בתשובה למיכאל, 18/11/01 3:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השערתי היא שזך, שהוא אדם נבון ובעל אינטואיציות מפותחות להפליא, אין לייחס לו חוסר מודעות בעניין הנידון. כלומר אין לייחס לו חוסר מודעות לאופי העדרי - התיצבותו, יתכן, לצו-קריאה בולשביקי-קולקטיביסטי והרתמותו למעס-מאס גדמני בשרות העריצות - לא רבותי! דברים בסדר גודל כזה, של גדמנות כלפי הרוח האנושית היוצרת וכלפי האינדיוידואליזם והרוח החופשית אינם נעשים בהיסח דעת: האם ניתן לראות מודעות עצמית כזו, אפופה, יתכן, בחרטה קיומית אך גם מהולה בהשתבחות עצמית על תבונתו להמנות על ה"צד הנכון", בצוותא עם כוחות העריצות היושבים בטח, בשיר הבא: איך זה שכוכב אחד לבד מעז, איך הוא מעז, למען השם. כוכב אחד לבד, אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לכם: ההיבריס הנוראי הזה, האינדיוידואל והכוח היוצר האנושי, הקורא תגר כביכול (איך הוא מעז למען השם) כנגד עריצות הקולקטיב ושלטון הטרור של השאמאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את הדבר הזה יש להבין, אף אם אין בכך "לא ישועה, לא מרפא ולא ראייה מצילה, אבל יש בו מה שיש בו (דוד אבידן מתוך "אין עלית רוחנית בארץ הזאת", 1963): 1960, מועד יציאתו לאור של "שירים שונים" של זך, היה עיצומו של מה שכונה אז "שילטון החושך" ועונת עזוז תנופתו של בולשביזם ממלכתי/פקידותי ללא מיצרין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל הן כולן של מיכאל העונה לעצמו1" מתוך כתובית חדשה הנמצאת (או לפחות צריכה להימצא) בהרצה. 1היחיד שמבין כנראה מה הוא רוצה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |