בתשובה לליאור גולגר, 15/11/01 23:02
האם די בכך שרבין אמר? 43680
ליאור,

ומדוע לא נדרשת עבודת דוקטורט שתומכת בטענה של רבין שאין פתרון צבאי לסכסוך?
אולי לך זה מספיק שרבין אמר, אבל לפני כמה שבועות עוד צעקו בכל קרן רחוב ומעל כל במת טלוויזיה "תנו לצה"ל לנצח", ואני מכיר כמה אנשים שעדיין דבקים בסיסמה זו.

אגב, פרופ' גריי כתב פרסם את הדוקטורט שלו ב-‏1991, כלומר, הוא השלים אותה למעשה לפני מלחמת המפרץ. במילים אחרות, המודל שלו ניבא בעצם שגם "צבא ארה"ב לא יוכל לנצח" את סדאם כפי שנוצחו, למשל, הנאצים.

נ.ב.

כידוע לך יש הבדל בין "עובדה" ל"פרשנות". זה שבשנת 2001, עשר שנים לאחר מלחמת המפרץ, סדאם חוסיין עדיין שולט בעירק זו עובדה. על כך אין טעם להתווכח.
שהמודל של גריי אינו נוגע לסכסוך שלנו עם הפלסטינים, זו אינה עובדה, זו הפרשנות שלך, ולדעתי אתה טועה. מובן מאליו שלכל סכסוך וסכסוך יש מאפיינים ייחודיים משלו. מלחמת וייטנאם היתה בג'ונגל ומלחמת המפרץ במדבר, מבחינת הקטגוריות שגריי מציג אין בכך לשנות מאומה, כנ"ל לגבי קציני קישור, לא נראה לי שברמת הקטגוריות שמציג גריי זה משנה אם זה קציני קישור, מתווכים חשאיים, עורכי דין בשכר, או מגעים באמצעות גורם שלישי אחר.
די בכך שאני אמרתי: 43689
"די במבט חטוף על המפה והנחה כי אף אחד מהעמים לא אורז מזוודות, כדי לקבוע זאת." - לא כי רבין המנוח אמר.

האם גריי התיימר להחיל את המודל שלו על הסכסוך שלנו? אני התרשמתי לשלילה, אך אם אתה סבור אחרת, אקבל את דעתך לאור היכרותך עמו. בכל אופן, אני סבור שהמודל שלו אינו יכול לתאר היטב את הסכסוך המקומי מן הסיבות שציינתי, ואמנם אינו מצליח לעשות זאת (לדעתי לפחות).

אני לא מכיר מקרה דומה של תיאום וקישור בין צדדים ניצים ברמה המתנהלת בין צה"ל לרשות. אני משוכנע כי אין אח ורע למתאם הפעולות בשטחים והמנהל האזרחי. בשום מקום אחר בעולם לא יושבים קצינים מחוץ לסד"כ, תחת אלוף הכפוף ישירות לשר הביטחון, ומנהלים הלכה למעשה את חייו האזרחיים של עם זר, מול הגורמים האזרחיים והבטחוניים הרלבנטיים בכל הדרגים. עוד יותר ייחודית היא העובדה שתקציב המתפ"ש לא בא מתקציב הביטחון, וזאת על בסיס קבוע ולא כהסדר זמני.
גם אם תמצא תקדים היסטורי לקישור ברמת המעורבות הזו (אולי הממשל הצבאי האמריקני ביפן אחרי מלחה"ע), אבקש את התייחסותך לנקודות היחודיות האחרות שציינתי. זהו באמת סכסוך מתוסבך באופן חסר תקדים, ולכן (ולא בזכות יחודיותו כשלעצמה) מודל גלובלי יתקשה לטפל בו באופן מניח את הדעת.
הסכסוך באזורנו אינו בחלל ריק 43718
ליאור,

אין מחלוקת שלסכסוך הישראלי-פלסטיני ייחודיות משלו.
גם כשבונים מודל פיזיקלי, לעיתים מניחים שכוחות מסוימים שנמצאים במערכת זניחים, ולא ישפיעו במידה משמעותית על החישוב הכללי. אפשר לבחון באיזה מידה יש התאמה בין המודל הכללי של המלחמה הפוסטמודרנית שמציג גריי לבין המקרה הפרטי שלנו. מביא תועלת טוב. לא מביא תועלת, אז לא .

אולם הנקודה החשובה היא שלמרות מאפייניו הייחודיים של הסכסוך שלנו הוא חלק ממערכת סכסוכים גלובלית, אין הוא סכסוך מבודד לעצמו. אנחנו נוטים תמיד להתרכז בעצמנו ולחטט בפצעינו ולא מבינים עד כמה אנחנו חלק ממסכת רחבה יותר. הסכסוכים השבטיים באפריקה (שהזכיר מאור גרינברג למעלה) אף הם משתלבים במידת מה במערכת הגלובלית, אולם הם בינתיים רחוקים, לדעתי, מלשהשפיע עליה בצורה מכריעה. הסכסוך שלנו, לעומת זאת, נמצא בעין הסערה המלחמתית הגלובלית מזה שנים, ולכן הוא מככב כל העת בתקשורת העולמית.

חשוב איפה לדעתי, לא רק להבין במה הסכסוך שלנו מיוחד, אלא גם לבחון איך הוא קשור למסכת הכללית - והאם הדברים המייחדים את הסכסוך הם בעלי השפעה על המערכת העולמית, או שמא הם זניחים.
ואני חשבתי 43722
חשבתי לבדוק עתה מה המתאם בין תחזיותיו של מודל גריי למצב בשטח אצלנו. אז גיליתי להפתעתי שלא מובן לי כלל מה חוזה מודל גריי. קראתי איפוא שוב את המאמר המעניין, ועדיין לא הבנתי מה הוא צופה, מה שמשום מה לא הפריע לי אמש.
נוסף על כך, הייתי רוצה להוסיף לסייגים שהעלה אמש ידידי בנוגע לשבעת ההיבטים העיקריים שמונה פרופ' גריי. סבורני כי ההיבטים שמנה היו תקפים גם בעידן המלחמות המודרניות. ההיבטים השלישי והרביעי היו נכונים משחר המלחמות - החל בשימוש הראשון באבנים (מערכת קיבורגית) ובהפעלה המשולבת של רגלים ופרשים. ההיבט השני תקף מאז שהמלחמות חדלו להתקיים בין צבאות שכירים במקביל לשגרת החיים והמסחר, ובפרט מימי המלחמות הלאומיות הגדולות מן המאה השמונה-עשרה ואילך לפחות. לגבי העיקר השישי - תוכל להבהיר למה כוונתו באימרה "הפוליטיקה נעשית צבאית"? דומני כי אם היה אומר שהמערכה נעשית פוליטית זה היה נשמע להדיוטות כמוני הגיוני באותה מידה.
בקיצור, אבקש שתציג את תחזיות מודל גריי לסכסוך אקטואלי ככלל, ולסכסוכנו המקומי בפרט.

אגב, כיצד מודל גריי מתאר את מלחמת פוקלנד?
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43732
ליאור,

א. אני מקווה שחלק ב' של הראיון יוסיף להבהרת רעיונותיו של פרופ' גריי, עם זאת לא תקבל תשובה ברמה של ניבוי תוצאות עתידיות. אולם להערכתי תתבהר יותר הגישה שהיא היסטורית ופמנולוגית (כלומר, תיאור תופעה). פרופ' גריי בהגדירו את המלחמה הפוסטמודרנית תיאר קודם כל את המלחמה המודרנית. הוא עורך השוואה היסטורית בין שתיהן, ומתאר מה התחדש ומה מניע את ההתחדשות. למה זה חשוב? כי מי שאינו קולט שאופייה של המלחמה בעולמנו השתנה אחרי מלחה"ע השניה חי את מלחמות העבר ועלול להפסיד במלחמות ההווה, שבהן אפילו האוייב אינו בדיוק מוגדר: בשביל ישראל יום אחד ערפאת הוא פרטנר ולמחרת הוא כבר לא; האמריקנים מדביקים לאויב את התווית בן לאדן, אך עדיין במובנים רבים רודפים אחרי רוח רפאים, וכו'.

באשר לשאלת מערכות הנשק הקיבורגיות (שאולי תבהיר גם איך להתייחס לנקודות אחרות):
פרופ' גריי, הוא מחלוצי התיאורטיקנים בתחום, והראשון שכינה עצמו קיבורגולוג
(cyborgologist). הוא עורכו של קובץ המאמרים המקיף ביותר בנושא, The Cyborg Handbook וחיבר ספר הקרוי Cyborg Citizen.

בפרסום הראיון באייל התרכזתי במלחמה פוסט מודרנית אולם בשיחותי עם פרופ' גריי דיברתי אתו גם על קיבורגים. קיבורג בהגדרה הפשוטה ביותר על פי ניסוחו הוא: A cybernetic organism that incorporate artificial and natural elements into one homeostatic system.
המילה הומיאוסטטית (מערכת שיש בה יציבות פנימית) מוסיפה כאן דרגת איכות מעל הקיבורג הפרימיטיבי.

אולי אסביר בפשטות, אכן ניתן לכנות כל מערכת המורכבת מאורגניזם וחלקים מלאכותיים קיבורג, ולכן גם הפרא המחזיק בידו מקל כפי שהעיר בילינסקי בראשית הדיון יכול להיקרא קיבורג. במקרה כזה, מושג הקיבורג אכן נעשה כה רחב שהוא מאבד משמעות. ב-Cyborg Handbookיש דיון ארוך בעניין זה - הכולל מיון של סוגי קיבורגים - אך איני יכול להכנס במסגרת תגובה שכזו לפרטיו המופשטים של הנושא, ועל כן אציין שכאשר פרופ' גריי מדבר בראיון על מערכות נשק קיבורגיות, כוונתו למערכות נשק משוכללות כמו מסוקי קרב שבהם קסדת הטייס, לדוגמא, מחוברת למערכות הנשק ותנועת ראשו מסוגלת לכוונם וכו'. או מערכת נשק דוגמת
White Igloo שהופעלה בווייטנאם שכללה מפעילים אנושיים עם מחשבים, מכשירי האזנה בג'ונגל, קישור אוטומטי למפציצי קרב מאוישים ועוד. המערכת הקיבורגית המורכבת הזו היתה אמורה לזהות תנועות של חיילי וייטקונג בג'ונגלים ולשלוח את המפציצים אוטומטית כדי להשמידם. בדיעבד התברר שהשמדת משאית עלובה עלתה עשרות מליוני דולרים. התוצאות ככלל היו דלות ביותר. היות שדוגמה מרכזית העומדת לעיניו של פרופ' גריי היא מלחמת וייטנאם יש לו נטייה להמעיט בחשיבותן של מערכות מסוג זה, הגם שהוא ער לכך שמערכות קיבורגיות אחרות יכולות להיות הרסניות ביותר.

עכשיו אספר לך שהחלטתי לקיים איתו את הראיון לעיל אחרי הפיגוע של המחבל המתאבד במסעדת סבארו. אמרתי לעצמי, הרי המחבל המתאבד הוא קיבורג, אדם מחובר לפצצה, במקום ניווט אלקטרוני של פצצה יש לנו כאן ניווט של עין אנושית. כשדיברתי על כך עם פרופ' גריי, ענה לי שעקרונית הוא מסכים איתי שמדובר בסוג של קיבורג, אבל באותה עת לא ייחס ערך רב מדי למחבלים המתאבדים, לטענתו באותה שיחה, הם לא יכולים להשפיע באופן מכריע על יחסי הכוחות ביננו לפלסטינים.

אחרי הפיגוע של ה-‏11 בספטמבר, שהתבצע באמצעות קיבורגים פרימטיביים אך יעילים ביותר (מחבלים מתאבדים במטוסים) העליתי שוב את הנושא ושאלתי אותו אם השתנתה דעתו. והוא כתב לי כך: (אני מתרגם): "צדקת בנוגע לקיבורגים המתאבדים, הם בהחלט יכולים לשנות, ליצור הבדל (make a diffrence). בדרך כלל יש לי תגובת רפלקס של דחייה לטענות שכלי נשק קיבורגיים יכולים לשנות הרבה, אבל לפעמים הם אכן עושים זאת, ולבטח במקרה זה."
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43737
נהירה לי משמעות המושג הומאוסטזיס בהקשר ביולוגי, ואף על פי כן איני מבין את משמעותו בהגדרת הקיבורג. אולי בכל זאת תוכל לספק הגדרה ברורה יותר, אשר תוכל להבחין בין הקיבורג האמיתי (לשיטתו של פרופ' גריי, כפי שאני מבין אותה), לבין הקיבורג הפרימיטיבי. בהגדרות שניתנו עד עתה, לא ניתן לקטלג את הקסדה "החכמה", לדוגמה, בקטגוריה נפרדת מזו של תותח פשוט של מלחה"ע השניה.

אגב, מלחה"ע ה-II, שלמיטב הבנתי מתייחס אליה הפרופסור כמלחמה מודרנית קלאסית, אינה עומדת בקריטריון השני. כלומר, עד כמה שזכור לי, נהרגו בה יותר אזרחים מאשר חיילים.
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43741
אכן מלחה"ע השניה היא מלחמה מודרנית קלאסית כפי שהגדירה הפרופסור. באחת מתשובותי למאור גרינברג הדגשתי גם מדוע.

לעניין שורת המאפיינים של המלחמה הפוסטמודרנית שדיבר עליהם פרופ' גריי, והמאפיין השני במיוחד: ראשית, פרט קטן. אם תשים לב לניסוח בראיון, גריי מנה מאפיינים אלה כמכנה משותף של 3 מלחמות ספציפיות; אולם אין ספק שהמאפיין של הרג אזרחים יותר מאשר חיילים הוא אכן לדעתו מאפיין מובהק של המלחמה הפוסטמודרנית.

איך זה מתיישב? כבר הסברתי בתגובות קודמות מה דעתי האישית בנדון. אמרתי שאין להתייחס להכללה זו כ"טבלת אמת" של מחשב לוגי ספרתי, אין זו הגדרה של שחור לבן. בכל דוגמה יש לשקול מהם המאפיינים המכריעים.

מלחמת העולם השנייה פעלה לפי הגיון של הכרעה טוטלית ושימוש לא מרוסן בנשק. זהו לב ליבה של הגדרת המלחמה המודרנית ולכן, לדעתי, יש לראות את מלחה"מ 2 ככזו.

הרג האזרחים הרב נבע בין השאר מהאידיאולוגיה הנאצית, ובכך אכן הותרו רסנים שלא היו קיימים במלחמות מודרניות קודמות. הרג אידיאולוגי מסוג זה, שהביא גם לנקמות פרועות מצד בנות הברית, לא איפיין למשל את מלחמת העולם הראשונה למרות דימיונה בקווים כלליים לראשונה.

נ.ב.

לעניין קיבורגים, ראה תשובתי לאסתי בהמשך.
קיבורגולוגיה 43738
מה ההבדל העקרוני בין טייס המניע בראשו כדי לשגר טיל, לבין טייס הלוחץ באצבעו על כפתור כדי לעשות זאת?
ומה ההבדל העקרוני בין שניהם לבין (כמו שמישהו כבר שאל) קשת היורה חץ מקשתו?

והאם באמת הופך הטייס, בגלל כלי הנשק שהוא מפעיל, ל"מערכת קיבורגית"?

והאם מערכת כזאת ראויה לשם "אורגניזם"?

ו- כשאני מקלידה ושולחת הודעה באי מייל, האם אני קיבורג, או מערכת קיבורגית? [אני מקווה שלא, אך מוכנה להתעמת עם האמת :) ]
מקיבורג אל קיבורג 43750
היי אסתי,

הפילוסוף גרגורי בייטסון הגדיר את המידע באלה המילים, ''ההבדל המבדיל'', כלומר, המידע מצוי בהבחנות שאנו בוחרים לייחס להן חשיבות.

אדם עם חץ וקשת, טייס מסק''ר עם קסדה מתוחכמת, טייס מסק''ר הלוחץ באצבע על כפתור השיגור, אדם עם קוצב לב, אדם המחובר לאינפוזיה ומכשירי החייאה, שוורצנגר בסרט ''שליחות קטלנית'', רובוקופ, מולי בנוירומנסר של גיבסון (ראי תאורה ב''נוירומנטיקה'' חלק ב') ואסתי ושמעון עם מקלדות - כולם קיבורגים, לפי ההגדרה הראשונית.

אין לדעתי הבדל בין טייס עם קסדה מתוחכמת לבין טייס עם כפתור שיגור. אך דומני שיש הבדל בין אדם עם קוצב לב שמזריקים לו תרופות כדי לייצב את המערכת האורגנית שלו ולהחזיקה בחיים (הקיבורג הוא המערכת הכוללת את האדם ומכשירי ההחייאה שמטרתם לייצב את המערכת ולהופכה להומיאוסטטית) לבין אדם שהוא קיבורג בגלל שהוא חובש משקפיים.

כלומר, יש הרבה סוגי קיבורג. אפשר לערוך מיפוי של טיפוסי הקיבורג השונים ולראות אם אנחנו מקבלים ''הבדל מבדיל'', האם להבחנה הזו יש חשיבות בעיננו, האם היא פותחת לנו צוהר להבנה חדשה. האם קיבלנו מושג חדש מפרה.

הנושא הזה רחב, ואני חש שאין די בתגובה קצרה בנושא כאוף טופיק, ולכן, בעתיד הקרוב אשתדל לכתוב מאמר לאייל בנושא ונוכל כולנו להעמיק בו.

זכור לי לילה לפני שנים רבות, נסיעה ממושכת בקומנדקר צבאי מיטלטל אי שם במרחבי מדבר סיני, שבה קולטים ברדיו רק את הבי.בי.סי. שמעתי אז לראשונה את המושג ''גאיה'', התפיסה לפיה כל הטבע, האוקיינוסים, בעלי החיים על כדור הארץ וכו' - הכול אורגניזם חי אחד. המושג הזה עשה לי הבדל מבדיל, אף ששום דבר בעולמנו לא השתנה בפועל באותו רגע. המושג נתן לי להבין באופן חדש איך הדברים בעולם קשורים (זהו למשל מושג שמבשר את המונח המאוחר יותר ''תוצא הפרפר). מי שרואה את כדה''א כאורגניזם חי אחד, מבין טוב יותר, למשל, לליבם של שוחרי איכות הסביבה. הרי לאור מטפורת גאיה, לזהם חלק עולם כלשהו משול להחדרת רעל לחלק מגופך.

ולקינוח, כשמסתכלים על כל העולם כמערכת גאיה אחת, צריך להתחיל להביא בחשבון גם את החלקים המלאכותיים שבנה האדם שאף הם משולבים בה (בתי חרושת, מטוסים באטמוספירה וכו'). הסתכלות כזו מביאה אותנו למסקנה המוזרה שבנוסף לכך שעולמנו כולו הוא גשר צר מאוד, הוא גם קיבורג.
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43861
I would be happy to recieve some clarifications as stated regarding Gray's seven tenets, and specifically the sixth.

The analysis of Folkland (sp?) war by Gray's model could be helpful for my understanding, though it surely ain't mandatory :)
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43871
ליאור,

אין מדובר כאן ב"שבע דיברות", אם ניתן לתרגם כך את התנסחותך. מדובר במספר מאפיינים, קווי דמיון, משותפים לשלוש מלחמות שצויינו בראיון הגם שאני מניח שפרופ' גריי מניח שהם יימצאו במידה בולטת יותר או פחות בכל מלחמה פוסטמודרנית.

אולי כאן המקום להעיר, שלמיטב הבנתי, אין זה מן הנמנע שמאפיינים מסויימים אחדים שציין פרופ' גריי ביחס למלחמה הפוסט מודרנית, יופיעו לעתים גם במלחמות קודמות (אם למשולש יש שלושה קודקודים אין זה אומר שלגופים הנדסיים אחרים לא יכולים להיות שלושה קודקודים).

ועוד הערה, שמתי לב שהקוראים הרבו להתמקד ב-‏7 הנקודות אך פחות מכך בעקרונות הבסיסיים של המלחמה הפוסטמודרנית שהוצגו לפני כן.

באשר לעניין שהפוליטיקה נעשית צבאית. ראשית הבהרה לשונית. המילה באנגלית, politics, משמשת גם בפוליטיקה פנימית וגם במדיניות חוץ. יכולתי להשתמש במקומות אחדים בראיון במילה "מדיניות" כשהיה ברור שמדובר במדיניות חוץ, אולם בתרגום השתמשתי כל הזמן במילה פוליטיקה, בין שדובר בפוליטיקה כלפי חוץ ובין שדובר בפוליטיקה כלפי פנים. מדוע? כי ניכר מדבריו של פרופ' גריי שלדעתו הגבולות בין פוליטיקת חוץ ופנים מטשטשים (ראה עניין "החזית הפנימית").

ועכשיו לעניין "הפוליטיקה שנעשית צבאית", חשבתי על דוגמה (אשמח אם תציע נוספות): הסיסמה שדשים בה כעת אצלנו בלי סוף, "אין מדברים תחת אש", היא גם אמירה פוליטית וגם צבאית. מצד אחד זו הצהרה המבטאת עמדה מדינית, מצד שני היא בעצם מבטלת כל פתרון פוליטי במצב הנוכחי ומפנה מקום למהלכים הצבאיים.

היבט אחר: את המערכת הפוליטית מתחילים לאייש אנשים בעלי רקע צבאי וחשיבה צבאית. למשל, הפוליטיקאים שלנו, כידוע, חלקם הגדול באים משורות הצבא, אלמלא היינו במלחמה פוסטמודרנית מתמדת אפשר שהיו לנו פוליטיקאים בכירים שאינם בעלי רקע צבאי. אך היום, למשל, קשה לחשוב על רמון או בן עמי (עבודה), או על סילבן שלום ושיטרית (ליכוד) כראשי ממשלה. מדוע? קשה לראות דמויות אזרחיות מובהקות מנהלות מלחמה שזה העסק העיקרי של הפוליטיקה הישראלית; שרון - כן, ברק -כן, אפילו ביבי (רב סרן, כמדומני, ביחידת עילית) - כן. אבל בורג? לא פלא שאדם כל כך בינוני כמו פואד שאיש לא העלה בדעתו לפני האנתיפדה, שיש לו יומרות מעבר איוש משרד הבינוי, השיג פחות או יותר (עוד לא יודעים) מספר קולות זהה לזה של בורג בפריימריס של העבודה מולו - פשוט המצב הבטחוני שיפר את מצבו הפוליטי של פואד (סגן אלוף?).
'Seven Dots' is just as funny(?) 43874
Our local politics is militant, but I can't see a universal tendency towards leading positions manned by former generals. These days the PM is usually not the commander of the army, neither does he lead the army or march with the troops to the front. That's one civil progress compared to ancient campaigns.

If I remember right, Fuad was head of the north commandment (?) during the Lebanon war.
פואד הוא תת-אלוף במיל' 43877
היה מפקד איו''ש ואחר כך מתאם הפעולות בשטחים.
הוא בטח בילבל עם אורי אור 43907
איש צבא אחר שהצטרף למפלגת העובדה אחרי שפשט את מדיו, והיה אלוף פצ"ן החל מ83. (עם פריצתה של מלחמת לבנון ב82היה אמיר דרורי אלוף פצ"ן).
מנהיגים עולמיים מרקע צבאי 43880
ליאור,

באירופה שעברו עליה 50 שנה שקטות יחסית מבחינה מלחמתית רוב המנהיגים אזרחיים. בעולם השלישי המסוכסך לא חסרים מנהיגים מרקע צבאי. שני הגיבורים של מלחמת המפרץ, סאדם חוסיין וג'ורג' בוש באים מרקע צבאי. סאדם היה רוצח מקצועי בשירותים החשאיים העירקים, בוש היה טייס קרב ואת הקריירה הפוליטית שלו ביסס על מעמדו הרם בסוכנות הביון האמריקנית. בנו, הנשיא הנוכחי, אינו בעל רקע צבאי, אך שני האנשים המרכזיים בממשלו הם כן: שר החוץ, היה הרמטכ"ל האמריקני, ודיק צ'ייני, סגן הנשיא, הוא מר ביטחון של ארה"ב מימים ימימה. פוטין נשיא ברה"מ, בא מהקג"ב, ואת מעמדו האיתן כעת ברוסיה רכש לו בעיקר באמצעות המלחמה הלא מתפשרת שניהל בצ'צ'ניה.
מנהיגים עולמיים מרקע צבאי 43946
שמעון,

לא הבנתי כיצד התיאור הנ''ל מחזק את הטענה כי במלחמה הפוסטמודרנית הפוליטיקה נעשית צבאית.
אם לסכם, לדעתי מדובר בעיקר-סרק.
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43879
נתניהו הוא סרן במיל', וזו דרגה ממש לא בכירה.
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43898
אבל הוא הצליח ליצור לעצמו תדמית של איש צבא (איזכור חוזר של היותו איש סיירת מטכ''ל, למשל, והעובדה שכיום הוא מרצה על מלחמה בטרור). במצב כזה, המציאות העגומה היא פחות חשובה - חשוב עד כמה נוצצת התדמית.
א. מי האויב? ב. קיבורגולוגיה 43944
מציאות לא עגומה בכלל. אין כל רע בכך שהאדם עבד לפרנסתו בשוק הפרטי. אני דווקא התרשמתי שנקודת המבט של נתניהו היא אזרחית, של אאוטסיידר, שאינו נגוע בקיבעון המחשבתי המאפיין את יצירי המערכת הצה''לית.
עוד על השימוש במילים 44057
שמעון

הנה דוגמא יפה כיצד שימוש מתוחכם, מניפולטיבי ומעל לכל סובטילי בשפה יכול להניב לפוליטיקאי דיוידנד נאה.

וויליאם סאפייר, הלשונאי של הניו יורק טיימס, מביא בטורו האחרון את שני נאומיו של טוני בלייר, בירושלים ובעזה. הוא מראה שעל ידי הזזה פשוטה של המילה "בינלאומי" במשפט, הוא בלייר קלע לליבותיהם של שרון ועראפת.

Movable Modifier

Word mavens get a linguistic thrill when a skillful politician
manipulates the language with great deftness and an alert
reporter catches him at it.

British Prime Minister Tony Blair, maneuvering his way through
the sticky wicket of the Middle East, wanted to stress the need to
maintain an international coalition, including Arab states, when
talking to Israel's Ariel Sharon – while getting an antiterrorism
message across to the Palestinians' Yasir Arafat.

Accordingly, he spoke in Jerusalem to Sharon of an "international
coalition against terrorism in all its forms" and later the same day,
with Arafat in Gaza, spoke of "a coalition against international
terrorism." He switched the placement of the adjective
international from modifying coalition (acceptable to the Israelis)
to modifying terrorism (acceptable to the Palestinians).

"It is a distinction with a difference here," wrote The New York
Times's Jerusalem bureau chief, James Bennet. "Mr. Sharon and
other Israeli officials like to identify their efforts against
Palestinians with the American attack on the Taliban," he noted,
"and they reject as hair-splitting any distinctions between
'international' terrorism and Palestinian attacks on Israelis.
Palestinian officials, of course, prefer not to be lumped in with the
Taliban."

Thus, merely by moving his modifier, Blair pleased both camps.
To Israelis, his international modifying coalition included them in,
while to Palestinians, his international modifying terrorism was
taken as differentiating their local warfare from the global
terrorism of Al Qaeda. Subtle move by the politician, intended not
to be noticed; good catch by the reporter.

גילגולה של מילה 44119
היות שבמילים עסקינן, הנה מילה שהתגלגלה מעברית לאנגלית: המילה maven שמופיעה בשורה הראשונה של הכתבה שרון בן יעקב הביא, פירושה מבין, מומחה, בקי, והיא התגלגלה לאנגלית דרך היידיש.
קיבורגיות- עוד צעד לכיוון 62892
קיבורגיות- עוד צעד לכיוון 62972
אסתי,

תודה על ההפניה (ועל הפניות קודמות למאמרים מעניינים). קראתי כבר לפני כשנה כתבות על ווריק, והאמת היא שהניסוי שלו נראה לי מפוקפק למדי. מהכתבה הזו לא ברור לי למה בדיוק הוא מצפה מזה ששבב שהשתיל בגופו יתקשר עם מחשב שמחובר לאינטרנט או עם שתל בגופו של אדם אחר. הוא כנראה עובד בשיטת הניסוי והתעיה, אז נחיה ונראה.
קיבורגיות- עוד צעד לכיוון 62978
אסתי שמעון,

נדמה לי שפעם הפנתי את אלכס למחקר הניורולוגי ששנעשה באונ' אמורי. אלקטרודות הוחדרו לאזורים המוטוריים במוח של חולה משותק וחוברו דרך מגברים למחשב. לאחר תקופת אימונים הוא היה יכול להזיז בעזרת המחשבה את הסמן על הצג ולאחר זמן הוא היה יכול לכתוב משפטים שלמים. יש לי מאמר מצולם המתאר את המחקר וזה הלינק שגגלתי בזריזות.

מלות מפתח לחיפוש Kennedy Ray neurology Emory
קיבורגיות - עוד צעד לכיוון 62985
היי רון,

תודה על הקישורית. אכן נראה כצעד משמעותי לכיווון.
האם די בכך שרבין אמר? 43728
ארצות הברית יצאה למלחמת המפרץ כדי לשחרר את כווית, והפסיקה את הקרבות כאשר משימתה כפי שהגדירה אותה מלכתחילה הושלמה. היא עשתה זאת במחיר נפגעים אפסי.
האם לא יכלה לכבוש את עיראק ? האם לא יכלה להחליף שם את המשטר ? בודאי יכלה. צבא עיראק היה בסוף המבצע במצב שלא היה יכול כלל להילחם, והיה דרוש רק "פו" קטן כדי הכל יפול. גם היום היא יכולה. מחשבות לעשות יותר מכבוש כווית עלו תוך כדי האירוע, ובסופו של דבר היא גם עשתה קצת יותר, אבל למרבה הצער לא הרבה יותר.
הדבר הזה כלל אינו קשור ביכולת צבאית אלא במדיניות מוגבלת מחשבה.
מה מניע אותך לחשוב שהיום אי אפשר ? לדעתי, היום היא יכולה יותר מתמיד. היא רק צריכה להחליט לעשות זאת, וזאת תהיה פעולה של מלחמה בטרור הרבה יותר חשובה ממלחמות אמריקה באפגניסטן.
האם די בכך שרבין אמר? 43730
אתה באמת חושב שהסיבה שארה"ב השאירה את סאדם חוסיין בשלטון היא מגבלה מחשבתית קבוצתית?

אולי הייתה סיבה קונקרטית, אינטרס כלכלי-פוליטי כלשהו, להשארת הרודן על כנו?
האם די בכך שרבין אמר? 43731
כן. מוגבלות מחשבתית. יום לפני הפלישה לעיראק, כאשר צבא עיראק היה ערוך מול גבול כווית, אמרה שגרירת ארצות הברית לסאדם חוסיין שארצות הברית אינה מתעניינת בסכסוכים שלו עם שכניו. היא ממש נתנה ''או קי'' לכבוש כווית, והמסכן אחר כך לא הבין מה רוצים ממנו.
הם מעולם לא חשבו ברצינות בצורה כזאת של שינוי משטר במדינת טרור. הפעם הראשונה שהחלו לחשוב כך היא רק עכשיו באפגניסטן והיה צריך בשביל זה לפגוע בלב לבם.
אבל הם ללא ספק עדיין מוגבלים. הסכנה העיקרית להם אינה באפגניסטן.
מלחמות פוסט קולוניאליות 43854
הסיבה שלא הוחלף המשטר של סאדם חוסין בעירק היתה רצון לשמור על הסטאטוס קוו של פוסט מלחמת העולם השניה באזור.הפלת המשטר העיראקי ב91 היתה גוררת אופציה להקמת מדינה כורדית בצפון עירק (מה שהטורקים התנגדו לו נחרצות), אופציה למדינה שיעית בדרום עירק עם אורנטציה איראנית (מה שהאמריקאים לא יכלו לבלוע) ואופציה להקמת משטר בעל צביון דמוקרטי במרכז המדינה ע"י האופוזיציה לסדאם (מה שהמנהיגות הערבית החילונית לא ממש אוהבת)
השארת שלטון עיראקי מוחלש ופגיע היתה האופציה המעודפת על האמריקאים ובני בריתם.
הזירה האפגנית של היום קרוב לודאי שגורלה יהיה דומה .מרגע שיסתימו האיטרסים האמריקאים במקום (תפיסת בין לאדן ?) הם ישאירו את ההשפעה בזירה לכוחות המקומיים (פקיסטאן)
ואשר למלחמות הפוסטמודרנסטיות נדמה לי שהן יותר פוסט-קולוניאלסטיות.ישנם בעיות מהותיות
להמיר הגמוניה צבאית לצורות אחרות של הגמוניה (מחסומים כלכליים,חברתיים,תרבותיים)
וכשה"קסם" הקולוניאלי לא עובד יותר המערב נמצא בבעיה.(שאותה פחר עד עכשיו באמצעות הגמוניה כלכלית כוללת)
הסכסוך הישראלי-פלסטיני (כמו שכבר נטען לא פעם אחת הוא דוגמא למלחמה הקולוניאליסטית האחרונה)
התוצאות בהתאם ישראל השקיעה משאבים אין ספור על מנת להטמיע את השטחים בתוכה בינתים ללא הצלחה.
ישראל השקיעה משאבים אין ספור 43855
למעט הקמת התנחלויות, אילו "משאבים אין ספור" השקיעה ישראל על מנת להטמיע את השטחים בתוכה?
האם השקיעה ברשת כבישים, שאינם עוקפים?
האם השקיעה בבתי חולים ובתחנות לאם ולילד?
אולי בחינוך? אולי באיכות הסביבה?
השאלה החשובה באמת, (ולי אין עליה תשובה) היא מה היחס בין המיסים שישראל גבתה בשנים 1967-1994 מתושבי יו"ש הלא יהודים ובין ההשקעה שלה באותם שטחים בלי ההשקעה בצבא ובמתנחלים.
לי אין נתונים, אבל קשה לי להאמין, אפילו אם היחס נוטה לטובת ההשקעות, שמדובר ב"משאבים אין ספור".
ישראל השקיעה משאבים אין ספור 43860
1)מדינת ישראל מעונינת בשטח ולא בתושביו (הפלסטינאים) מתוך הרציונל הזה היא מנעה השקעה אמיתית בתשתיות ובתושבים (להבדיל - ממצבם של ערביי ישראל) כהחלטה אסטרטגית.

2)הנקודה לדעתי היא כמה משקיעה (בצבא,חינוך,תשתיות וכ"ו) המדינה בתושבי יש"ע (כ250000 איש).אין לי מספרים מדויקים אבל נדמה לי שההשקעה פר תושב שם היא מן הגבוהות בהיסטוריה של הקולוניאליזים,
והתוצאות עד עכשיו לא משהו.
ישראל השקיעה משאבים אין ספור 43865
התוצאות לא משהו? להתנחלויות יש תשתיות תחבורה, מים, חשמל, ביוב, חינוך ותעסוקה מהטובים בארץ. לא ידוע לי על אף התנחלות שמדורגת גבוה במדד האבטלה או העוני ורמת החיים שם, למעט סעיף הבטחון האישי היא גבוהה מאוד.
יתכן, שאם היו מפנים חלק מאין ספור המשאבים גם לשכנים, היה מתקבל שיפור גם בסעיף הבטחון האישי, אבל אני מפקפק מאוד בגישה הזאת. ההסטוריה מראה, שככל שאתה משקיע יותר באוכלוסיה כבושה/מופלה לרעה, כך היא דורשת את זכויותיה ביתר שאת וככל שאתה מדכא אותה יותר, היא עוסקת יותר במאבק השרדות ופחות במאבק לאומי.
ישראל השקיעה משאבים אין ספור 43866
1)נדמה לי שב67 היינו יותר קרובים לסיפוח השטח מאשר היום (אם זו צריכה להיות המטרה הסופית) וכל זאת ללא אף התנחלות.
1.א.)המדדים המעולים של ההתנחלויות בנושאי תשתית באים על החשבון של מישהו אחר

2)הפלסטינאים למרות שסובלים מדיכוי מתמשך עוסקים יותר במאבק לאומי ופחות בהשרדות.
ישראל השקיעה משאבים אין ספור 43875
אני חולק על דעתך בנושא.
מיד אחרי תום הקרבות, ההערכה בישראל היתה שנאלץ לסגת תוך זמן קצר מכל או מרוב השטחים שנכבשו/שוחררו. בנסיון ל"שפר" את קו הגבול עם ירדן, גורשו תושבי אזור לטרון (פארק קנדה) וכן תושבי קלקיליה. עקב לחץ בינ"ל הוחזרו תושבי קלקיליה למקומם (ואבי טוען, שחלק מהבתים שצה"ל הרס שם אף נבנו מחדש ע"י ישראל) ובכל מקרה, לא היתה אז לגיטימציה, לא מצד העולם ולא מצד הציבור בישראל, לסיפוח השטחים.
להערותיך:
1. כמובן, לרגע לא חשבתי אחרת. רק שהתוצאות בשטחים הנ"ל תואמות את גודל ההשקעה ורמת החיים שם אפילו עולה על הרמה בשאר המדינה.
2. כנראה שלא מדכאים אותם מספיק. אפשר להתיעץ עם שכנינו מדרום וממזרח איך מדכאים אוכלוסיה פלסטינית כמו שצריך כך שיעסקו בעיקר בשאלה איך נישאר בחיים עוד יום במקום לשאוף לעצמאות. (הבהרה, אני פוסל גישה זו כבלתי מוסרית על הסף)

בכל מקרה, לדעתי בתחומים שבהם היתה השקעה של "משאבים אין ספור" הושגו השגים התואמים את ההשקעה, בעוד שבתחומים בהם לא השקענו (איזו הפתעה!) הושגו השגים התואמים את חוסר ההשקעה.
ב67 ישראל החליטה להחזיר 43878
מיד לאחר מלחמת ששת הימים קבעה הממשלה בהחלטה סודית, שאפילו הצבא לא ידע עליה, שישראל תחזיק בשטחים עד לחתימת חוזי שלום (למעט ירושלים, כמדומני). לסבר את האוזן, בגין שהיה אז שר ללא תיק קבע שישראל תחזיר את הרמה לסוריה בתנאי של חוזה שלום והסכם פירוז.

אבא אבן כתב שדין ראסק, מזכיר המדינה האמריקאי, לא האמין למשמע אוזניו כשאבן העביר לו את החלטת הממשלה.
מלחמות פוסט קולוניאליות 43884
מה שקרה אחרי מלחמת המפרץ הוכיח שארצות הברית לא השיגה מטרות שהיא החלה ככל הנראה לחשוב עליהן רק תוך כדי המשבר בגלל איטיות מחשבתית.
זאת עובדה שהיא הטילה אמברגו ומשטר פיקוח שהשליטה כחלק מהסכם הפסקת האש. מדוע עשתה זאת ? בגלל חשש מכל הדברים שסאדם חוסיין אוהב "לבשל" במרתפיו. והחשש הזה היה מוצדק. ואירוע התיאומים הופך את החשש הזה לממשות מאד מצמררת. ומה קרה עם הפיקוח הזה, שהיה הפעולה הכי חשובה לנוכח החששות ? אין היום פיקוח. כשארצות הברית הטילה פיקוח היא חשבה שזה אפשרי, והעובדה שסאדם הצליח לנער את העניין הזה מעליו מראה שארצות הברית טעתה. וזו טעות שנייה שמתווספת ל "רחוף" המוחלט שהתבטא בדבריה של השגרירה שאותם הבאתי בהודעתי הקודמת.
טעות נוספת של ארצות הברית בעירק קדמה לשתי הטעויות האלה. מדובר בייחסה להפצצת הכור העירקי אוסירק. לולא הפעולה הזאת, ככל הידוע, בעת תחילת משבר המפרץ היה מחזיק סאדם חוסיין בנשק גרעיני. המשמעות היא שלא הייתה מלחמת מפרץ, וחצי האי הערבי כולו היה בידיו.
כזכור, לאחר ההפצצה פעלה ארצות הברית לא רק בדבורים אלא גם במעשים : עכוב הספקת נשק וכדומה.
הם לא הבינו. כמו שפרס לא הבין אז, והיום הוא טוען (ואני לא מאמין שהוא מאמין לעצמו) שצדק בעניין הזה.

אשר לנימוקים ולסיבות שהבאת בדבריך, לא כל כך חשבתי על כך, אך מקריאה ראשונה נראים לי הדברים האלה מתגמדים מול דברים אחרים.
המדינה ומרוץ החימוש הגרעיני 43925
81 (התקפת חיל האויר הישראלי) ו91 (מלחמת המפרץ) היו אכן אבני דרך במאמץ לחסום את מרוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון.
עדין לא ברור מה יהיה גורל הפצצה האיראנית, והמלחמה הנוכחית באפגניסטן חשפה את עומק כוחו של האיסלאם הפונדמנטליסטי אצל שכנתה חברת המועדון הגרעיני פקיסטן,
שלטון איסלאמי פונדמנטליסטי בפקיסטן הוא לא הסתברות רחוקה ,והאמריקאים בדחקם את הטליבן מאפגניסטן פותחים אופציה לחזית נוספת בתוך פקיסטאן.
השאלה היא עד מתי יהיה אפשר לגדוע את המירוץ הזה.
הרשת של אל-קעידה מלמדת אולי שאם המערב יצליח למנוע את המירוץ ברמת "מדינה",(מודל אירגוני שהמודרנה למדה לטפל בו בפרמטרים של הפעלת כוח צבאי,כלכלי ומדיני) ספק אם הוא יצליח למנוע את מרוץ ההתחמשות שנישא על גבי צורות ארגון אחרות.
נראה שבין לאדן ואנשיו יכולים לעזוב בשקט את אזור המהומה העכשוי, ולהתפרש מחדש בחלל מדיני אחר ,או פשוט לחכות ולהמתין עד יעבור זעם ולהתחיל מחדש את אירגונם בתיזמון המתאים להם.וכל זאת ללא הזדקקות לתשתית המאורגנת ע"י מדינה כל שהיא.
זו היא אולי המקוריות האסטרטגית של בין לאדן לראשונה בתקופה ה"מודרנית" הוא הצליח לבנות מקור כוח שלא נשען על תשתיתה של מדינת הלאום המודרנית.
המדינה ומרוץ החימוש הגרעיני 43926
הוא לא הראשון. ראה למשל ''האחים המוסלמים''.
המדינה ומרוץ החימוש הגרעיני 43928
נכון,אל-קעידה הוא אולי שלב נוסף באבולוציה של האחים המוסלמיים (משנות החמישים והשישים ?)
בכל מקרה עד עתה המודל של המהפכה האיראנית (תפיסת השלטון במדינת לאום שהיא תוצר מודרני) היה שלט בקרב בפונדמנטליזים האיסלאמי (סודאן ואפגניסטאן גם הם דוגמאות)
ה"רשת" של אל-קעידה מיצגת תפיסה שונה של שימוש במשאבי אירגון ורתימתם לפעולות אלימות.
וקריאת התגר ישירות מול ארה"ב גם היא קריאת קרב חדשה.
מעגל קסמים ביחסי ערב-מערב 43933
קריבו,

דומני שאכן הפעולה הישירה נגד ארה"ב היא שינוי אסטרטגיה על בסיס אותה אידיאולוגיה - הגמוניה איסלאמית בשטחים איסלאמיים.

האסטרטגיה של ניסיון הפלת משטרים ערביים נכשלה משום שנסיונות כאלה דוכאו בכוח ובאכזריות במדינות הערביות. אל קעידה מנסה למוטט את המשטרים הערביים באמצעות פגיעה במשענת האמריקנית שלהם. גם יצירת סכסוך בין המשטרים הערבים וארה"ב תשרת היטב את מטרות אל קעידה. ברגע שמשטרים אלה יבודדו מן המערב הם יבשילו לקראת הפיכה איסלאמית.

עד כה ניסו משטרי המדינות הערביות לרקוד על שתי החתונות, האיסלאמית והמערבית. האליטה השלטונית והכלכלית קיימה קשרים עם המערב אך נתנה יד חופשית לאיסלאם בכל הנוגע לחינוך ההמונים. לפני זמן מה תיאר תום פרידמן מהניו יורק טיימס את הגידול המהמם תוך זמן קצר במספר "המדרסות" (ביתי המדרש האיסלמים) בפקיסטן, מדובר בצמיחה של אלפי אחוזים. התופעה הזו קיימת בכל העולם הערבי.

כידוע לנו ממחוזותינו, חינוך דתי פונדמנטליסטי, אינו מאפשר השתלבות בכלכלה המודרנית, והדבר מביא למצוקה ועוני. מצד שני, הגלובליזציה מביאה לקרבה גדולה יותר בין מדינות ערב למערב, מבחינת המעורבות הכלכלית והתקשורתית כאחת. הן ההתקרבות הפיזית והן הווירטואלית דווקא מדגישות את הפער בין השפע במערב למצוקה במדינות ערב וגורמות לטיפוח שנאת ההמונים למערב במקומות אלה. כמו מצביעי ש"ס עיני התושבים שם כלות למראה השפע המערבי, ומצד שני הם ממשיכים לשלוח את ילדיהם למדרסות. זהו מעגל קסמים הרסני.

פתרון אפשרי לכאורה הוא שמדינות ערב יאמצו את השיטה שבה מקיימת סין יחסים עם המערב. המשטר שם מקיים מגעים כלכליים עם המערב אך באורח מבוקר ביותר. הוא אינו מאפשר מערביזציה פראית מצד אחד, אך מעודד חינוך לפרודוקטיביות כלכלית מצד שני. זהו איזון דק, אך בינתיים הסינים מצליחים לשמור עליו. לא בטוח ששיטה מעין זו יכולה לעבוד במדינות ערב משום שיש הבדל גדול בין התרבות והדת הסינית ובין האיסלאם.

פתרון אחר: מנהיגי מדינות ערב יצטרכו להפסיק לפסוח על שני הסעיפים ולהתחיל לדאוג לחינוך ההמונים שלא רק על ברכי האיסלאם. במילים אחרות, הם יצטרכו להוציא מידי המוסדות האיסלמיים את המונופול על החינוך, ולהתחיל לדאוג שתיווצר כלכלה שתוכל לענות על המצוקה והעוני. האמנם הם בשלים לקבל הכרעה כזו?

בינתיים הם אינם מאותתים שהם מתעתדים לעשות צעד כזה.אולם הסטטוס קוו בין המשטרים הערבים לאיסלאם במדינות ערב לא יוכל להחזיק לאורך זמן. אפשר שמה שמכונה הטרור העולמי אינו אלה התסמין הגלוי של התמוטטות הסדר הישן בין האיסלאם לבין המשטרים במדינות הערביות.

ומה המערב יכול לעשות להטבת המצב מההיבט של החינוך במדינות ערב? כמעט כלום. הרי הדבר מנוגד לעקרון המקובל במערב של אי התערבות בעינייניה של מדינה זרה. מסקנה: הבין לאדניות רחוקה מסיומה גם אם יתפסו את האיש עצמו מחר בבוקר.
אופציה נוספת של יחסי ערב-מערב 43939
או אל-קעידה כוירוס

אכן הטרור של ה 11.9 היה מכוון סימבולית כלפי הזירה הפנים ערבית לא פחות מאשר שהיה מכוון אל אמריקה.
(והעובדה שמרביתם של מבצעי הפיגוע היו סעודיים אולי גם היא חשובה.לא היה להם שום סיכוי לצאת מול המשטר בארצם ולכן הם נאלצו לחפש דרכי פעולה אלטרנטיביות)

צריך גם להדגיש את הראיה שלמרבית המפגעים היתה השכלה והכרה טובה מאוד של התרבות המערבית העכשוית,
במידה רבה הם השתמשו בטכנולוגיה מערבית ובתשתיות שבנה המערב, תוך שהם מפנים את הפוטנציאל שבטכנולוגיה הזאת על מנת לזרוע הרס.המטאפורה של וירוס המנצל את התשתית של הגוף המותקף על מנת להתפשט מתאים במידה רבה לדרך הפעולה שנוצרה על ידי ה"רשת" של אל-קעידה.(גם וירוס מחשבים שמנצל תשתיות תקשורת וכ"ו על מנת להתפשט)
מן הסתם יש כאן איסטרומנטליזציה של טכנולוגיה ותפיסה מערבית החוברת וחיה בדואליזים עם תפיסות פונדמנטליסיות קיצוניות.
מעגל קסמים ביחסי ערב-מערב 44459
ג'ין ספרלינג, היועץ הכלכלי של הנשיא לשעבר קלינטון, פרסם בניו יורק טיימס מאמר שכותרתו "לחנך את העולם", ובו הוא מספר ש-‏125 מיליון ילדים בעולם בגילאי 6-11 אינם לומדים כלל בבתי ספר. הוא טוען שארה"ב צריכה ליזום תוכנית שתאפשר לילדים אלה לרכוש השכלה. מבצעי 911 היו אמנם בעלי השכלה אולם האידיאולוגיה שלהם צמחה בביצת המצוקה, ותוכנית שכזו תאפשר למליוני ילדים לבחור בעתיד טוב יותר.

המאמר המלא:
המדינה ומרוץ החימוש הגרעיני 43985
אני תמה, האם ניתן ליצור משהו דומה, אך שיהיה לטובת הדמוקרטיה? גוף א-לוקאלי שיתמוך בדמוקרטיה בכל מקום, בו אי אפשר יהיה לפגוע באופן מרוכז, כי מטבעו הוא יהיה מבוזר?
המדינה ומרוץ החימוש הגרעיני 43988
האינטרנט לא ?

היו פעם רעיונות חתרנים שכאלה.
קואליציות ובומרנגים פוסטמודרניים 43733
דוב,

מבחינה טכנית של יכולת צבאית בוודאי שאפשר לעולל לעירק דברים איומים, להחליף משטרים וכו'. השאלה מה יהיו התוצאות ולאן הדברים יובילו.

מה עוד, שיש לזכור שעירק רק לכאורה מבודדת ובעצם היא חלק מפסיפס ערבי גדול ביותר. הקואליציה של בוש בשעתו היתה מוכנה ללכת איתו כברת דרך אבל לא את כל הדרך שאתה מציע. האם לדעתך היה צריך הנשיא בוש בשעתו להתעלם מלחציה הפנימיים של הקואליציה שלו? (אני בטוח, שבוש עצמו חשב יותר מפעם אחת בכיוונים שאתה חושב).

בחלק ב' של הראיון יתייחס פרופ' גריי להלך חשיבה של פתרונות ריאל-פוליטייים לבעיות אד-הוק; הוא מסביר (ואף מדגים) מדוע מהלכים כאלה מולידים תוצאות לא צפויות ולעיתים קרובות חוזרים אל מבצעם כמו בומרנג. (אני מציע שאם לא תשתכנע מדבריו תעלה שוב את הנקודה הזו).
קואליציות ובומרנגים פוסטמודרניים 43735
עניין הקואליציה שארצות הברית מארגנת לעצמה כל פעם, מזכיר לי איזה קטע מסיפור הרפתקאות של סטיונסון שקראתי בילדותי. ממש איני זוכר כמעט שום דבר מהסיפור חוץ מהקטע הזה. הגיבור (מישהו שהגיע מציוליזציה לאיזה אי באוקינוס) היה צריך ללכת לאיזה מקום מסוכן חשוד כנגוע ברוחות (אחר כך התברר שכל הרוחות האלה לא היו באמת רוחות, אלא "אורגנו" ע"י הנוכל, האיש הרע בסיפור)
אשתו הנאהבת והאוהבת של הגיבור (מקומית, שמאוד האמינה באמונות תפלות, ובעניני הרוחות), מאד חששה לו ואמרה שלא כדאי שילך למקום כל כך מסוכן. כדי להרגיע אותה הוא אמר לה שיקח איתו, את ספר התנ"ך הענקי שהיה בביתם. אבל היא אמרה שדבר כזה לא יכול לשמור עליו, ובאי שלהם אין לספר תנ"ך שום ערך. למרות שהספר הענקי לא היה יכול למלא את יעודו - הרגעת האישה, הוא בכל זאת, כיון שכבר אמר שיקח אותו לקח אותו, ואחר כך קילל את עצמו על המעשה הזה כי הספר הזה הפריע לו במשימתו, (נדמה לי שברגע מסויים של פחד הוא גם מעד ונחבל בגלל ספר התנ"ך שלקח).
כך ארצות הברית והקואליצה. ארצות הברית יוצאת למלחמה. רגע. קואליציה. צריך ? לא חשוב. בלי קואליציה לא זזים . . .
גם במלחמת המפרץ וגם היום מי שממש עוזר לארצות הברית מהקואליציה היא רק בריטניה וליתר יש איזה ערך אחר של תמיכה דיפלומטית וכדומה.
השאלה היא אם התרומות האלה באמת נחוצות, עד כדי כך שהן שקולות כנגד כל הסירבול שהן יוצרות. מי הן ומה הן כל "הפישריות" האלה לעומת ארצות הברית ?
לתת לצהל לנצח 43739
גם אני מכיר מישהו שעדיין דבק בסיסמה זו. הנה, ממש כאן:

תגובה 34654
האם די בכך שרבין אמר? 43773
אני לא אוהב איילים אלמונים, במיוחד כשהם מנצלים את אלמוניותם כדי להיות פוגעים ואינם נפגעים, אבל האייל האלמוני שכתב למעלה היה דווקא מאד ענייני. הוא הביא באמת תגובה שלך שבה תוך כדי התפעמות ממראה המגדלים הנופלים חזרת ממש על הקריאה שעכשיו אתה מייחס לאחרים, ולפי כל הסימנים, תוך כדי הסתייגות.

תגובה 34654

החלטתי להגיב כאן משום שחשבתי שכאשר אתה כותב: "ואני מכיר כמה אנשים שעדיין דבקים בסיסמא זו", אתה מתכוון אולי גם אלי, וראיתי לנכון להציג את עמדתי לגביה.
הסיסמה הזאת, שבעיני היא מאד לא מוצלחת, אכן הושמעה תקופה מסוימת במקומותנו אך איני חושב שתפסה תאוצה, ולאחרונה כמעט ואיני שומע אותה.
בעיני, כאמור, לא מצאה חן מלכתחילה. האמירה "תנו לצה"ל לנצח", מבלי לומר איך (בבחינת, צה"ל הוא המומחה. הוא כבר ידע איך), אינה אמירה מוצלחת.
אני הצעתי לאורך הזמן כל מיני הצעות איך להילחם בטרור (בעצם שתי הצעות: לאחת אפשר אולי לקרוא טקטית ולשניה אסטרטגית, כשהשניה, שהיא חיסול הרשות הפלשתנית, לדעתי תבוא בכל מקרה בסופו של דבר גם יהיה הדבר בעוד עשר שנים או יותר), אבל תמיד הסברתי בדיוק למה אני מתכוון, ולא נתתי לצה"ל "לנחש".
כמו כן כשאומרים "תנו לצה"ל לנצח", מתכונית לאיזו פעולה שאחרי שתושג נוכל לשכון לבטח בארצנו, וכל בעיותנו יפתרו.
אני מעולם לא חשבתי כך על הצעותי, אלא ראיתי בהן את הדרך הטובה ביותר לניהול המלחמה. פתרון קצר טווח לבעיותינו פשוט אין לי.
פיל משיב מלחמה שערה לעכבר 43780
דוב,

ראשית, הבדל יסודי ביני לבינך. אתה עיקבי ודבק בדיעותיך ולא סר מהן לימין או לשמאל. דעותי, לעומת זאת, גמישות הרבה יותר ומשתנות עם המציאות בשטח. לדוגמה, הייתי בעד פשרה מרחיקת לכת עם הפלסטינים עד לכשלון שיחות קיימפ דיויד, והיום אני לא מוכן להתפשר עד שלא אשתכנע שחל שינוי עמוק ויסודי בקרבם, ואני חושב שהדבר ייקח עוד המון זמן.

לעניין הערתי המצוטטת בעת הדקות הראשונות לקריסת מגדל התאומים. אכן ברגע הראשון חשבתי ש"יותר החבל ויתנו לצה"ל לנצח". זכור לי שהתלבטתי להרף עין האם להשתמש בביטוי הזה, אך בגלל עוצמת האירוע דעתי לא היתה נתונה באותה עת לניסוחים מדוקדקים, רציתי להעביר את דברי בתמציתיות והשתמשתי בסיסמה זו. (אם תבדוק בארכיון האייל, תיווכח לדעת שזו הפעם היחידה שהשתמשתי בביטוי זה.) בכל אופן לא התכוונתי ב"תנו לצה"ל לנצח" למשהו בסגנון של שי כהן, אלא להכרעה כלשהי שתשבור את רצונם של הפלסטינים להמשיך במלחמה/אנתיפדה.

התברר שהחבל לא הותר. באותם רגעים ראשונים של קריסת מגדלי התאומים לא הבאתי בחשבון עוד הרבה גורמים אחרים שהתבררו כמשחקים תפקיד. כנראה שנביא אני כבר לא אהיה.

אני כמובן מסכים אתך שאין פעולה כרגע שנוכל לבצע שלאחריה נוכל לשכון לבטח - לא פעולה מדינית ולא פעולה צבאית. מתברר שבעידן המלחמה הפוסטמודרנית אפילו האמריקנים לא יכולים לשכון לבטח. הדו-שיח שניהלתי עם פרופ' גריי עזר לי להבין טוב יותר מדוע "צה"ל אינו יכול לנצח", או אם אשאל ממך לרגע את דימוי "הפיל והעכבר" החביב עליך, הבנתי טוב יותר מדוע הפיל לא יכול להכריע את העכבר. מצד שני, אין זה אומר שהפיל צריך להרים ידיים, הוא צריך להשיב מלחמה שערה.
המשפט הזה נשמע כל כך מוזר, "פיל משיב מלחמה שערה לעכבר", זו כנראה אחת המוזרויות שמייצרת המלחמה הפוסט מודרנית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים