בתשובה להאייל האלמוני, 23/02/07 20:36
לתגובה הזאת חיכיתי 433815
"מאחורי כל פסק דין, הרשעה או זיכוי, ישנם עמודים על עמודים של הנמקות והסברים שלא נועדו להינמק בארכיונים אלא להיקרא בקפידה בידי הנוגעים בדבר."

אני מסכים איתך לחלוטין, הנקודה היא שבמקרה שלנו "הנוגעים בדבר" זה השר לביטחון פנים, ולא בג"ץ. ואם השר לביטחון פנים קרא את ההנמקות וההסברים בקפידה והחליט בכל זאת, משיקוליו המקצועיים, *בניגוד* לעמדת בג"ץ, זו זכותו, זו סמכותו, זו החלטה שלו, בשביל זה הוא שם.

ואנחנו לא הסמכנו את אולמרט להיות ראש ממשלה, אנחנו הסמכנו את הכנסת והיא שהסמיכה את אולמרט, דיכטר וכל השאר.
וכן, ההסמכה הזו חייבת להיות טרנזיטיבית בשביל שבכלל תהיה אפשרות שאנחנו חיים בדמוקרטיה‏1, כי מדינה שבה כל ההחלטות החשובות מתקבלות ע"י אנשים שלא הוסמכו, ישירות או בקשר טרנזטיבי‏2 ע"י הציבור היא לא דמוקרטיה.

1וכך מקובל למיטב ידיעתי בכל דמוקרטיה, נשיאותית ופרלמנטרית כאחד.

2למעשה, גם את חברי הכנסת אנחנו לא בוחרים ישירות, אנחנו הרי מצביעים למפלגה, לא לחבר כנסת ספציפי.
לתגובה הזאת חיכיתי 433816
"ואם השר לביטחון פנים קרא את ההנמקות וההסברים בקפידה..." ומי אמר לך שכך עשה?
"זו זכותו, זו סמכותו, זו החלטה שלו, בשביל זה הוא שם".
האם אתה פוסל כך כל מחאה, התנגדות, ערעור וכיו"ב על כל החלטה משמעותית של שר?
לתגובה הזאת חיכיתי 433964
"האם אתה פוסל כך כל מחאה, התנגדות, ערעור וכיו"ב על כל החלטה משמעותית של שר?"

אני לא פוסל מחאה או התנגדות, הבעיה שלי היא עם הערעור.
אני לא מבין כיצד ולמה בג"ץ הפך להיות סמכות ערעור על החלטות הממשלה.
בג"ץ אומנם יכול להתערב בהחלטות האלו במדינה והן עוברות על החוק, אבל מניין הוא לוקח את הסמכות להתערב בשיקולים ובקבלת ההחלטות של הממשלה כאשר הן **במסגרת החוק**?
לתגובה הזאת חיכיתי 433977
הוא לוקח את הסמכות הזאת כאשר יש בהן משהו שאיננו במסגרת החוק.
לתגובה הזאת חיכיתי 433990
מה ההבדל, מבחינת החוק, בין מינוי למפכ"ל של אדם שלא הועמד מעולם לדין, מינוי של אדם שהועמד לדין ויצא זכאי מחמת הספק ומינוי של אדם שהועמד לדין ויצא זכרי מחוסר אשמה?

אין הבדל מבחינת החוק.

לכן ה"פרשה" של גנות מלפני 10 שנים, שבה הוא יצא זכאי, לא יכולה להיות עילה חוקית להתערבותו של בג"ץ.
לתגובה הזאת חיכיתי 433991
לפי מה אתה קובע שאין הבדל מבחינת החוק?
לתגובה הזאת חיכיתי 434080
מכיוון שבמדינת ישראל כל אדם הוא חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, ולכן בשלושת המקרים האדם חף מפשע, אין שום הבדלה בחוק בין סוגים שונים של חפות מפשע, או שאתה פושע (הורשעת בבית משפט) או שאתה חף מפשע (לא הורשעת בבית משפט, ולא חשוב מאיזו סיבה, בין אם כי מעולם לא האשימו אותך בכלום, בין אם כי יצאת זכאי מחמת הספק או מחוסר אשמה או מכל סיבה שהיא).
לתגובה הזאת חיכיתי 434082
הסבר נא, אם כך, מדוע משחיתים השופטים את זמנם לריק בכתיבת פסקי דין ארוכיפ ומקיפים לנמק מדוע מדובר בחוסר ראיות או בספק, ולאו דוקא בחוסר אשמה?
לתגובה הזאת חיכיתי 434085
סעיף 182 בסד"פ
לתגובה הזאת חיכיתי 434087
והוא אומר...
לתגובה הזאת חיכיתי 434090
"בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה." http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים