי ימנעו את התכווצות הכלכלה או יאפשרו את המשך התרחבותה.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432574
אני לא בטוח שהדיון הזה יכול להתכנס. אולי אנחנו מדברים בשני מישורים שלא נפגשים. אבל רק כדי להצביע על הקשיים שלי:

כשאתה כותב "ניכוס סוגים שונים של עודפים בעזרת הנורמות התרבותיות השוררות", בגלל המילה 'ניכוס' אני מניח שיש כאן ביקורת ובגלל 'הנורמות התרבותיות' אני מבין שהביקורת מופנית אל התרבות. אבל ביקורת על 'התרבות השוררת' זה עניין גדול מכדי שאפשר יהיה להתיחס אליו. היא הרי משתנה ומתעצבת ויש בה זרמים רבים שאנשים שונים מדגישים. למשל 'מעמד תורשתי' הוא פחות דומיננטי היום מאשר לפני 200 שנה. בעוד ש'כשרון טכני' כנראה יותר חשוב.

גם כשאתה כותב שלתרבויות חומריות יש נטיה להכחיד אחרות, בגלל המילים 'להכחיד אחרות' אני שומע ביקורת אבל לא יודע אל מי היא מופנית. נדמה לי שתרבויות שאינן חומריות בכלל נכחדות מעצמן.

אין עוררין על הנתון הסטטיסטי שגידול האוכלוסין האירופי הוא שלילי, עכשיו. היו תקופות כאלו גם בעבר. קשה לי להאמין שזה יישום מכוון של המלצת מלתוס (כמו התוכנית הסינית להגבלת הילודה). אבל אני לא מכיר הסברים משכנעים אחרים.
אני גם לא יודע אם האירופים 'מאפשרים' הגירה פנימה, מעודדים הגירה כזו, סובלים אותה בקושי או מתנגדים לה נמרצות. סביר שיש שם מכל הסוגים.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432576
למרות נטיות אישיות כאלה ואחרות, אין לי כוונה לבקר, שכן איני בטוח באשר לרמת המודעות של המבצעים, ובאשר לאחידות הטבע האנושי. אם בכל זאת משתמעת ביקורת בשל בחירות לשוניות כאלה או אחרות, מדובר בענין של הרגל או חוסר שימת לב.

אני בספק אם מדובר ביישום מודע של המלצת מלתוס, וסביר להניח שמדובר בהלך מחשבה המעדיף חופש והתפתחות אישית באופן בלתי תלוי בחוויית ההורות. כמו כן, ילדים כבר אינם בהכרח נכס כלכלי המבטיח את העתיד.

זכורני שבעבר חזו כי דור הבייבי בומרז יהפוך לנטל כלכלי על הדורות הבאים. לאור ירידת הילודה תחזית זו רוכשת יתר תוקף. ייתכן כי יש בזה להסביר את ההגירה לאירופה.

אם נשוב לענין האדמה, הרי שמלבד תרבות של נוודים מלקטים, כולן זקוקות ליחס כלשהו של בעלות על אדמה (לגידול שדות או לרעיה או להקמת בתי חרושת, ואופי הבעלות בוודאי נקבע בהתאמה לנורמות של חלוקת התוצרת והשתנותן (אני מתאר לעצמי שבשלב המהפכה הקומוניסטית הולאמו אדמות פרטיות ברוסיה, ובוודאי חלו שינויים בשלב הסטליניסטי. מה קרה בסין?).
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432586
המילה ''אירופאים'' היא כללית מדי. יש כל מיני אירופאים ואין אחידות דעות. העובדה היא שהאירופאים זקוקים למהגרים ואף מקבלים אותם. הם אינם מגיעים למסקנה ציבורית כנה שהם זקוקים להגירה ולכן צריכים לקלוט אותה על התוצאות התרבותיות שהדבר יביא. הם מעדיפים לחיות עם-ולהרגיש בלי.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432599
אני לא מבחין בסתירה. לא טענתי שמדיניות ההגירה מנוסחת באופן מודע. במיוחד הדגשתי את האלמנט הכלכלי שהמהגרים ממלאים, וסוג העבודות שהם תופסים. אף כתבתי שהמהגרים "שמחים" לעשות זאת רק זמן מה.

האם משתמע מלחיות עם ולהרגיש בלי כי במערב אירופה שמחים שמישהו ינקה להם את הרחובות ויתרום את חלקו למערכת הכלכלית-סוציאלית? זה עיקר מה שכתבתי.

לא התייחסתי לבעית השוני התרבותי, לבעיות החברתיות העולות מציפיות מסוימות כלפי מהגרים, ולבעיות הפוליטיות עם התרחבות הטרור. הכוונה היחידה הייתה לראות את אירופה ב"עיניים מלתוסיאניות", את היישום החלקי מנקודת ראות זו, ואת הסיבה האפשרית לחלקיות.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 432639
אולי ניטפוק אבל...
לי נראה מוזר שהמשפט הראשון אומר ש''המילה ''אירופאים'' היא כללית מדי''. והשלישי אומר ''שהאירופאים זקוקים...''. הרביעי אומר ש''הם אינם מגיעים...'' והאחרון אומר ש''הם מעדיפים...''.

לדעתי (בהמשך לדיון על ההשכלה למעלה) באירופה המערבית הגיעו למצב שמיצאים ידע (הנדסי ואחר) ומוצריו ומיבאים שרברבים ועובדים. חלק מהשרברבים באים מאפריקה והמזה''ת ורבים באים לאנגליה, למשל, מפולין. ליבוא הזה (כמו לכל סחורה) יש עלות כספית ואחרת שהאירופים, כמו כל אדם, מנסים למזער. בסוף תמצא נקודת איזון.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433091
אני חושב שכתבת דברים נכונים ברובם אבל הכשל הלוגי בדבריך הוא השוואת יבוא ויצוא סחורות ליבוא ויצוא אנשים. אם במדינות אירופה יוגדרו בגלוי אנשים לא אירופאים כסחורות -אפשר יהיה להסכים איתך.אתה יודע יפה שאנשים אינם מוגדרים כסחורות ולכן מוקדם או מאוחר הסתירה הזאת תתפוצץ.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433146
למה לשחק במילים (שלא לומר להתמגג)? לא האירופאים ולא האחרים מוגדרים כסחורות. העבודה של כולם, בין אם זה מוצר של מהנדס אירופי ובין אם זה שרות של מטפלת פיליפינית או שרברב טורקי, העבודה של כולם מוגדרת כסחורה.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433154
כמה קל לראות הכל בפשטות! במקומות שמפטרים אחרי 10 חדשים כדי למנוע תשלום פיצויים או קביעות רחמנא ליצלן- העבודה היא רק בגדר עלויות עבודה. יש מקומות בהם לא מפטרים באופן מתוכנן בכל שנתיים כדי להגדיל את הרווח לצורך חלוקת דיווידנד. יש מקומות דוקא באירופה הקפיטליסטית שם מפטרים כשממש אין ברירה.
אם זו היתה סחורה אז לא היו כל עקבות; בשביל להוריד משכורות ב2 יורו לשבוע היו מחליפים עובדים. במקומות שהעבודה המאורגנת היא בהקפים גדולים, בודאי שהעובדים אינם סחורה; לסחורה אסור להתאגד. התהליך המכוער שמתרחש בישראל כבר כ-‏25 שנה הוא באמת הפיכת העובדים לסחורה. האחראי על התקציבים באוצר שאינני זוכר את שמו, אמר בגאווה שהאוצר הצליח חשבור את העבודה המאורגנת ובמילים אחרות- להפוך את העובדים לסחורה.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433190
גם חבר שלי, משה, אוהב גבינה צהובה.

תנסה פעם להקים עסק שאין לו רווחים ותראה לכמה עובדים אתה יכול לעזור.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433205
קפיטליזם אין מטרתו לעזור. על זה שהוא עובד אין ויכוח. על זה שהוא מחויב מטבע האדם יש ויכוח. מה שניסיתי להעביר בתגובות שלי הוא שהבחירה התרבותית המערבית להישען על ערכים חומריים הביאה לדחיפה של גודל האוכלוסיה, מצב זה בצירוף לדחף התפשטות (בניגוד לסין למשל, שם שרר שיווי משקל דמוגרפי בתקופה המקבילה, טכנולוגיה לא נחשבה לערך מוביל, וככל הנראה גם דחף התפשטות לא) מחייב ככל הנראה את השיטה הקפיטליסטית.

גם מי שלא אוהב את זה, נאלץ להכיר שהחזרת הגלגל לאחור אינה סבירה. התפתחויות עתידיות הן נושא לספקולציה בלבד.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433290
אני חייב להודות שמה שניסית להעביר לא עבר (אלי) במלואו.

מי בחר ב"בחירה התרבותית המערבית"? הייתה לו ברירה? (אם כן, יש להקים ועדת חקירה)
גם כשאומרים שזה לא טבע האדם, זה לא ממש ברור לי. האם זה טבע האדם המערבי? ומה זה חשוב אם זה לא טבע האדם, כלומר שיכול היה להיות אחרת, אם "החזרת הגלגל לאחור אינה סבירה".

משל למה הדבר דומה, להגיד שהליכה על שניים איננה טבע האדם. אני לא פוסל אפשרות שהוא, לפני אלפי שנים, יכול היה להתפתח אחרת וללכת על ארבע. אבל עכשיו אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

אנחנו יכולים להביט בקופים שקופצים על ארבע ולהצטער שהתפתחנו לדדות על שניים. הביצועים שלהם הרבה יותר מרשימים. אבל עכשיו, זה מה יש. כך גם לגבי התרבות. אפשר להצטער שלא התפתחה במערב תרבות סינית. אבל עכשיו אפשר להגיד שהתרבות המערבית, הקפיטליסטית היא "טבע האדם המערבי" כי ככה התפתחה התרבות המערבית.

וחוץ מזה, נדמה לי ששאלו אותך למעלה, למה אתה חושב שהתרבות הזו היא שהביאה לגידול באולוסיה. אולי הגידול באוכלוסיה - עם גורמים נוספים - הוא זה שגרם לתרבות מתאימה להתפתח.

(ולבסוף, לא ידוע לי על שיווי משקל דמוגרפי בסין. איך הם הפכו ליותר ממליארד איש אם היה שם שיווי משקל?)
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433295
לא נראה לי שממש קראת את הפתיל. בכל מקרה, עברתם לדיון תש''חי ואותי זה לא ממש מעניין. איש איש וטעמו.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433343
1. נכון, "על טעם וריח אין להתווכח".
2. אבל, א. קראתי את הפתיל בעיון. ב. מה שכתבתי *לך* לא קשור בכלל לדיוני תשח"ים. ג. מה שאתה כתבת על "הבחירה התרבותית המערבית" נשאר עמום.
3. אם לטעמך עדיף להשאיר את זה ככה, ראה 1.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433432
נראה לי שנפתח בינינו קרב-רב(ון) סרקסטי, בוא ונשכח ממנו וננסה שוב (אם זה אכן מעניין...). נתמקד לפחות כרגע בנקודה הסינית.

שלחת אותי לחטט קצת בחומר (ואודה שלא הספקתי לעבור בעיון על פרק 16 של מלתוס אליו התייחסתי, קראתי אותו לפני זמן רב, ואם תרצה להמשיך בדיון אקרא אותו שוב) והעליתי את הדברים הבאים:

ראשית, פרק 16 של מלתוס ממנו קראתי ברפרוף כמה פסקאות (נראה שהפרק כולו רלוונטי), בסיום יש פסקה על סין, שכנראה בזמן הקריאה המקורית הוספתי לה תוך חשיבה עליה, ספיחים מודרניים שאין בה.

שנית, תקציר מחקר שמתייחס לדברים הנ"ל באופן אמפירי

להלן 2 פסקאות וקצת מסיום תקציר זה:
...
Chinese, deliberate fertility control has long been within the "calculus of conscious choice." China's unusually rapid fertility transition may, therefore, be attributed to the fact that the Chinese people did not require a change in attitude, only the establishment of new goals and institutions, along with the diffusion of effective technologies.

Lee and Wang thus contrast the European fertility transition with the more complex Chinese path. As Malthus would have predicted, the transition in Western European society followed a path from low fertility control to high control, while maintaining a late marriage age. By comparison, fertility transition in most developing countries requires both a postponement of marriage age and fertility. Lee and Wang argue that China, however, followed a path different from that of most developing countries as well as from that of Western Europe. Fertility was originally highly controlled, but with the rise of economic opportunities in the eighteenth century and the deterioration of familial authority in the twentieth century, Chinese fertility control relaxed, resulting in two stages of population growth. The second state of population explosion then generated a collective consciousness and state resolve to renew population control and consequently produced the current family-planning program, which delays the marriage age and increases fertility control.

Lee and Wang conclude that, planning demographic events has always been an important part of Chinese lives. Decisions have always entailed careful considerations of collective needs, whether they are of the Chinese family or of the Chinese state. Rational decision making in this context is a process of negotiation that takes into full consideration hierarchical prerogatives and collective interests. What matters is not just individual preferences, but the person's sex, birth order, and relation to the household head within the family as well as occupation, residence type, and political status in the society.

כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433624
הכי טוב בלי סרקזם. ואני גם לא רוצה להטיל עליך ועל עצמי יותר מדי עבודה.

כמה תהיות לגבי הקטעים שהבאת (לא ביקורת אלא תהיה - אולי מחוסר רקע):
השניים אומרים שעד המאה ה-‏18 הסינים יישמו פיקוח הדוק על הילודה על ידי המשפחות עצמן. אבל עם ההתפתחות הכלכלית, והתערערות הסמכות המשפחתית, הפיקוח הזה התרופף וזה גרם לפיצוץ אוכלוסין. המצב הזה החזיר את הפיקוח על הילודה - הפעם על ידי המדינה. הם מסיקים שתיכנון דמוגרפי היה תמיד חלק מהחיים בסין ושהסינים תמיד היו רגישים לצרכים הקולקטיביים.

דבר אחד שמסקרן אותי זה הטענה (המשתמעת) שהסינים לפני 200 שנה תיכננו את משפחותיהם לפי הצרכים הקולקטיביים. כאילו אבא סיני שהיו לו שני בנים ואישתו אמרה לו "בוא נעשה בת" היה אומר לה "השתגעת? זה פוגע בקולקטיב ועלול לגרום לפיצוץ אוכלוסין". זה לא בלתי נתפס אבל זה בלתי סביר בעיני, וכדי שאקבל טענה כזאת לגבי הסינים, צריך לתת לי ראיות יותר נחרצות.

יותר סביר בעיני שהוא יגיד לה "השתגעת? במה נאכיל אותה?" או "את רוצה שהשכנים יעשו ממני צחוק?".

כלומר, אם המדינה לא מתערבת לאנשים בחדר המיטות, אז נראה לי שאדם/זוג קובע את מספר ילדיו על ידי שני פרמטרים: א. עלות/תועלת כלכלית - האם אפשר לכלכל את הילוד ואולי גם להרוויח ממנו. ב. עלות/תועלת חברתית/תרבותית - מה מקובל בשכונה ומתי ילעגו לי.

התיאוריה שלי היא שפרמטר ב' נקבע פזה או שתיים אחרי פרמטר א'. כלומר, אם בשנת 0 התנאים הכלכליים מאפשרים/דורשים 10 ילדים במשפחה, אז בשנת 100 מקובל בתרבות להוליד 10 ילדים. אבל אם עד שנת 100 התנאים הכלכליים השתנו לרעה ומאפשרים רק 2 ילדים, אז בשנים 100-200 יווצר פיצוץ אוכלוסין ואז בערך בשנת 200:
- או שיהיה אסון דמוגרפי ומליונים ימותו
- או שהתנאים הכלכליים/טכנולוגיים ישתפרו ויאפשרו 10 ילדים
- או שהתרבות תשתנה ותגרום למשפחות להוליד 1-2 ילדים וללעוג למי שיש לו 10.

במילים אחרות אני אומר שאין יד מכוונת ששומרת מתאם צמוד בין כלכלה, תרבות, וילודה (כמו שאולי מלתוס רצה). זו היד הנעלמה (והכאוטית).

גם לי אין ראיות לתיאוריה הזאת, אבל היא נראית לי יותר סבירה מזו שאנשים - אפילו סינים - מולידים לפי חישובים מלתוסיאנים.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433663
האם אתה מתכוון לעובדה שכאשר הייתי ילד בתחילת שנות ה-‏60 דובר על המגבלות שהטיל השלטון הסיני על הילודה- היו אז בסין 600 ניליון אנשים. לאחר כ-‏40 שנה עם המיגבלות יש מספר כפול.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433668
בעיה גדולה במדעי החברה היא שאין "בקרות מעבדתיות" מוצלחות. מה היה קורה אילולא היו מגבלות? האם הכלכלה הסינית והטכנולוגיה שם המשיכו להתפתח? מה היה קורה אילולא המשיכו להתפתח?

ליקום המקביל פתרונים.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433765
כן. זה כמו שלפני 60 שנה הקימו את משרד החינוך ועד עכשיו חלק גדול מילדינו נכשלים בהבנת הנקרא.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433770
וואלה לא חשבתי על זה.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433665
החיבור של מלתוס הוא בעל אופי אקולוגי ומעונין לעורר מודעות לדברים שנעשים כפי שאתה מציג, מתוך נורמה תרבותית שלא מהרהרים בה רבות. בפשטנות אפשר לומר שמלתוס מתייחס לכושר נשיאה (אוכלוסיה-משאבים), ומבקש לעורר מודעות למצב לצורך יצירת מתאם. אולי כדאי לסייג את כל האמור לעיל, שכן מלתוס לא היה מרקסיסט או אידאולוג מכוון לעתיד כלשהו, הוא פשוט ביקר כתבים שהיו מקובלים בזמנו על מגמת הקדמה של המין האנושי, וניסה להיראות מגבלות וחוסר ריאליזם (כשלסיכום זרק מספר המלצות בעניין ילודה וכו').

על הכורח התרבותי המפעיל אנשים (לדעתי את רובם, ואפילו את הרוב המכריע, אך לא את כולם, אני אקח את העמדה של קאמי ב"אדם המורד", כמובן שגם המורד מוגבל אך הוא מודע לבחירותיו) אין לנו ויכוח.

על הצמידות של תנאים כלכליים ותרבותיים אכן אפשר להגג, בתגובות הקודמות שלי הצבעתי על מקרה אירופה (ירידה בילודה, עליה בקליטת מהגרים, ככל הנראה מכורח כלכלי) שמציגה מקרה מבחן מעניין. נראה לי כי ה"אירופאים" שבאופן כללי משופעים בטכנולוגיה ונהנים (במובן הארצי) מכלכלה מודרנית בוחרים למקסם את רמת החיים שלהם ולכן לא מביאים ילדים בהמוניהם.

עם זאת הם כנראה נתקלים בבעיה של צמצום אוכלוסיה שעשויה להביא לדעתם להצטמקות כלכלית ולכן הם מאפשרים הגירה רבה. ברור לי שהפסקה הזו מקנה לאירופאים "מודעות" רבה, ושצריך לעשות מעקב דמוגרפי אמפירי, ואולי לשלוף ציטטות שמעידות על ציפיות החיים באירופה והשתנותן, נראה לי שזה מעבר ליכולותינו.

אבל גם ידוע לי שבעיית הפנסיה של הבייבי בומרז היא לא דבר שאני המצאתי ושחושבים על הנושא לא מעט זמן, דבר שמצביע על מודעות מסויימת.

ובכל מקרה, עניין בכירות התחומים כלכלה-תרבות שנויה במחלוקת כבר זמן רב (חיבורו של ובר "האתיקה הפרוטסטנטית" בתגובה למטריאליזם החומרי של מרקס) ובוודאי שלא ניישב אותו כאן. לדעתי לעתים הכלכלה מובילה לשינויי תפיסה ולעתים התפיסה מובילה לשינויים כלכליים.

שים לב למשל, שבסין לא תרגמו הישגים מדעיים לביצועים כלכליים כשאירופה הייתה יבשת מפגרת, וגם לגבי יוון העתיקה יש עדויות לחידושים טכנולוגיים שלא הצליחו להמריא כנראה מסיבות תרבותיות.

מחקרים אנתרופולוגיים כיום מצביעים על תרבויות שמאבדות את הווייתן לטובת הגלובליזציה, אך מצביעים גם על תרבויות שנאבקות על הווייתן נגד הגלובליזציה (הכוונה היא לתרבויות ילידיות כגון שבטי האינדיאנים בברזיל או הלאפים באזור הארקטי).

אם מתחשבים בתפיסות כבודהיזם, טאואיזם, (יהדות!), קונפוציוניזם וכו', נראה לי כי ניתן להצביע על כך שלא פעם הן אלה הגוזרות הוויה כלכלית ולא להפך.

אחרון חביב, נתקלתי פה לא מזמן בסקירת ספר של ראובן זייטק, בדיון - "אם אתה כל כך חכם איך זה שאתה לא עשיר?" שנראית כרלוונטית לדיון הזה.

אני אשמח לנסות ולהרחיב בנושא, אם יש משהו שאתה סבור שלא חורג מתחום השגתנו ומאמצינו, אבל מהתגובה שלך נראה כאילו הגענו לשלב ההשערה המטפיזית, שלב שבו אין לנו הרבה מה לעשות.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433764
טוב, עכשיו הצלחתי לקלוט יותר ממה שניסית להעביר. לא שהכל ברור לי אבל אולי זו דרישה מוגזמת. פתאום ירד לי האסימון שאנחנו מדברים (גם) על העניין העתיק הוויה->תודעה או תודעה->הוויה. אני חושב שעשינו מספיק (לפחות עד שאקרא חלק מהכותרים שהזכרתה).
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433240
לאן אתה נסחף? היכן קראת אצלי שאני בעד עסקים ללא רווח? אני בעד השיטה הסקנדינבית שהיא קאפיטליסטית למהדרין. אפילו מילטון פרידמן הגדול הביע הערכה לשיטה הסקנדינבית ורק הסביר מדוע היא אינה מתאימה לשיטת ה-hire-fire האמריקאית. בסקנדינביה יש רווחים ויש חרות הקניין. ההבדלים הם באתיקה של השימוש בחירות הזאת.
כמה בעיות עובדתיות בנוגע לרומא 433291
אז תקים מפעל עם אתיקה סקנדינבית ועובדים ישראלים. ותראה לי רווחים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים