בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 05/03/07 22:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עכשיו אני לא יכולה לענות שום דבר אחר (למרות שכבר אז ציינתי שמד"ב ריאליסטי אני מחבבת. קרציות) ___________ העלמה עפרוניות, נפרדת רק עכשיו מפורים. ירושלים, וזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המממ. אני נוטה לומר שמד"ב *טוב* הוא ריאליסטי, אפילו אם יש בו חלליות וחייזרים. לטעמי זו בעצם המהות של מד"ב - לתאר בצורה משכנעת מה עשוי לקרות אם (ותוך כדי כך ללמוד הרבה על הכאן והעכשיו, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל ספר מדע בדיוני חייב להיות תיאור של ההשלכות העתידיות של פיתוחים מדעיים של ימינו או להתבסס על ידע מדעי דוגמת ספריו של קלארק יבד''ל ושל אסימוב עליו השלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תיאור של ההשלכות העתידיות של פיתוחים מדעיים/להתבסס על ידע מדעי" זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהוא ריאליסטי. מה שכן, אם נותנים יותר מדי דרור לדמיון, זה כבר לא מד"ב אלא פנטזיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כן חייב להיות מציאותי כדי שאפשר יהיה להנות ממנו. אני לא מסוגל לקחת חצי-ברצינות ספר או סרט שבו בני אדם וחייזרים חולקים בחופשיות טכנולוגיה - מה לעזאזל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, ההתנהגות צריכה להיות מציאותית. הדחפים המניעים את הדמויות צריכים להיות כמו שהם במציאות, ורק הטכנולוגיה ראוי שתהיה, אהה, בדיונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי מד"ב הוא רק סגנון שמשתמש בתפאורה דמיונית באופן ברור ומוצהר כדי להעביר את המסר של המחבר. השימוש בתפאורה דמיונית במוצהר מאפשר לקורא להפתח יותר למסר (ביקורת כבר אמרנו?). בגלל זה בדרך כלל המסר במד"ב יהיה אוניברסאלי, קרי,לא תלוי בזמן ובמקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו הגדרה טובה במיוחד. אפשר להגיד על כל ספר שהוא משתמש בתפאורה כלשהי כדי להעביר את המסר של המחבר. אז "מלחמה ושלום" עושה זאת באמצעות תפאורה של אירוע היסטורי, ואילו 1984 עושה את זה עם תפאורה של עולם עתידני. אבל זה פשוט מדי. אני לא חושב שספר כמו "סולאריס" מסוגל להיכתב עם "תפאורה" אחרת - כלומר, המפגש עם צורת החיים הזרה ותיאור ההתמודדות איתה היא משהו שמהותי לספר וחורג מגבולות התפאורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגדיר כל ספר באמצעות התפאורה שבה מתרחשת העלילה, אבל למיטב ידיעתי מד"ב, בו התפאורה היא דמיונית במוצהר, הוא הז'אנר היחידי שאכן מוגדר כך. לגבי מלחמה ושלום, 1984 וכל ספר אחר, יתכן שספר יקוטלג לפי יותר מקטגוריה אחת. לגבי סולאריס, לא קראתי את הספר כך שיכול להיות שאני טועה ובגדול, אבל יתכן ואפשר להציג את השאלה של פתיחות לזר וללא ידוע גם בדרכים אחרות ולא רק במפגש עם חי זר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא חושב שמד"ב מוגדר כך, אבל מכיוון שהויכוח על הגדרת המד"ב הוא עתיק ואין בו הכרעה, יותר נכון לומר שאני חושב שההגדרה הזו משעממת. במד"ב, בעיני, האלמנטים ה"דמיוניים" הם חלק אינטגרלי מהסיפור, לא רקע. לכן מלחמת הכוכבים זה לא מד"ב, אבל סולאריס כן. באשר לסולאריס - ודאי שאפשר להציג *רעיונות* בכמה דרכים שונות, אבל אנחנו מדברים כאן על משהו שהוא מעבר לרעיונות "סתם". ברור שאת מלחמה ושלום אפשר לכתוב גם עבור תקופה אחרת ומלחמה אחרת ועדיין לשמור על קווי העלילה המרכזיים והדמויות (למרות שהערך ה"היסטורי" של הספר - זה שעוסק בניתוח המלחמה הספציפית הזו - יילך לאיבוד) אבל לא נראה לי שלסולאריס ניתן לעשות זאת, ויעיד על כך העיבוד האמריקאי המחפיר לקולנוע, שבו באמת אין את החייזר המרכזי של הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא האופן שבו אני מגדיר מד"ב, אבל זה מבחינתי אחד האינדיקטור העיקרי למד"ב איכותי בניגוד למד"ב לא טוב. מד"ב טוב (ספר/סרט/סדרה) בד"כ משתמש במד"ב כתפאורה/יריעה לפרוס עליה עלילה שנאמנה להגיון הפנימי שלה. מד"ב גרוע נוטה להתרכז בתפאורה עצמה, כלומר במד"ב עצמו, ומזניח את העלילה, שאז נוטה להיות מטופשת, קלישאית ו/או מעצבנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה שאתה אומר, כי זה גם איך שאני רואה את ההבדל בין מד"ב טוב למד"ב גרוע, רק בדיוק הפוך. היית אומר שרוברט ל. פורוורד, למשל, זה מד"ב גרוע? לארי ניבן וג'רי פורנל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שהזכרת את ניבן. אני מבקש להחליף את הדוגמה של "סולאריס" ב"עולם טבעת". עכשיו *זה* ספר שאין לי שום מושג מה הטעם בו אם משנים את הרקע, ועדיין הוא היה מרתק וגרם לי לחשוב קצת על לאן המין האנושי בכלל מנסה ללכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מאפיין של חלק מהיצירות המד"ביות שיכול להתקיים רק עם אלמנט מד"בי הוא ביקורת על תופעות חברתיות ע"י אקסטרפולציה שלהם לעתיד (למשל 84, עולם חדש מופלא, המוסד וכו') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזאת הסיבה לתפאורה הבדיונית. אולי מתוך ההנחה שלאדם יותר קל לקבל ביקורת שמופנת כלפי אחר מאשר ישירות אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך "המוסד" הוא אקסטרפולציה של מצב קיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המוסד נכתב למיטב זכרוני כמעין פנטסיה של ''והיה אם'' על רקע סיפור נפילת האימפריה הרומית. אפשר לראות את זה כאקסטרפולציה, במובן מסויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אני חשבתי על פסיכוהיסטוריה, שזה ספקולטיבי לגמרי ולא אקסטרפולציה לשום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנחנו חשבנו, בין השאר בעקבות תגובה 104515, שמדובר באקטרפולציה של המכינקה הסטטיסטית מאטומים לבני אדם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקעת בסרץ'. אבל לא, הספר לא עוסק באקסטרפולציה מאטומים לבני אדם, אלא בהשלכות האפשריות של פיתוח ענף מדעי שעוסק באקסטרפולציה כזאת והישום המעשי שלו. האקסטרפולציה עצמה היא רק מכשיר עלילתי מד''בי (''טכנו-באבל''). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסימוב מציין במפורש ש''המוסד'' נכתב בהשראת גיבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדע בדיוני הוא הענף של הספרות העוסק בהשפעת השינוי על אנשים בעולם האמיתי ובדרך שניתן להשליך אותו על העבר, העתיד או על מקומות רחוקים. הוא קשור לעיתים מזומנות בשינוי מדעי או טכנולוגי, ובדרך כלל הוא עוסק בדברים שחשיבותם חורגת מתחום היחיד או החברה. לעיתים קרובות אלה הם הציביליזציה והגזע האנושי בעצמם הנתונים בסכנה. הגדרה אלטרנטיבית: סיפרות המתרכזת במצבו ובגורלו של הגזע האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"סיפרות המתרכזת במצבו ובגורלו של הגזע האנושי" הנה הלך Ringworld... (אלא אם אתה מרחיב קצת את הגדרת "הגזע האנושי" או את הגדרת "מתרכזת"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הלך? ולמה צריך להרחיב משהו כדי שלא ילך? אני לא חושב שהיה נשאר משהו בספר, אלמלא האפשרות (הרחוקה) שאפשר יהיה לבנות כזה עולם אי שם בעתיד הרחוק. נכון שבספר לא האנושות בנתה אותו, אבל אני לא חושב שזה משנה משהו מהותי. באופן כללי, למרות שאני לא אוהב הגדרות לז'אנרים ספרותיים, דווקא ההגדרה הזו לוכדת יפה קבוצה גדולה של ספרים מאד שונים, שהאופן בו אני נהנה מהם מאד דומה (לא חייבים לקרוא לה "מד"ב" - אבל נראה לי שקל להסכים שכל ספר כזה הוא מד"ב). סיבות נהדרות לאמץ אותה כקרטריון לקלסיפקציה. מ-"הספר הזה מתרכז במצבו ובגורלו של הגזע האנושי" אני יכול להבין שספרות גדולה כנראה לא מצפה לי כאן, אלא מדובר בספר קל, משעשע (לחובבי מדע וטכנולוגיה) ושלא דורש מעורבות רגשית גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, גם ספר שאין בו בכלל בני אדם יכול להיחשב לספר ש''מתרכז במצבו ובגורלו של הגזע האנושי''. זה למה אני לא אוהב הגדרות - קל למתוח אותן עד שאובדת לחלוטין משמעותן האינטואיטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון שלך: תצטרך להצדיק אותו פעמיים: 1. כשאני שומעת "מצבו וגורלו של הגזע האנושי" אני שומעת לבנת בטון עצומה נופלת - זה נושא נורא-נורא כבד. כל כך מקיף, עד שההגדרה הזו לא אומרת כלום בעצם (במה עוסק "מלחמה ושלום"? האם לא באותו נושא? במה עוסק "אל תיגע בזמיר"?) 2. יש הרבה ספרי מד"ב שדורשים, או גורמים, מעורבות רגשית גדולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלחמה ושלום עוסק בחברה הרוסית בימי המלחמות הנאפוליוניות. אל תיגעו בזמיר (עוד מקרה שבו הסרט טוב מהספר) עוסק בחברה הדרומית בשנות ה30. לעומת זאת, עולם הטבעת עוסק במצב בו עשוי המין האנושי כולו להיתקל בהתפשטותו בחלל (בהנחה שאכן יש חייזרים מפותחים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מלחמה ושלום היה עוסק *רק* בחברה הרוסית בימי המלחמות הנפוליוניות הוא לא היה מעניין במיוחד בימינו. כנ"ל עבור הזמיר. בו רדלי לא חי רק בחברה הדרומית בשנות ה-30. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצירות סיפרות עוסקות בחיי הפרט על רקע סביבתו ולכן הן גם כלל-אנושיות וגם מהוות יצוג של הסביבה החברתית וההיסטורית שאותה הן מתארות (גם סיינפלד למשל פופולרית ברחבי העולם למרות הרקע הניו-יורקי המובהק שלה המובן ליודעי ח''ן בלבד), אבל זה לא עושה אותן למייצגות של המין האנושי כולו, להבדיל ממד''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאם משהו הוא כלל אנושי הוא מייצג את המין האנושי כולו, ובכל מקרה גם מד"ב עשוי לייצג חברה ספציפית. למשל, האם תושבי הירח ב"עריצה היא הלבנה" מייצגים את המין האנושי כולו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלל אנושי במובן של יצירת סיפרות הוא מה שמשותף לבני האדם מבחינה פסיכולוגית. במד''ב העיסוק הוא במצב האנושי הכללי. ''עריצה היא הלבנה'' מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר יוקמו מושבות אנושיות בחלל הקשורות לכדור הארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מבחינה פסיכולוגית? לדעתי גם מבחינה סוציולוגית (או שאתה טוען שהגזענות של דרום ארה"ב בשנות ה-30 היא משהו חד פעמי ולא רלוונטי לימינו?) נראה לי שעל כל סיפור שמתרחש בעתיד אפשר להגיד שהוא "כלל אנושי" על פי הגישה שלך, כי הרי הוא מתאר מצב שעשוי להתפתח כאשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפרות עוסקת באדם על רקע סביבתו התרבותית, כאשר החשיבות היא בגיבור עצמו ויחסי הגומלין שלו עם הסביבה. במד''ב, הגיבור או הגיבורים נועדים רק לייצג את סביבתם שתיאורה הוא החשוב. אין זה אומר שאי אפשר לתאר במד''ב דמויות תלת ממדיות אבל הדגש הוא לא עליהן. אל תיגעו בזמיר מתייחס ספיציפית לדרום ארה''ב ולא לגזענות במובן הכללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם דרום ארה"ב לא מעניין אותי, אין לי סיבה לקרוא את הזמיר? אגב, לאור הקביעה הנחרצת שלך על כך שהגיבור נועד לייצג רק את סביבתו שתיאורה הוא החשוב, מה דעתך על "היפריון" (הספר המקורי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרוזה הוא מחפש (רק) ריאליה, ובמד''ב (רק) סימבוליקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ התחפשת להרבה כאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה כאלה מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפרוניות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |