בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 02/03/07 13:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
משום מה, התופעה הזאת של חיילים הנוטשים את בסיסם במחאה על פגיעה בזכויות הותיקות שלהם, חוזרת פעם אחרי פעם, כמו הציפרים הנודדות או ימי השרב. מה שמעניין יותר הוא שתמיד, אבל תמיד, מדובר בחיילי חטיבת גולני. מה, על פלסים לא צריך לשמור? שיריונרים לא אוכלים? את השרותים של התותחנים לא צריך לנקות? תגידו הדבר נובע מהאופי המיוחד של חטיבת חי"ר ותפקידיה? אבל התופעה לא קורית גם בחטיבות החי"ר האחרות. אז לא, לא מדובר בפחות שמירות ומטבחים. מדובר על ויתור על דרישות מחיילים, בעיקר על דרישות משמעתיות (הופעה, עמידה בזמנים וכו'), אבל גם על עיגולי פינות מקצועיים. כשחייל נהרג מאש כוחותנו, כי פקודה מסויימת לא הגיע לאזני כל הלוחמים, כי מה פתאום שהם יחזרו על הפקודות של המ"מ הקיבוצניק והטרי, הרי הם גולנצ'יקים ותיקים, אף אחד לא טרח לעשות את החיבור בין הדברים, ולשים קץ לתופעה המבישה, ובעיקר הבלתי חיילית. והזכות להתעלל בצעירים היא חלק שולי בתופעה. דווקא הנוהג הזה קיים בהרבה מאוד יחידות בצה"ל (ובהרבה צבאות בעולם). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את השורה התחתונה שלך דוקא כמאפיין מאד חשוב. כמי ששרת בצה"ל לפני הרבה שנים- ולא בגולני- אני יכול לומר שאינני זוכר את התופעה של מאבק על הזכות להתעלל בצעירים. יש בגולני תופעה של דמורליזציה בסיסית. יש נסיונות חוזרים ונישנים לחזור ולתפוס פיקוד על כל היחידה-כולל הותיקים-והנסיונות נכשלים. לפני 16 שנים פגשתי חיילים של גולני בפעילות בחברון. אולי זו היתה פלוגה/מחלקה חריגה אך בניגוד לגבעתי וצנחנים- היו לגולני מאפיינים של קלגסים פורעי מישמעת. לדעתי לאור כל מה שמתרחש בחטיבה הזאת בלפחות 10 השנים האחרונות, לא היה מזיק לפזר את הגדוד הסורר ולהקים אותו מחדש בעוד שנתיים; יש עוד כמה ממסורות גולני שלא היה מזיק להציף ולשנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |