בתשובה לג. שמעון, 16/11/01 0:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא אוהב איילים אלמונים, במיוחד כשהם מנצלים את אלמוניותם כדי להיות פוגעים ואינם נפגעים, אבל האייל האלמוני שכתב למעלה היה דווקא מאד ענייני. הוא הביא באמת תגובה שלך שבה תוך כדי התפעמות ממראה המגדלים הנופלים חזרת ממש על הקריאה שעכשיו אתה מייחס לאחרים, ולפי כל הסימנים, תוך כדי הסתייגות. תגובה 34654 החלטתי להגיב כאן משום שחשבתי שכאשר אתה כותב: "ואני מכיר כמה אנשים שעדיין דבקים בסיסמא זו", אתה מתכוון אולי גם אלי, וראיתי לנכון להציג את עמדתי לגביה. הסיסמה הזאת, שבעיני היא מאד לא מוצלחת, אכן הושמעה תקופה מסוימת במקומותנו אך איני חושב שתפסה תאוצה, ולאחרונה כמעט ואיני שומע אותה. בעיני, כאמור, לא מצאה חן מלכתחילה. האמירה "תנו לצה"ל לנצח", מבלי לומר איך (בבחינת, צה"ל הוא המומחה. הוא כבר ידע איך), אינה אמירה מוצלחת. אני הצעתי לאורך הזמן כל מיני הצעות איך להילחם בטרור (בעצם שתי הצעות: לאחת אפשר אולי לקרוא טקטית ולשניה אסטרטגית, כשהשניה, שהיא חיסול הרשות הפלשתנית, לדעתי תבוא בכל מקרה בסופו של דבר גם יהיה הדבר בעוד עשר שנים או יותר), אבל תמיד הסברתי בדיוק למה אני מתכוון, ולא נתתי לצה"ל "לנחש". כמו כן כשאומרים "תנו לצה"ל לנצח", מתכונית לאיזו פעולה שאחרי שתושג נוכל לשכון לבטח בארצנו, וכל בעיותנו יפתרו. אני מעולם לא חשבתי כך על הצעותי, אלא ראיתי בהן את הדרך הטובה ביותר לניהול המלחמה. פתרון קצר טווח לבעיותינו פשוט אין לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, ראשית, הבדל יסודי ביני לבינך. אתה עיקבי ודבק בדיעותיך ולא סר מהן לימין או לשמאל. דעותי, לעומת זאת, גמישות הרבה יותר ומשתנות עם המציאות בשטח. לדוגמה, הייתי בעד פשרה מרחיקת לכת עם הפלסטינים עד לכשלון שיחות קיימפ דיויד, והיום אני לא מוכן להתפשר עד שלא אשתכנע שחל שינוי עמוק ויסודי בקרבם, ואני חושב שהדבר ייקח עוד המון זמן. לעניין הערתי המצוטטת בעת הדקות הראשונות לקריסת מגדל התאומים. אכן ברגע הראשון חשבתי ש"יותר החבל ויתנו לצה"ל לנצח". זכור לי שהתלבטתי להרף עין האם להשתמש בביטוי הזה, אך בגלל עוצמת האירוע דעתי לא היתה נתונה באותה עת לניסוחים מדוקדקים, רציתי להעביר את דברי בתמציתיות והשתמשתי בסיסמה זו. (אם תבדוק בארכיון האייל, תיווכח לדעת שזו הפעם היחידה שהשתמשתי בביטוי זה.) בכל אופן לא התכוונתי ב"תנו לצה"ל לנצח" למשהו בסגנון של שי כהן, אלא להכרעה כלשהי שתשבור את רצונם של הפלסטינים להמשיך במלחמה/אנתיפדה. התברר שהחבל לא הותר. באותם רגעים ראשונים של קריסת מגדלי התאומים לא הבאתי בחשבון עוד הרבה גורמים אחרים שהתבררו כמשחקים תפקיד. כנראה שנביא אני כבר לא אהיה. אני כמובן מסכים אתך שאין פעולה כרגע שנוכל לבצע שלאחריה נוכל לשכון לבטח - לא פעולה מדינית ולא פעולה צבאית. מתברר שבעידן המלחמה הפוסטמודרנית אפילו האמריקנים לא יכולים לשכון לבטח. הדו-שיח שניהלתי עם פרופ' גריי עזר לי להבין טוב יותר מדוע "צה"ל אינו יכול לנצח", או אם אשאל ממך לרגע את דימוי "הפיל והעכבר" החביב עליך, הבנתי טוב יותר מדוע הפיל לא יכול להכריע את העכבר. מצד שני, אין זה אומר שהפיל צריך להרים ידיים, הוא צריך להשיב מלחמה שערה. המשפט הזה נשמע כל כך מוזר, "פיל משיב מלחמה שערה לעכבר", זו כנראה אחת המוזרויות שמייצרת המלחמה הפוסט מודרנית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |