שתי הערות לסדר 433575
מעבר לעובדה שהחוק המוצע הוא בדיחה (וחבל שהבדיחה על חשבוננו), חלק מהמגיבים העלו שתי טענות מעניינות. האחת, שבהעדר אכיפה "אין ברירה" לחקלאים בדרום והם חייבים "לקחת את החוק לידיים". נוסח החוק החדש אכן מניח שירי של חקלאים על פורצים הוא "מרתיע" במידה מספקת ויפתור את הבעיה. טענה שניה היא שבמדינות מסויימות בתקופות מסויימות היה עונש מוות על עבירות רכוש.

1.
נתחיל מעניין האכיפה. ואתחיל מן השורה התחתונה: *אין הרתעה בלי אכיפה*. אין חיה כזאת. אנחנו יודעים די הרבה על פשיעה ועל ענישה. אחרי הכל, כמעט כל ההסטוריה הכתובה עוסקת בענישה. אם הרתעה היתה עובדת, לא היה דבר כזה פשע. ניסו הכל. היו תקופות שבהן ניסרו לגנבים את הידיים. זה לא צמצם את כמות הגניבות. באירופה של העת החדשה, פושעים היו מוצאים להורג בעינויים שהיו גורמים לרוב קוראי ה"אייל" להקיא את נשמתם. אי אפשר לומר שהאמצעים הללו צמצמו את הפשיעה - שהיתה מאוד רווחת בחברות הללו. רבותי, עזבו שטויות. זה לא עובד. הרתעה לבדה היא מיתוס. לא קיים. יוק.
אכיפה היא סיפור אחר. אכיפה למעשה היא מה שמאפשר הרתעה. מה שמעניין את רוב הפושעים הוא לא "מה יעשו לי" אלא "מה הסיכוי שיתפסו אותי". למעשה, במרבית סוגי הפשיעה והעבירות, לא כל כך חשוב מהו העונש. חשובה עצם התפיסה. כלומר - האכיפה. דוגמה פשוטה: על נהיגה במהירות מופרזת יש עונש מוות. לא מידי רשויות החוק, אלא מידי חוקי הטבע. אלא ש"עונש" המוות הזה לא מרתיע נהגים עבריינים מלנהוג באופן מופרע. למה? משום שמרבית הנהגים המופרעים לא נענשים כלל. אפילו לא שורטים את הג'אנט. שלטים נוסח "על כביש זה נהרגו השנה 50 בני אדם" לא הצליחו להוריד את מהירות הנסיעה בכביש ליד הבית שלי. מצלמת משטרה אחת, שמצלמת נהיגה עבריינית ושולחת דו"ח אוטומטי הביתה, עושה עבודה ששום איום בעונש לא עושה. את המצלמה כולם רואים, כולם יודעים שהיא שם, וכולם נוסעים לאט. הם יסעו לאט גם אם העונש יהיה 50 ש"ח. אם תופסים אותך מיד, גם לעונש קל מאוד יהיה אפקט הרתעתי.
כלומר - ירי בפורצים אינו תחליף לעבודת משטרה. אם רשויות החוק במדינה שלנו מקוות שהגברת האלימות תחסוך להן עבודה, נכונה להן אכזבה. כמה חבל שזה יהיה על חשבוננו.

2.
במערב הפרוע (ולא רק שם) היו מוציאים להורג גנבי סוסים. אנחנו לא חיים במערב הפרוע, כתבו כאן כמה מהמגיבים. מה ההבדל בין הנגב לבין המערב הפרוע? "המערב הפרוע " היה פרוע בגלל שילוב של שלושה אלמנטים:
הראשון - העדר מוחלט של חוק וסדר. אם אתה לא תעצור את הגנבים, אף אחד אחר לא יעצור אותם בשבילך.
השני - רמה גבוהה של אלימות. אם אתה לא תירה בגבני הסוסים, סיכויים טובים שהם ירו בך.
השלישי - מדובר בחברה עניה, וחיים בסביבה קשה. אם הם יגנבו לך את הסוסים, יש לך סיכוי טוב למות ברעב.

התנאי השלישי הוא החשוב ביותר. אנחנו לא שם. אנחנו חיים בחברת שפע. אף אחד לא ימות פה ברעב מחר בבוקר. אפילו במקרה הקיצוני שבו אני אשאר בלי בית ובלי פרנסה, עדיין יש ביטוח לאומי, ועמותות, ונדבות. קשה למות ברעב בארץ. זה לא בלתי אפשרי לחלוטין, אבל נדיר מאוד. בחברה שבה עצם הקיום שלך נמצא בסכנה עקב גניבות, נדרשים אמצעים קיצוניים לשם הגנה על הרכוש. האם אמצעים כאלה יכולים לקבל הצדקה בחברה שלנו?
העדר חוק וסדר אינם תוצאה של מדיניות משטרתית בלבד. יש עיירות בדואים בנגב שבהן אחוז האבטלה מגיע ליותר מ-‏80%. מדינת ישראל לוקחת אוכלוסיה של כמה מאות אלפי אנשים, דנה אותם לחיים בשולי החברה, בגיטאות של עוני מוכי אבטלה. האם זה באמת כל כך מפתיע שיש שם פשיעה רבה?
ולסיום: הערה על אלימות. במצב שבו גנבי בקר מצפים לחוואי עם נשק, חזקה עליהם שיצטיידו בנשק בעצמם. הפריצה הבאה עשויה להגמר ברצח, ולא של פורץ. אחרי הכל, לפורץ תמיד שמור יתרון ההפתעה.
שתי הערות לסדר 433615
''הפריצה הבאה עשויה להגמר ברצח'' - נכון, אבל זאת עברה שנאכפת על ידי המשטרה.
שתי הערות לסדר 433617
אמת, אבל הפורץ לא בא בכוונה לרצוח. רק לקחת. הקטע של לרצוח יקרה לו, למסכן, בטעות.
שתי הערות לסדר 433620
האם אתה, בתור חוואי היפותטי בנגב, לא היית מעדיף להגן על אורח חייך (לצורך העניין, אם נגנב ממך רכב ההכרחי לתפעול החווה, שמחירו מאות אלפי שקלים – נדמה לי שזה נזק שחוואים מסויימים יתקשו *מאוד* לספוג), ובתוך כך להסתכן במוות, במקום לשבת בחוסר אונים, אבל בביטחה, בבית?

לא ממש ברור לי איך ניתן להצדיק את גיוס החובה לצבא, באם אתה בוחר באפשרות השניה.

נקודה נוספת, שנאמרה פה בחצי פה (ואני לא בטוח שהיא אכן נכונה, אבל יוצא מתוך הנחה שכן) היא עניין הביטוח. אילו הרכוש היקר היה מבוטח, כל עניין הגניבות היה עסק לא נעים, אבל לא נורא עבור החוואים. מכיוון שחברות הביטוח לא מסכימות לבטח, ובצדק יש לומר, נדמה לי שמוטלת על המדינה החובה המוסרית להציע איזשהו "ביטוח ממשלתי". כך גם תהיה לה מוטיבציה נוספת להפעיל את זרועותיה ביתר יעילות למנוע את מקרי הגניבה, או לפחות למצוא את הרכוש הגנוב ולהחזירו.
שתי הערות לסדר 433623
1. אני בהחלט מבין את החוואי. אני לא מבין את רשויות החוק (בעצם, אני כן מבין שהם לא מבינים כלום). אני לא סבור ששי דרומי הוא הבעיה (וספק אם הוא יורשע על פי החוק הקיים). השילוב של חוסר תפקוד של המשטרה, רשויות מקומיות מושחתות עד היסוד, אוכלוסיה מוכת אבטלה, מדיניות ממשלתית מזניחה, ודת - הוא שילוב רע מאוד. לבדואים בנגב יש הרבה בעיות וכמעט כל ממשלות ישראל הזניחו את הטיפול בהן. הדבר היחיד שמדינת ישראל עושה בנגב הוא יצירת "טריזים" של חוות בודדים בנגב כאמצעי "למניעת השתלטות עויינת של בדואים". זה לא מקרב את הפתרון, רק מסבך את המצב עוד יותר. לא צריך להיות גאון כדי להבין שיש עוד הרבה לאן להדרדר בנגב.

2. אתה מניח שהמדינה היא גוף אחד בעל רצון אחד. מה אכפת לשר המשטרה אם שר הפנים מוציא מיליארדים מיותרים על תשלומי פיצויים? אדרבא, שיסתכסך שר הפנים עם שר האוצר, והסיעה של שר המשטרה תצא מחוזקת...
שתי הערות לסדר 433724
1. שחרור הרסן מעל החקלאים משפיע על האכיפה (=הסיכוי להתפס) במידה רבה, ולא פחות משהוא משפיע על הענישה.

2. החקלאים מספרים על גל גניבות בלתי פוסק, שממוטט אותם. כשחווה שבה השקעת את כל חייך (לחילופין: המחשב עם כל הקבצים שלך) בסכנה, זה לא ממש מנחם לדעת שבקצה הדרך מחכה לך עמותה עם פרוסת לחם.
שתי הערות לסדר 433749
אלא שיש כאן ניסיון מוזזר לטפל בסיטואציה נקודתית ולא במערכת השלמה. למשל ''יופסק הכיבוש'' או ''תוחל הריבונות.''
שתי הערות לסדר 433798
1. לא נכון. זו איננה אכיפה. לפושע יש יתרון עצום על פני החקלאי בסיטואציה הזו. נכון, יש פה פוטנציאל להגדיל את מספר העבריינים שייהרגו בעצמם, אבל גם את מספר העבריינים שיהרגו חוואים.

2. אין מוות ברעב שקול לפשיטת רגל.
שתי הערות לסדר 433846
1. הגדרת אכיפה כסיכוי שהפושע יפגע, ומתן שיניים לנפגעים מגדיל את הסיכוי הזה. אולי זה מגדיל את הסיכון לחוואים (אני לא בטוח בזה - המשטרה כן מתפקדת במקרים של רצח), אבל זה לא רלוונטי.

2. וגם אין עקירת שיניים בלי הרדמה שקולה לנמק בקרסול. אני מוכן לחשוב על עוד זוגות של דברים שאינם שקולים זה לזה, אם יוסבר לי לשם מה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים